יוסף בן דוד שוורץ
New member
המלחמה ברעב - המלחמה כנגד האימפריאליזם
אנו עדים בימים אלו להפגנות שהולכות וגדלות בחלקים שונים של העולם "השלישי" כנגד עליית מחירי המזון המאיימים על קיומם של מאות מיליונים. השבוע בלבד שמענו על התנגשויות של "כוחות הביטחון" במצרים ובהאיטי כנגד מפגינים. האידיאולוגים הבורגנים אינם יכולים להסתיר עוד כי חלק ניכר מהאנושות נדון לכליה בעקבות הרעב ההולך וגדל. אולם כמובן שאין הם מגלים לנו את הסיבה לרעב זה, אלא מטילים את האשמה על המוני העולם השלישי המביאים לעולם יותר מדי ילדים ולכול היותר את המשטרים המושחתים "בעולם השלישי" אולם במציאות, הכלכלה הקפיטליסטית העולמית הנשלטת על ידי מונופולים וקרטלים הסובלת ממשברים של עודף ייצור , באותו זמן היא היוצרת רעב ברוב חלקי העולם. בעלי ההון הגדולים הם האחראים לג'נוסיד ולא העצלות לכורה ועודף הילודה. כמובן שהממשלות בעולם "השלישי" הן ממשלות מושחתות, שכן אם לא היו מושחתות ורוקדות לפי החליל של האימפריאליסטים היו מכריזים עליהן כטרוריסטיות והיו מפילים ואתם בהפיכה צבאית המאורגנת מוושינגטון לונדון או פאריס. לא חסר מזון בעולם, מגדלים למעשה מספיק יבולים כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם. הבעיה היא בשיטה של הבעלות על אמצעי הייצור והחלוקה. למעלה מ-800 מיליון בני אדם בתהליך של השמדה כתוצאה מרעב תוצאה של שיטת הרווח של המונופולים. מדי שנה מתים קרוב ל20 מיליוני בני אדם כתוצאה משימור הבעלות הפרטית על הכלכלה העולמית. במלחמת העולם השנייה שערכה 6 שנים מתו פחות בני אדם מאשר מתים בתקופה דומה של שש שנים כיום. כדי להבין מדוע יש רעב בעולם "השלישי" יש לבחון מה עושים המונופולים של המדינות האימפריאליסטיות במדינות אלו . למשל במקסיקו , החצר האחורית של ארצות הברי מגדלים תרנגולות אותםן מאכילים בתבואות. תרנגולות אלו אוכלות יותר תבואות מאשר בני האדם, בעוד רוב התרנגולות מיוצאות לארצות הברית. באותו זמן במדינות האימפריאליסטיות עצמן העוני הולך וגדל כתוצאה של אבטלה ,העדר מקום מגורים והגידול בגטאות של העניים. בארצות הברית "הדמוקרטית" ל40 מליון אין ביטוח רפואי והאנאלפביתיות הפונקציונאלית עומדת על יותר משלושים אחוזים. תוכניות "הסיוע" של האימפריאליזם במדינות "העולם השלישי" מוליכות לצמיחה בגידולים. אולם באותה עת מספר העניים הסובלים מחוסר קלוריות מספיק כדי להתקיים הולך וגדל ביחס ישיר לצמיחה בתפוקה של הגידולים. זה נשמע כפרדוקס כל עוד שלא מבינים כי השיטה הקפיטליסטית לא נועדה להאכיל בני אדם עובדים , או לספק להם קורת גג ולבוש אלא היא מבוססת על הניצול של מעמד הפועלים, אדמות זולות ומקורות טבע דומים כדי להגדיל את הרווחים של בעלי ההון הגדולים. התקופה הנוכחית בה אנו חיים היא התקופה של האימפריאליזם-שקיעתה וריקבונה של החברה הבורגנית. בניגוד לאגדות בדבר כלכלת שוק חופשי , הרי הכלכלה נשלטת על ידי מספר קטן של משפחות השולטות על המונופולים. למונופולים אלו אין אינטרס בפיתוח כוחות הייצור, משום שהשקעות בהון הקבוע מביאות לנפילת שער הרווח. על מנת להתגבר על תופעה זו אותם בעלי ההון, במקום לפתח את המכונות ולהכניס מכונות חדישות יותר, משתמשים באותן מכונות אותן הם העבירו ל"עולם השלישי" באמצעותן הם סופר מנצלים את מעמד הפועלים התעשייתי ואת האיכרים ועובדי החקלאות. באותו זמן אין הם משאירים את רווחי הענק שלהם ב"עולם השלישי" ומפתחים שם את כוחות הייצור, אלא רווחים אלו זורמים חזרה למונופולים במדינות האימפריאליסטיות.. אין זה נכון כפי שטוענים תומכי התיאוריה הגזענית של מלתוס כי יש יותר מדי בני אדם . אילו זה היה נכון הרי היינו רואים רעב חמור ביותר באזורים הצפופים ביותר כמו הערים הגדולות כניו יורק, לונדון ופריס. במציאות במקסיקו בה למרבית האוכלוסייה אין די מזון, יש יותר אדמה מעובדת מאשר קובה הענייה אשר בה לא סובלים עד כה לפחות מרעב. ההבדל הוא כי במקסיקו שולטים המונופולים בעוד קובה נפתחה רק בשנים האחרונות להון הזר. בארצות העולם השלישי- הארצות המייצאות חקלאות היבולים נמוכים ובדרך כלל חד שנתיים. הדבר מעיד כי אין למונופולים השולטים בהן כל אינטרס בפיתוח שיטות הגידול החקלאי משום שיש להם כוח עבודה זול ביותר, המאפשר להם רווחי ענק. מי ששולט על החקלאות בעולם השלישי אינם בעלי ההון המקומיים המשתפים פעולה עם האימפריאליסטים אלא חברות ההון הגדולות כמו קרפט, נביסקו וקרגיל המסתייעות במדיניות של הבנק העולמי ובקרן המטבע הבינ"ל אשר בין השאר חייבו את מדינות העולם השלישי לעבור מגידולי יבולים חקלאים לצריכה אנושית מקומית, ליבולים לייצוא גידולים רווחים עבור חברות ההון הגדולות כדי לשלם את החובות הגדלים שלהן להון הפיננסי האימפריאליסטי ובאותו זמן לקנות מזון מהמדינות האימפריאליסטיות. כך למשל יבול נפוץ במדינות העולם השלישי הוא יבול לייצור דלק ביו אורגני שלא ניתן לאכילה משום שהוא רעל. בין השאר נאלצות מדינות העולם השלישי לגדל יבולים להאכלת פרות וחזירים לייצוא , כאשר חברות המזון המהיר מקדונלד, קנטאקי פריי צ'יקן ופיצה האט משתלטות על חלק ניכר מהשוק הן במדינות האימפריאליסטיות והן בעולם השלישי ומאכילות את האוכלוסייה הן במדינות האימפריאליסטיות והן זו שלה יותר כסף בעולם השלישי, באותו בשר במחירים יותר גבוהים, בעוד חלק ניכר מהאוכלוסייה אינו מסוגל לקנות בשר וגם לא תחליפי בשר. כדי לגדל תרנגולת יש צורך ב2 ק"ג של תבואה לק"ג בשר , לגדל חזיר יש צורך ב 4 ק"ג של תבואה לק"ג בשר ולגדל בקר יש צורך ב 7 ק"ג של תבואה לכל ק"ג של בשר.. התוצאה היא שבעוד ייצוא העוף והבשר לחברות ההון הגדולות הולך וגדל הוא מביא לתמותת בני האדם מרעב.. מעמד הפועלים הסופר מנוצל בעולם השלישי מרוויח פחות משני דולר ליום, ולכן גם יכולת הצריכה שלו את המוצרים שהוא מייצר מצומצמת ביותר. באותו זמן במדינות הסמי קולוניאליות משתמשים באדמה כדי לייצר מספר מצומצם של יבולים שנועדו לייצוא. כך למשל באמריקה הלטינית ובקריביים חמשת הגידולים הנפוצים אותם מגדלים על האדמות הטובות ביותר הם קפה, בננות, קוקה סוכר ובשר. לבורגנות המקומית המשתפת פעולה עם האימפריאליסטים שלה האמצעים לחיות ברווחה, אין כל בעיה עקרונית עם מצב זה. התפקיד שהיא לקחה על עצמה הוא לפתח כוחות דיכוי חמושים "כוחות ביטחון": צבא ומשטרה כדי לדכא כל התקוממות כנגד סופר הניצול והרעב ההולך וגדל. בשם "המהפכה הירוקה" הבנק העולמי מאז שנות השישים ובמיוחד מאז שנות השמונים מתערב במדינות הסמי קולוניאליות כדי לחייב אותן לגדל בעיקר סוגי יבולים לטובת חברות ההון הבינלאומיות, (מונו קולטרה ) תוך דילול האדמות מהמלחים הטבעיים ונטישת והרס זנים חקלאיים שונים. הצעד הבא בהרס החקלאות של מדינות "העולם השלישי", "המהפכה הכחולה" היה גידול בחוות ימיות ענקיות של זן אחד בלבד במיוחד חיסלונים (שרימפס.) לייצוא עבור העשירים במערב. התוצאה היא המלחת מי התהום כתוצאה של שאיבת יתר מהבארות הגורמת לחדירת מי ים לתוך מי התהום. בנוסף חדירת חומרי דישון חקלאיים גורמת גם היא להמלחת מי התהום לכך נוספו זיהום מי התהום או זיהום הבארות על ידי חדירה של מי ביוב, שאריות של דלקים מתחנות דלק, ושפכים תעשייתיים הגורמים לזיהומם ע"י חיידקים ורעלים. התוצאה היא הרס המדגה והאדמה החקלאית ועמה הרס אפשרות המחייה של מרבית האיכרים באזורים של חוות החיסלונים. באפריקה שם מתרחשת כיום השואה האנושית הגדולה ביותר בהיסטוריה אדמות חקלאיות שבהן רעו עדרים מקומיים, גדלו עצי פירות ואגוזים הפכו לאדמות לגידול אינטנסיבי המדלל את האדמות ככותנה ובוטנים לייצו
אנו עדים בימים אלו להפגנות שהולכות וגדלות בחלקים שונים של העולם "השלישי" כנגד עליית מחירי המזון המאיימים על קיומם של מאות מיליונים. השבוע בלבד שמענו על התנגשויות של "כוחות הביטחון" במצרים ובהאיטי כנגד מפגינים. האידיאולוגים הבורגנים אינם יכולים להסתיר עוד כי חלק ניכר מהאנושות נדון לכליה בעקבות הרעב ההולך וגדל. אולם כמובן שאין הם מגלים לנו את הסיבה לרעב זה, אלא מטילים את האשמה על המוני העולם השלישי המביאים לעולם יותר מדי ילדים ולכול היותר את המשטרים המושחתים "בעולם השלישי" אולם במציאות, הכלכלה הקפיטליסטית העולמית הנשלטת על ידי מונופולים וקרטלים הסובלת ממשברים של עודף ייצור , באותו זמן היא היוצרת רעב ברוב חלקי העולם. בעלי ההון הגדולים הם האחראים לג'נוסיד ולא העצלות לכורה ועודף הילודה. כמובן שהממשלות בעולם "השלישי" הן ממשלות מושחתות, שכן אם לא היו מושחתות ורוקדות לפי החליל של האימפריאליסטים היו מכריזים עליהן כטרוריסטיות והיו מפילים ואתם בהפיכה צבאית המאורגנת מוושינגטון לונדון או פאריס. לא חסר מזון בעולם, מגדלים למעשה מספיק יבולים כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם. הבעיה היא בשיטה של הבעלות על אמצעי הייצור והחלוקה. למעלה מ-800 מיליון בני אדם בתהליך של השמדה כתוצאה מרעב תוצאה של שיטת הרווח של המונופולים. מדי שנה מתים קרוב ל20 מיליוני בני אדם כתוצאה משימור הבעלות הפרטית על הכלכלה העולמית. במלחמת העולם השנייה שערכה 6 שנים מתו פחות בני אדם מאשר מתים בתקופה דומה של שש שנים כיום. כדי להבין מדוע יש רעב בעולם "השלישי" יש לבחון מה עושים המונופולים של המדינות האימפריאליסטיות במדינות אלו . למשל במקסיקו , החצר האחורית של ארצות הברי מגדלים תרנגולות אותםן מאכילים בתבואות. תרנגולות אלו אוכלות יותר תבואות מאשר בני האדם, בעוד רוב התרנגולות מיוצאות לארצות הברית. באותו זמן במדינות האימפריאליסטיות עצמן העוני הולך וגדל כתוצאה של אבטלה ,העדר מקום מגורים והגידול בגטאות של העניים. בארצות הברית "הדמוקרטית" ל40 מליון אין ביטוח רפואי והאנאלפביתיות הפונקציונאלית עומדת על יותר משלושים אחוזים. תוכניות "הסיוע" של האימפריאליזם במדינות "העולם השלישי" מוליכות לצמיחה בגידולים. אולם באותה עת מספר העניים הסובלים מחוסר קלוריות מספיק כדי להתקיים הולך וגדל ביחס ישיר לצמיחה בתפוקה של הגידולים. זה נשמע כפרדוקס כל עוד שלא מבינים כי השיטה הקפיטליסטית לא נועדה להאכיל בני אדם עובדים , או לספק להם קורת גג ולבוש אלא היא מבוססת על הניצול של מעמד הפועלים, אדמות זולות ומקורות טבע דומים כדי להגדיל את הרווחים של בעלי ההון הגדולים. התקופה הנוכחית בה אנו חיים היא התקופה של האימפריאליזם-שקיעתה וריקבונה של החברה הבורגנית. בניגוד לאגדות בדבר כלכלת שוק חופשי , הרי הכלכלה נשלטת על ידי מספר קטן של משפחות השולטות על המונופולים. למונופולים אלו אין אינטרס בפיתוח כוחות הייצור, משום שהשקעות בהון הקבוע מביאות לנפילת שער הרווח. על מנת להתגבר על תופעה זו אותם בעלי ההון, במקום לפתח את המכונות ולהכניס מכונות חדישות יותר, משתמשים באותן מכונות אותן הם העבירו ל"עולם השלישי" באמצעותן הם סופר מנצלים את מעמד הפועלים התעשייתי ואת האיכרים ועובדי החקלאות. באותו זמן אין הם משאירים את רווחי הענק שלהם ב"עולם השלישי" ומפתחים שם את כוחות הייצור, אלא רווחים אלו זורמים חזרה למונופולים במדינות האימפריאליסטיות.. אין זה נכון כפי שטוענים תומכי התיאוריה הגזענית של מלתוס כי יש יותר מדי בני אדם . אילו זה היה נכון הרי היינו רואים רעב חמור ביותר באזורים הצפופים ביותר כמו הערים הגדולות כניו יורק, לונדון ופריס. במציאות במקסיקו בה למרבית האוכלוסייה אין די מזון, יש יותר אדמה מעובדת מאשר קובה הענייה אשר בה לא סובלים עד כה לפחות מרעב. ההבדל הוא כי במקסיקו שולטים המונופולים בעוד קובה נפתחה רק בשנים האחרונות להון הזר. בארצות העולם השלישי- הארצות המייצאות חקלאות היבולים נמוכים ובדרך כלל חד שנתיים. הדבר מעיד כי אין למונופולים השולטים בהן כל אינטרס בפיתוח שיטות הגידול החקלאי משום שיש להם כוח עבודה זול ביותר, המאפשר להם רווחי ענק. מי ששולט על החקלאות בעולם השלישי אינם בעלי ההון המקומיים המשתפים פעולה עם האימפריאליסטים אלא חברות ההון הגדולות כמו קרפט, נביסקו וקרגיל המסתייעות במדיניות של הבנק העולמי ובקרן המטבע הבינ"ל אשר בין השאר חייבו את מדינות העולם השלישי לעבור מגידולי יבולים חקלאים לצריכה אנושית מקומית, ליבולים לייצוא גידולים רווחים עבור חברות ההון הגדולות כדי לשלם את החובות הגדלים שלהן להון הפיננסי האימפריאליסטי ובאותו זמן לקנות מזון מהמדינות האימפריאליסטיות. כך למשל יבול נפוץ במדינות העולם השלישי הוא יבול לייצור דלק ביו אורגני שלא ניתן לאכילה משום שהוא רעל. בין השאר נאלצות מדינות העולם השלישי לגדל יבולים להאכלת פרות וחזירים לייצוא , כאשר חברות המזון המהיר מקדונלד, קנטאקי פריי צ'יקן ופיצה האט משתלטות על חלק ניכר מהשוק הן במדינות האימפריאליסטיות והן בעולם השלישי ומאכילות את האוכלוסייה הן במדינות האימפריאליסטיות והן זו שלה יותר כסף בעולם השלישי, באותו בשר במחירים יותר גבוהים, בעוד חלק ניכר מהאוכלוסייה אינו מסוגל לקנות בשר וגם לא תחליפי בשר. כדי לגדל תרנגולת יש צורך ב2 ק"ג של תבואה לק"ג בשר , לגדל חזיר יש צורך ב 4 ק"ג של תבואה לק"ג בשר ולגדל בקר יש צורך ב 7 ק"ג של תבואה לכל ק"ג של בשר.. התוצאה היא שבעוד ייצוא העוף והבשר לחברות ההון הגדולות הולך וגדל הוא מביא לתמותת בני האדם מרעב.. מעמד הפועלים הסופר מנוצל בעולם השלישי מרוויח פחות משני דולר ליום, ולכן גם יכולת הצריכה שלו את המוצרים שהוא מייצר מצומצמת ביותר. באותו זמן במדינות הסמי קולוניאליות משתמשים באדמה כדי לייצר מספר מצומצם של יבולים שנועדו לייצוא. כך למשל באמריקה הלטינית ובקריביים חמשת הגידולים הנפוצים אותם מגדלים על האדמות הטובות ביותר הם קפה, בננות, קוקה סוכר ובשר. לבורגנות המקומית המשתפת פעולה עם האימפריאליסטים שלה האמצעים לחיות ברווחה, אין כל בעיה עקרונית עם מצב זה. התפקיד שהיא לקחה על עצמה הוא לפתח כוחות דיכוי חמושים "כוחות ביטחון": צבא ומשטרה כדי לדכא כל התקוממות כנגד סופר הניצול והרעב ההולך וגדל. בשם "המהפכה הירוקה" הבנק העולמי מאז שנות השישים ובמיוחד מאז שנות השמונים מתערב במדינות הסמי קולוניאליות כדי לחייב אותן לגדל בעיקר סוגי יבולים לטובת חברות ההון הבינלאומיות, (מונו קולטרה ) תוך דילול האדמות מהמלחים הטבעיים ונטישת והרס זנים חקלאיים שונים. הצעד הבא בהרס החקלאות של מדינות "העולם השלישי", "המהפכה הכחולה" היה גידול בחוות ימיות ענקיות של זן אחד בלבד במיוחד חיסלונים (שרימפס.) לייצוא עבור העשירים במערב. התוצאה היא המלחת מי התהום כתוצאה של שאיבת יתר מהבארות הגורמת לחדירת מי ים לתוך מי התהום. בנוסף חדירת חומרי דישון חקלאיים גורמת גם היא להמלחת מי התהום לכך נוספו זיהום מי התהום או זיהום הבארות על ידי חדירה של מי ביוב, שאריות של דלקים מתחנות דלק, ושפכים תעשייתיים הגורמים לזיהומם ע"י חיידקים ורעלים. התוצאה היא הרס המדגה והאדמה החקלאית ועמה הרס אפשרות המחייה של מרבית האיכרים באזורים של חוות החיסלונים. באפריקה שם מתרחשת כיום השואה האנושית הגדולה ביותר בהיסטוריה אדמות חקלאיות שבהן רעו עדרים מקומיים, גדלו עצי פירות ואגוזים הפכו לאדמות לגידול אינטנסיבי המדלל את האדמות ככותנה ובוטנים לייצו
