המלך רוצה להיות נשיא
שאול רוזנפלד השילוב של "דמוקרטור" גדול כמו שרון עם כוח וסמכויות של משטר נשיאותי הוא מתכון כמעט בטוח לאבדון שלטוני דברים ברוח אזהרתו של הסופר הרומי סירוס פובליליוס, על כי "שלטון מושחת ממוטט את המשובח שבמשטרים", ראויים היו שלפחות יטרדו במעט את מנוחתם של מצביעי קדימה הפוטנציאלים, אך נראה שזו דרישה קשה מנשוא לחלקו הארי של קהל שבוי זה. המפלגה הזו, שגורפת אהדה ומנדטים מן הגורן ומן היקב, נראית כעונה כדבעי לטעמיהם ומאווייהם של רבים ממצביעיה, שבטוב לבם בבחירות העלו את בחיר לבם כמעט למעלת גואל ומושיע, שישכיל להתיר כל סבך ולהסב מזור לכל מכאוב. ממש הקוסם מלובלין. לפחות חלק מהמצביעים האלה מגלים שְׁלִיבָה מעוררת דאגה של אילמות, חירשות ועיוורון לעוללות השלטון הנוכחי עד היום, כדרך שלושת הקופים, ולא פחות מכך – מידה גדושה של אפטיות כלפי צפונות מעשיו העתידיים. כך, למשל, כשני שלישים מהמצביעים האלו טוענים, על-פי סקר שפורסם באחרונה, שבריאות שרון לא תשפיע על בחירתם בו. כלומר, גם אם, למשל, ייפרד שליט קדימה ממרב הגיונו ושיקול דעתו עקב הידרדרות בבריאותו - יתמיד קהל זה בתמיכה בו. שכן זה המשתמע מה-carte blanche הרפואי שהפקיד ציבור זה למפרע לכל אירוע מוחי (או אחר) שחלילה לא יבוא על ראש מנהיגנו. אפשר להשיח על צמצום הדעת והרחבת המידות הקלוקלות בשלוט שרון הראשון; וניתן לומר לא מעט על מעשה הקסמים של ההתנתקות, שבמעשה שטן האיץ את מעשה הקאסמים; ואפשר לדבר על מגרעות הגֶּרוֹנְטוֹקְרַטְיָה (שלטון הזקנים) בכלל וזו של שרון ופרס בפרט; וניתן ללהג על דו"ח הבריאות האלטרנטיבי של שרון, ששופץ בידיהם הנאמנות של ספינריו; ואפשר להסיח בתוכניותיו המדיניות, ככל שניתן למצוא את הידיים והרגליים בין מצע קדימה (המדבר על נסיגה ביו"ש, ולא על עומקה), ומה שציפי לבני אינה אומרת לגבי חלוקת ירושלים, ומה שקלמן גייר אומר בנוגע לוויתור של שרון על 90% מהשטח ופשרה בירושלים, ומה שאייל ארד משמיע על "התנתקויות חד-צדדיות נוספות", ומה שחיים רמון מספר על עשיית שלום בשלבים - לבין מה שהבוס הגדול אומר לגבי שלילת חלקים ניכרים מדברי מקורביו ושלישיו. ואפשר גם להתחלחל, או להתלהב (כל אחד על-פי "צרכיו" המדיניים) מכך שברצותו ייסוג שרון מכל שטח שיחפוץ ויעקור כל אוכלוסייה יהודית שירצה, שכן ממילא תמיכת השמאל והערבים מונחת בכיסו לכל מהלך שכזה, וגם התקשורת ברובה לעת "חגיגה" שכזו לא תיטה להתנער מ"מקצועה" כמשמרת אתרוגים. אבל מעל כל אלה ראוי לתת את הדעת לאיום על המשטר הדמוקרטי. גם אם הדמוקרטיה הישראלית אינה מהמשובחות שבדמוקרטיות ומהמוצדקות שבהן, עדיין ראוי לשמרה ולקיים את שהושג בה בדי עמל. בכל ימיו, בצבא כמו בפוליטיקה, לא העניק לנו שרון ולו בדל דוגמה שתעיד על מחויבותו האמיתית למשטר הדמוקרטי. משחר דרכו הצבאית, מידת ההיתר של מעשיו נקבעה כמעט בלעדית על-פי הסייג והמתרס שניצבו מולו למען ריסונו. הוא העביר בנכלוליות וכוחניות בממשלה ובכנסת כמעט כל דבר מהותי שרצה בקדנציה הנוכחית. מה שלא מנע ממנו אחר-כך להזכיר לכולנו ש"כך אי-אפשר לנהל את העניינים". וכדי שיקל על שרון "ניהול העניינים", פן תשרה עליו שוב "עוולת מיעוט הסמכויות" הנוכחית, הוא הרי זקוק למרחב מחיה ניהולי, ובמצע קדימה אמור להופיע ברוב הדר הסעיף "שינוי שיטת המשטר למשטר נשיאותי". הכוח הרב הצפוי לעמוד לרשותו לאחר הבחירות, בסיועה של חותמת הגומי האוטומטית שתהיה תלויה לו מאחוריו ושקרויה "רשימת קדימה לכנסת", לא יקשה עליו להעביר בכנסת כמעט כל החלטה, כולל החלטה על העברתנו למשטר נשיאותי. או אז הקדנציה הנוכחית, שזימנה לנו לא מעט צרימות דמוקרטיות קשות, תיראה כשיא התקינות השלטונית לעומת המשטר הנשיאותי הבא עלינו לרעה. השילוב של אדם עם "מחויבות דמוקרטית" כשרון עם כוח וסמכויות נרחבים בהרבה משיש לו כיום - הוא כמעט מתכון לאבדון שלטוני. בדיני מכר מקובל הכלל "ייזהר הקונה", ואילו "בדיני פוליטיקה" ראוי שבעתיים הכלל "ייזהר הבוחר". אלא שנראה עתה כי הרבה יותר משני אלה ייכון הכלל "ייענש הבוחר", ולא רק הוא. שרון כנשיא זה באמת לא מצחיק, זה מאוד מדאיג.
שאול רוזנפלד השילוב של "דמוקרטור" גדול כמו שרון עם כוח וסמכויות של משטר נשיאותי הוא מתכון כמעט בטוח לאבדון שלטוני דברים ברוח אזהרתו של הסופר הרומי סירוס פובליליוס, על כי "שלטון מושחת ממוטט את המשובח שבמשטרים", ראויים היו שלפחות יטרדו במעט את מנוחתם של מצביעי קדימה הפוטנציאלים, אך נראה שזו דרישה קשה מנשוא לחלקו הארי של קהל שבוי זה. המפלגה הזו, שגורפת אהדה ומנדטים מן הגורן ומן היקב, נראית כעונה כדבעי לטעמיהם ומאווייהם של רבים ממצביעיה, שבטוב לבם בבחירות העלו את בחיר לבם כמעט למעלת גואל ומושיע, שישכיל להתיר כל סבך ולהסב מזור לכל מכאוב. ממש הקוסם מלובלין. לפחות חלק מהמצביעים האלה מגלים שְׁלִיבָה מעוררת דאגה של אילמות, חירשות ועיוורון לעוללות השלטון הנוכחי עד היום, כדרך שלושת הקופים, ולא פחות מכך – מידה גדושה של אפטיות כלפי צפונות מעשיו העתידיים. כך, למשל, כשני שלישים מהמצביעים האלו טוענים, על-פי סקר שפורסם באחרונה, שבריאות שרון לא תשפיע על בחירתם בו. כלומר, גם אם, למשל, ייפרד שליט קדימה ממרב הגיונו ושיקול דעתו עקב הידרדרות בבריאותו - יתמיד קהל זה בתמיכה בו. שכן זה המשתמע מה-carte blanche הרפואי שהפקיד ציבור זה למפרע לכל אירוע מוחי (או אחר) שחלילה לא יבוא על ראש מנהיגנו. אפשר להשיח על צמצום הדעת והרחבת המידות הקלוקלות בשלוט שרון הראשון; וניתן לומר לא מעט על מעשה הקסמים של ההתנתקות, שבמעשה שטן האיץ את מעשה הקאסמים; ואפשר לדבר על מגרעות הגֶּרוֹנְטוֹקְרַטְיָה (שלטון הזקנים) בכלל וזו של שרון ופרס בפרט; וניתן ללהג על דו"ח הבריאות האלטרנטיבי של שרון, ששופץ בידיהם הנאמנות של ספינריו; ואפשר להסיח בתוכניותיו המדיניות, ככל שניתן למצוא את הידיים והרגליים בין מצע קדימה (המדבר על נסיגה ביו"ש, ולא על עומקה), ומה שציפי לבני אינה אומרת לגבי חלוקת ירושלים, ומה שקלמן גייר אומר בנוגע לוויתור של שרון על 90% מהשטח ופשרה בירושלים, ומה שאייל ארד משמיע על "התנתקויות חד-צדדיות נוספות", ומה שחיים רמון מספר על עשיית שלום בשלבים - לבין מה שהבוס הגדול אומר לגבי שלילת חלקים ניכרים מדברי מקורביו ושלישיו. ואפשר גם להתחלחל, או להתלהב (כל אחד על-פי "צרכיו" המדיניים) מכך שברצותו ייסוג שרון מכל שטח שיחפוץ ויעקור כל אוכלוסייה יהודית שירצה, שכן ממילא תמיכת השמאל והערבים מונחת בכיסו לכל מהלך שכזה, וגם התקשורת ברובה לעת "חגיגה" שכזו לא תיטה להתנער מ"מקצועה" כמשמרת אתרוגים. אבל מעל כל אלה ראוי לתת את הדעת לאיום על המשטר הדמוקרטי. גם אם הדמוקרטיה הישראלית אינה מהמשובחות שבדמוקרטיות ומהמוצדקות שבהן, עדיין ראוי לשמרה ולקיים את שהושג בה בדי עמל. בכל ימיו, בצבא כמו בפוליטיקה, לא העניק לנו שרון ולו בדל דוגמה שתעיד על מחויבותו האמיתית למשטר הדמוקרטי. משחר דרכו הצבאית, מידת ההיתר של מעשיו נקבעה כמעט בלעדית על-פי הסייג והמתרס שניצבו מולו למען ריסונו. הוא העביר בנכלוליות וכוחניות בממשלה ובכנסת כמעט כל דבר מהותי שרצה בקדנציה הנוכחית. מה שלא מנע ממנו אחר-כך להזכיר לכולנו ש"כך אי-אפשר לנהל את העניינים". וכדי שיקל על שרון "ניהול העניינים", פן תשרה עליו שוב "עוולת מיעוט הסמכויות" הנוכחית, הוא הרי זקוק למרחב מחיה ניהולי, ובמצע קדימה אמור להופיע ברוב הדר הסעיף "שינוי שיטת המשטר למשטר נשיאותי". הכוח הרב הצפוי לעמוד לרשותו לאחר הבחירות, בסיועה של חותמת הגומי האוטומטית שתהיה תלויה לו מאחוריו ושקרויה "רשימת קדימה לכנסת", לא יקשה עליו להעביר בכנסת כמעט כל החלטה, כולל החלטה על העברתנו למשטר נשיאותי. או אז הקדנציה הנוכחית, שזימנה לנו לא מעט צרימות דמוקרטיות קשות, תיראה כשיא התקינות השלטונית לעומת המשטר הנשיאותי הבא עלינו לרעה. השילוב של אדם עם "מחויבות דמוקרטית" כשרון עם כוח וסמכויות נרחבים בהרבה משיש לו כיום - הוא כמעט מתכון לאבדון שלטוני. בדיני מכר מקובל הכלל "ייזהר הקונה", ואילו "בדיני פוליטיקה" ראוי שבעתיים הכלל "ייזהר הבוחר". אלא שנראה עתה כי הרבה יותר משני אלה ייכון הכלל "ייענש הבוחר", ולא רק הוא. שרון כנשיא זה באמת לא מצחיק, זה מאוד מדאיג.