המלך פארוק חייב להירפא!

המלך פארוק חייב להירפא!

המלך עטור מעללים תמיד חיוך מרוח ממנו והלאה לכולם ולסובבים סביב מלכותו,התפקיד שלו הוכתר על כתפו העניפה והוא מהמין שהוטלה עליו ההוכחה מגלה למהדרין סימני משקעים שיש להם תרופה אם רק יישמע ליועצו עם הראש מלמטה והיו גם יועצים אחרים שהציעו מועמדותם להתנדב לגעת במלך, לו רק יינתן להם והם יגלו סודות כמוסים שיש מאחריהם את ההצלחה בתעודות חתומות מהאונברסיטה הפתוחה של 'הגשמת האני' והם עמדו בתור. הייתה לו אשה למלך,אשה שאהב, המלחמות שפקדו את הממלכה, והם פרצו מטעות קטנה של שיקול דעת בין כתליו, היגלו את אהבתו למחוזות שידו קצרה מלהגיע ומשם בתוך כל ההלם והעלבון הוא מוצא אשמים ודוחק בדק בית, הוא ניחן בכשרון השכנוע שגם את היום, הוא כהינף הקסם הפך ללילה, זה חלק מהעבודה בלהיות מלך זה כתוב ומופץ בין כל המחזיקים בתואר, מיומנות מלידה שנרכשת בעוצמה עם השנים והתפקיד. יום אחד החליט המלך שהוא עושה משתה וכולם מוזמנים נשים גברים כלבים וטף, זהו משתה שארך חודשים בהפוגות, כולם היו שם רקדו ושמחו עד הינץ הבוקר... עינו של המלך צדה כלבה שהביטה אליו בהערצה [להזכיר גם הכלבים היו מוזמנים], הוא התבייש עד עמקי נשמתו לפנות אל כלבה ועוד לפני כל הנוכחים זה ייראה לא יאה או נאה למלך, מבטה הותיר בו תמיהה שכמעט יכל להישבע שדיברה אליו. הוא חקר את שפת הכלבים וגישש מניעי מבטיה, והיא בשלה, קשתה מלהבין הייתה מצטרפת לחבורת הכלבים,כל פעם מחדש ש'ניסה',כששם מקומה והם חבריה, שמדברים באותה השפה. לא פעם הוא ליטף והיא שיקשקה זנבה בהנאה. הוא ניסה לדבר אל הכלבה שהוא מתכנן משחק נושא פרסים ויש הפתעות בסוף... היא נבחה לעוד ליטוף והוא התרצה שזהו סימן לתשובה חיובית מצידה. המשחק חייב את ביאת המשחקים ופעולה קטנה אחת: ללקק רגלי המלך. נהרו ובאו נשים גברים כלבים וטף והרי יש פרסים בסוף... הכלבה לא הבינה הייתה לה בעייה תקשורתית גם בין חבריה לענייני משחקים, תמיד זה מסובך ולא פתיר בשבילה, היא במקרה הטוב קלטה לאט ובמקרה הרע זה לא להבין כלל...אז היא לא השתתפה במשחק והמלך התקשה להבין מדוע והרי שכלבים יכולים לעבור את המשימה בהצלחה בהתחשב בידיעה שליקוק זו פעולה שמייחדת אותם. טוב היא הייתה מוקצת מהמשחק מחמת חוסר הבנתה והסתכלה מהצד, הוא, המלך במסווה, כמעט וצעקה יצאה מגרונו לעברה להצטרף למשחק, היא, הכלבה הוציאה קולות בכי שהיא לא מבינה. הוא לא הבין עד עצם היום הזה איך היא כלבה לא עמדה בדרישות שהן אך ורק ללקק רגליים ויש פרסים בסוף, היא השתרכה אחר הכלבים, נמסה לחקותם בתנועותיהם עד שרגלי המלך נגעו בנחיריה והפליאה בריצה לעבר האופק, מי שראה לא יכל שלא להבין שהסרחון הבריח אותה, סרחון שהתגלה רק כשהתקרבה.על עלבון זה הוא מתחבט ושלח את השומרים וצבאו לתפוס ולהמית את זו הכלבה, וכך ימצא מזור לנפשו וכבודו שנרמס לידיעתו בלבד ובאחריותו. חזר המלך למסע החיפושים אחר אהובתו ולו רק רצה כיוון או את הגורמים להגלתה, הסיפור כאן הוא 'כוחה של האהבה', מסעו רצוף תהפוכות והפרת חוקים מסויימים שהדף קצר מלהכיל הסוף הוא צפוי להיות טוב וזה יסופר לדורי דורות. היא התרופה.
 

CMOT Marvin

New member
רפואה שלמה

ממש אהבתי את התוכן, אבל ממש סבלתי מהניסוח. מבנה המשפטים והפיסקה ממש מקשים על הקריאה. א. רצוי לחלק את הסיפור למספר פיסקאות. בד"כ לפי שינויי הנושא או המגמות בסיפור, אבל גם כל דרך אחרת שמדגישה בהתאם עובדת. ב. קשה מאוד להבחין בין משפטים כאשר אין כמעט בכלל סימני פיסוק ביניהם. לדוגמא: "המלך עטור מעללים תמיד חיוך מרוח ממנו והלאה לכולם ולסובבים סביב מלכותו,התפקיד שלו הוכתר על כתפו העניפה והוא מהמין שהוטלה עליו ההוכחה מגלה למהדרין סימני משקעים שיש להם תרופה אם רק יישמע ליועצו עם הראש מלמטה והיו גם יועצים אחרים שהציעו מועמדותם להתנדב לגעת במלך, לו רק יינתן להם והם יגלו סודות כמוסים שיש מאחריהם את ההצלחה בתעודות חתומות מהאונברסיטה הפתוחה של 'הגשמת האני' והם עמדו בתור." לדעתי היה צריך להיות משהו בסגנון: "המלך עטור מעללים, תמיד חיוך מרוח ממנו והלאה, לכולם ולסובבים סביב מלכותו. התפקיד שלו הוכתר על כתפו העניפה, והוא מהמין שהוטלה עליו ההוכחה, מגלה למהדרין סימני משקעים. יש להם תרופה, אם רק יישמע ליועצו עם הראש מלמטה. היו גם יועצים אחרים, שהציעו מועמדותם להתנדב לגעת במלך. לו רק יינתן להם, והם יגלו סודות כמוסים שיש מאחריהם את ההצלחה בתעודות חתומות מהאונברסיטה הפתוחה של 'הגשמת האני'. והם עמדו בתור." (בערך, אני גם לא מכיר את כל כללי הפיסוק
) ולסיום, בתקווה שהמלך ירחם יותר על הבאה שתמצא חן בעיניו, ולא יבריח אותה בריח השושנים העולה ממנו...
 

Rivendell

New member
תגובה לסיפור

הרעיון, בכללי נחמד, אבל --- צר לי, אבל מבחינת הכתיבה זה היה קרוב לבלתי קריא. אני לא אוהבת לכתוב ביקורות קשות, אבל הפעם זה באמת מעבר להבנתי. קודם כל - פיסוק. כל משפט אצלך נמשך ונמשך ונמשך, בלי עצירות, פסיקים, נקודות, משהו. הקורא נשאר בלי אוויר, רעיונות מתחברים, ונוצר בלאגאן שלא מאפשר להבין שום דבר. למשל - כל הדבר הענקי הזה זה משפט אחד: המלך עטור מעללים תמיד חיוך מרוח ממנו והלאה לכולם ולסובבים סביב מלכותו,התפקיד שלו הוכתר על כתפו העניפה והוא מהמין שהוטלה עליו ההוכחה מגלה למהדרין סימני משקעים שיש להם תרופה אם רק יישמע ליועצו עם הראש מלמטה והיו גם יועצים אחרים שהציעו מועמדותם להתנדב לגעת במלך, לו רק יינתן להם והם יגלו סודות כמוסים שיש מאחריהם את ההצלחה בתעודות חתומות מהאונברסיטה הפתוחה של 'הגשמת האני' והם עמדו בתור. וגם זה: הייתה לו אשה למלך,אשה שאהב, המלחמות שפקדו את הממלכה, והם פרצו מטעות קטנה של שיקול דעת בין כתליו, היגלו את אהבתו למחוזות שידו קצרה מלהגיע ומשם בתוך כל ההלם והעלבון הוא מוצא אשמים ודוחק בדק בית, הוא ניחן בכשרון השכנוע שגם את היום, הוא כהינף הקסם הפך ללילה, זה חלק מהעבודה בלהיות מלך זה כתוב ומופץ בין כל המחזיקים בתואר, מיומנות מלידה שנרכשת בעוצמה עם השנים והתפקיד. זה לא סביר. חלוקה הגיונית לזה תהיה: המלך, עטור מעללים, תמיד חיוך מרוח ממנו והלאה לכולם ולסובבים סביב מלכותו. התפקיד שלו הוכתר על כתפו העניפה והוא מאמין שהוטלה עליו ההוכחה מגלה למהדרין סימני משקעים שיש להם תרופה, אם רק יישמע ליועצו עם הראש מלמטה. והיו גם יועצים אחרים שהציעו מועמדותם להתנדב לגעת במלך, לו רק יינתן להם והם יגלו סודות כמוסים שיש מאחריהם את ההצלחה בתעודות חתומות מהאונברסיטה הפתוחה של 'הגשמת האני' והם עמדו בתור. מעבר לזה, השפה שלך לחלוטין לא ברורה לי. השימוש במילים גבוהות גבוהות נראה פשוט... לא מתאים, והרבה פעמים אני מקבלת את ההרגשה שאת משתמשת במילים שאת פשוט לא מבינה את משמעותן... צר לי אם זה נשמע מעליב, זו לא הכוונה. אבל זו התחושה שלי. יש שם משפטים שפשוט אין לי מושג מה משמעותם. למשל: התפקיד שלו הוכתר על כתפו העניפה והוא מהמין שהוטלה עליו ההוכחה מגלה למהדרין סימני משקעים שיש להם תרופה אם רק יישמע ליועצו ע אין לי שמץ של מושג מה זה אומר - "מאמין שהוטלה עליו ההוכחה" וכו'. דומאות נוספות לבעיות: והרי שכלבים יכולים לעבור את המשימה בהצלחה בהתחשב בידיעה שליקוק זו פעולה שמייחדת אותם. והרי ש? בידיעה? למה לסבך כל כך הרבה משפט פשוט? לאורך כל הסיפור התחושה שלי היא שאת הולכת סחור-סחור במקום פשוט להגיד - "המלך לא הבין למה הכלבה אינה מצליחה ללקק את רגליו, הרי כלבים ידועים באהבת הליקוק שלהם". אותה משמעות - אבל קריא יותר. או זה: התפקיד שלו הוכתר על כתפו העניפה בקיצור, ולסיכום - שפה גבוהה עד להחריד, בלי שום צורך. מילא הפיסוק - אבל למה לשבור לקורא שיניים בנסיון להבין משפטים שמשעותם בסה"כ דיי פשוטה? ההצעה שלי, לכתוב את זה מחדש, אבל בשפת בני אדם אני לא מכירה אנשים שאומרים "הוכתר על כתפו" או "מגלה למהדרין" או דברים כאלה. אני חושבת שחלק מהחן של הסיפור יהיה דווקא כשהוא יסופר בשפה פשוטה יותר, מה שייתן לו פן קצת אגדתי. כי הרעיון באמת נחמד.. אבל כמו שזה, מאוד קשה לקרוא. מאוד. אני אשמח מאוד לראות את זה אחרי שכתוב.
 
../images/Emo51.gif בכלל על ההתייחסות לבלגן

המילים שניסו להיות איכשהוא סיפור [לא ציפיתי לתגובה כשקראתי שוב את מה שכתבתי-לא קריא זו הגדרה מתאימה...] וההערות כל-כך במקומם, הערות מחרידות שנכתבו בצורה שאינה קוטלת ועל זה כל הכבוד לכתוב בשפה פשוטה זה העילאיות שבכשרון ואולי בשביל זה דרוש חופש פנימי ואת זה קשה לרכוש... סחור סחור זה כתם לידה אצלי ושוב תודה
 

Rivendell

New member
ביקורת נועדה לעזור לשפר

ואני בהחלט מצפה לראות את זה אחרי תיקונים
והגישה שלנו בפורום היא לתת כבוד לכל יצירה. כולל כאלה שאולי דורשות עוד הרבה עבודה. המטרה היא ללמד ולעזור, לא לקטול ולדכא.
 
למעלה