המלחמה בדרום מזכירה לי שפעם,
כשרק עשו את ההכנות לפנות את גוש קטיף אחותי החלה לצאת עם בחור מאוד אידיאלוגי ,שירד למטה לגבול כדי לתמוך בהתנגדות המפונים. ישב שם שבוע בערך.
אחותי היתה הרוסה מזה בזמנו. רק התחילו לצאת והיא היתה שמאלנית אדוקה אז,היא לא ידעה איך לאכול את זה .דאגה לו נורא וגם לא הבינה איך תסתדר עם הקיצונויות שלהם. מסכנה,שבוע היא היתה בחתיכות.
(הכל הסתדר ביניהם בסוף,גם על הקיצונויות הם גישרו).
חשבתי לעצמי, שאם היום הייתי עם בן אדם כזה, על המקום הייתי מנפנפת אותו, נשבעת.
בבית שלי אני אארח אנשים מהדרום, וגם ארחוץ להם את הרגליים וארקוד ריקודי בטן כדי לעודד אותם אבל אף אחד בסביבתי לא יורד לשם. על גופתי.
(ההזמנה אגב,רצינית,אם יש דרומיים שקוראים ורוצים לברוח קצת ולנוח,אומנם בלי ריקודי בטן ורחיצת רגלים אבל לחם ומלח יש,דברו).
מה אתם מרגישים בענין?
כשרק עשו את ההכנות לפנות את גוש קטיף אחותי החלה לצאת עם בחור מאוד אידיאלוגי ,שירד למטה לגבול כדי לתמוך בהתנגדות המפונים. ישב שם שבוע בערך.
אחותי היתה הרוסה מזה בזמנו. רק התחילו לצאת והיא היתה שמאלנית אדוקה אז,היא לא ידעה איך לאכול את זה .דאגה לו נורא וגם לא הבינה איך תסתדר עם הקיצונויות שלהם. מסכנה,שבוע היא היתה בחתיכות.
(הכל הסתדר ביניהם בסוף,גם על הקיצונויות הם גישרו).
חשבתי לעצמי, שאם היום הייתי עם בן אדם כזה, על המקום הייתי מנפנפת אותו, נשבעת.
בבית שלי אני אארח אנשים מהדרום, וגם ארחוץ להם את הרגליים וארקוד ריקודי בטן כדי לעודד אותם אבל אף אחד בסביבתי לא יורד לשם. על גופתי.
(ההזמנה אגב,רצינית,אם יש דרומיים שקוראים ורוצים לברוח קצת ולנוח,אומנם בלי ריקודי בטן ורחיצת רגלים אבל לחם ומלח יש,דברו).
מה אתם מרגישים בענין?
