באמת שאיני רואה כאן ריב. נהפוכו. גם לי יש מה ללמוד ממיכאל,
ואם הוא מנופף בדגל אדום, כדאי שגם אתה תסיק את המסקנות המתבקשות, כי טובתך נמצאת שם.
חשוב שגם אתה תבין, שהתחביב הזה דורש לא מעט תקציבים והרבה שאר רוח.
כי איך לומר זאת? לא תמיד מה שנשמע נהדר בחנות, יישמע גם טוב בבית.
וזה מכמה סיבות...
1. בחנות קיימת אולי מערכת הגברה שונה מזו שאצלך בבית, ואתה הרי לא הולך להחיליף גם את המגבר.
2. האקוסטיקה בחנות שונה, וסביר שבחנות השקיעו בחדר ההאזנה יותר ממה שאתה תחלום להשקיע בביתך.
אז יש חנויות שמסכימות להשאיל את הציוד לפרק זמן מסוים, ויש כאלה שיסרבו, או
שיגבו עבור ה"מאמץ" תשלום אקסטרא.
3. ומעבר לכל אלה, אודה, שאני יותר מתחבר למערכות הסטריאו ה"מיושנות" ולאו דווקא
למערכות ההיקפיות.
4. איכשהו, יש לי גם תחושה, שחובבי ה"היקפי" מחפשים את מה שאנו, חובבי הסטריאו
בורחים ממנו.
אנו, חובבי הסטריאו, רוצים "לשמוע" את מה שאיש הסאונד התכוון להנציח בהקלטה שלו.
ואנו גם רוצים לשמוע את הדבר הכי קרוב למה שנשמע במרחב ההאזנה שהקהל
נכח בו,
ככל שמדובר בהקלטה של מופע חי.
לעומת זאת, [ואתה גם הזכרת זאת], אתה רוצה לחוש את הרעד בבטן, את הנפנוף של
המכנסיים (כפי שחשת כנראה באולם הקולנוע, כשראית את "רעידת אדמה").
וצר לי לומר לך את זה: אלה לא תופעות סאוד "סבירות".
אלה תופעות שאנשי הסאונד יצרו במיוחד, כדי שתחוש את מה שאתה חולם עליו.
וכדי להפיק את מופע האימים הזה בבית, אתה זקוק לציוד יקר מאד, או לעיוות גדול מאד,
כדי שהציוד שלך ידמה עבורך משהו ש"יבעט" בך, אבל לא בהכרח ישחזר בדיוק את
המקור - שגם הוא אינו אלא מעשה ידי אדם.
בעיקרון, כדאי שתזכור: דווקא הרמקולים של בוז הם רמקולים שיוצרים אשליות ולמעשה,
אלה לא רמקולים שמשחזרים באופן ממשי את הסאונד המקורי. אבל מה לעשות? אנשים אוהבים את זה.
אז כפי שכבר כתבתי, וקצת בניגוד לעמדותיו של מיכאל, אני חושב שאתה צריך להגביל
את עצמך בתקציב, ולנסות להפיק במסגרתו את המיטב, גם אם ברור לכולנו, שאין
גבולות לתקציב, ותמיד אפשר להפיק "הרבה יותר", ככל שתתפרע יותר.
אז אם אני הצעתי את הדבר היותר טוב של המותג שאליו כיוונת (פראדיגם),
ומיכאל הגיב על כך, ש(לדעתו), מדובר בעצם ב"סוף הדרך של שביל העפר"?
אתה תמשיך ותלך על מה שנוח לכיס שלך.
גם אני, כחובב של דברים טובים, נאלץ להתפשר.
ולא רק כי האלטרנטיבה היא יקרה אש.
זה גם כי אין לי מקום למשהו גרנדיוזי בסלון שלי,
וזה גם כי היום איני שומע כפי ששמעתי בגיל 25 (כשאז רק השתוקקתי, אבל לא יכולתי),
וזה כי בסלון שלי שומעים את הרחשים המעצבנים של מנוע הקירור ואת גוף החימום
של התמי 4,
וזה כי המקרר עושה רחשי הפשרה מדי פעם, וזה כי תנור האפייה מתרחב בזמן
שהוא מתחמם ואז נשמעות נקישות של הפח הנרגן, וזה כי אשתי מפעילה פתאום את
קוצץ הירקות, וזה כי הבן שלי מגיע לסלון ודורש ממני להחליש את ה"חרא הזה" שאני
מאזין לו.
אה. ומה עם השכנה שבדיוק פותחת ברז כדי להשקות את הצמחיה שלה? ומשאית
האשפה, שבדיוק מהפכת את הפחים אל תוככיה?
אוף. ובתוך זה אתה רוצה את הכי טוב?
רגע.
תבנה לעצמך קודם חדר מבודד, שממנו לא יישמע דבר ובתוכו לא יישמע דבר מבחוץ.
או ש... תקנה לך זוג אוזניות פיגוזיות, ואז אתה תפיק הנאה רבה בהרבה...
[מבלי שתפריע לבן שדורש להשתיק את ה"חרא" ומבלי שכל הרחשים הסביבתיים
ישגעו אותך].
