נדירליאל
Active member
אתחיל בהמלצה, על סדרה חדשה שעלתה בנטפליקס ששמה בעברית: האיש שלי בפנים. באנגלית שמה: A Man on the Inside
הגעתי אליה בעקבות חצי המלצה מ'הארץ', וביליתי 4 שעות בבינג' שלה. כל פרק בן כ- 30 דקות, 8 פרקים.
העלילה פשוטה להפליא:
חוקרת פרטית נדרשת למצוא גנב בבית אבות סופר-יוקרתי, והיא מבינה שלשם כך היא חייבת למצוא חוקר מתאים, כלומר - איש מבוגר, בעל יכולות טכנולוגיות בסיסיות- שימוש בנייד ובשאר גדג'טים.
צ'ארלס ניואנדייק, בגילומו הנפלא של טד דנסון [מתי דנסון לא גילם בשרמנטיות שלא תאומן תפקידים בסדרות טלוויזיה? כולל ב- CSI] בהמלצת בתו, שהגיע הזמן שיצא מאבלו העמוק על מות אשתו וימצא לו עיסוק, קורא מודעה בעיתון, מציע את עצמו, ומקבל את התפקיד.
אלה כל הספויילרים שתשמעו כאן.
הסדרה היא על פניה סדרת "בלש", עם הטוויסט ההכרחי, אבל לאמיתו של דבר זו סדרה שמוקדשת לגיל הזהב של שחקני טלווזיה ידועים משנות ה- 80. מרבית ההתרחשויות הן בבית האבות, אפשרות נהדרת לתת לשחקנים ידועים מאוד, וגם מאגר כשרונות ענק שהוליווד מפסידה בשיטתיות, להופיע, ולהעלות את הסדרה ברמה אחת מעל אחרות.
כיוון שזו קומדיה, אז בוודאי יש קצת ,סלפסטיק", דלתות נפתחות ונסגרות, או מונולוגים מלאי טעויות. אבל זו גם סדרה שמוקדשת לאותם שהדמנציה והאלצהיימר פגעו בהם אנושות. מזמן לא צפיתי בכמות כזו של אהבה, הערכה וכבוד לאנשים חולים, לאלה שהפכו שקופים ובודדים, לאחר שנזנחו ע"י צאצאיהם, כן, ממש כך!
מודה עלו לי דמעות בעיניים בשלושת הפרקים האחרונים. אולי כי אני כבר בגיל הזה, אבל לדעתי, בשל האמינות הבלתי רגילה של הטקסטים, המשחק, והיחסים בין הדמויות.
מומלץ, מומלץ. [יתכן שאחרים יגדירו אותה כקיטש, סכרינית וכו']
סדרה שונה לגמרי ממנה היא: רצח עם מודעות, נטפליקס, או בגרמנית [זו סדרה גרמנית] Achtsam Morden [אפשר לצפות בה במלואה ביוטיוב].
זו סדרה שעוסקת ב"הומור?" בתהליך ההופך אדם, לא מוסרי ממש, לרוצח בדם קר. אפילו הייתי אומר: רוצח סדרתי. בניגוד לגישה האמריקאית אל רוצחים ורוצחים סידרתיים, הדמות בסדרה הזו היא ,האדם הממוצע, שכרת ברית עם "השטן", ולפתע עליו "להרוג את השטן", ומכאן שרשרת אירועים מתפתחת. לא הגעתי לסוף הסדרה, אני בפרק 6. אני מתקשה מאוד להכיל את הניגוד בין פני התינוק של הגיבור לבין התנהגותו הקיצונית. ברקע כל הזמן יש איום על הבת שלו, שזו לכאורה ההצדקה "המוסרית" להתנהגותו הרצחנית.
בקיצור נמרץ - הסיפור הוא על עו"ד של כנופיית פשע רצחנית, שראש הכנופיה צולם מבצע רצח אלים. הוא מבריח אותו בתא המטען, והבוס מת בתא המטען, כי הוא איים על בתו של העו"ד. מכאן הכל מתפתח, ולא ארחיב יותר.
ולא כתבתי על חולית 4, נטפליקס, כי אין מה לכתוב באמת.
הפרק ממשיך את הנרטיב הבסיסי של מאבק בנות גשרית, האחווה, בנביא, הבאשאר של הקיסר. בין לבין עולה ההיסטוריה של משפחת הארקונן השנואה במיוחד בעולם של "חולית" ונסיון בת המשפחה להשתלט על האימפריה. לדעתי, הסדרה מתאימה לחובבי "חולית", לכאלה שמכירים את מיתוסי חולית השונים. אנשים זרים לעולם של "חולית" אולי יתקשו קצת.
ואחרון, לא פחות חשוב -
נטפליקס. עלתה עונה חדשה שלQUEER E YE. יש מעצב חדש ו"נורא חמוד", אמ-מה - התרגום, כלומר הכתוביות, אין קשר בינן לבין הנאמר על המסך. בשלב מסוים ויתרתי על העונג של העברית ועברתי לכתוביות באנגלית. [אני כבד שמיעה וכתוביות מהותיות לי להקשבה ולהבנה.] ואם כבר הערות, אז אני ממש, אבל ממש, לא סובל את ג'ונתן ואן נס שמגדיר עצמו: מגדר נזיל [כלומר - לא זכר, לא נקבה וכו']
הגעתי אליה בעקבות חצי המלצה מ'הארץ', וביליתי 4 שעות בבינג' שלה. כל פרק בן כ- 30 דקות, 8 פרקים.
העלילה פשוטה להפליא:
חוקרת פרטית נדרשת למצוא גנב בבית אבות סופר-יוקרתי, והיא מבינה שלשם כך היא חייבת למצוא חוקר מתאים, כלומר - איש מבוגר, בעל יכולות טכנולוגיות בסיסיות- שימוש בנייד ובשאר גדג'טים.
צ'ארלס ניואנדייק, בגילומו הנפלא של טד דנסון [מתי דנסון לא גילם בשרמנטיות שלא תאומן תפקידים בסדרות טלוויזיה? כולל ב- CSI] בהמלצת בתו, שהגיע הזמן שיצא מאבלו העמוק על מות אשתו וימצא לו עיסוק, קורא מודעה בעיתון, מציע את עצמו, ומקבל את התפקיד.
אלה כל הספויילרים שתשמעו כאן.
הסדרה היא על פניה סדרת "בלש", עם הטוויסט ההכרחי, אבל לאמיתו של דבר זו סדרה שמוקדשת לגיל הזהב של שחקני טלווזיה ידועים משנות ה- 80. מרבית ההתרחשויות הן בבית האבות, אפשרות נהדרת לתת לשחקנים ידועים מאוד, וגם מאגר כשרונות ענק שהוליווד מפסידה בשיטתיות, להופיע, ולהעלות את הסדרה ברמה אחת מעל אחרות.
כיוון שזו קומדיה, אז בוודאי יש קצת ,סלפסטיק", דלתות נפתחות ונסגרות, או מונולוגים מלאי טעויות. אבל זו גם סדרה שמוקדשת לאותם שהדמנציה והאלצהיימר פגעו בהם אנושות. מזמן לא צפיתי בכמות כזו של אהבה, הערכה וכבוד לאנשים חולים, לאלה שהפכו שקופים ובודדים, לאחר שנזנחו ע"י צאצאיהם, כן, ממש כך!
מודה עלו לי דמעות בעיניים בשלושת הפרקים האחרונים. אולי כי אני כבר בגיל הזה, אבל לדעתי, בשל האמינות הבלתי רגילה של הטקסטים, המשחק, והיחסים בין הדמויות.
מומלץ, מומלץ. [יתכן שאחרים יגדירו אותה כקיטש, סכרינית וכו']
סדרה שונה לגמרי ממנה היא: רצח עם מודעות, נטפליקס, או בגרמנית [זו סדרה גרמנית] Achtsam Morden [אפשר לצפות בה במלואה ביוטיוב].
זו סדרה שעוסקת ב"הומור?" בתהליך ההופך אדם, לא מוסרי ממש, לרוצח בדם קר. אפילו הייתי אומר: רוצח סדרתי. בניגוד לגישה האמריקאית אל רוצחים ורוצחים סידרתיים, הדמות בסדרה הזו היא ,האדם הממוצע, שכרת ברית עם "השטן", ולפתע עליו "להרוג את השטן", ומכאן שרשרת אירועים מתפתחת. לא הגעתי לסוף הסדרה, אני בפרק 6. אני מתקשה מאוד להכיל את הניגוד בין פני התינוק של הגיבור לבין התנהגותו הקיצונית. ברקע כל הזמן יש איום על הבת שלו, שזו לכאורה ההצדקה "המוסרית" להתנהגותו הרצחנית.
בקיצור נמרץ - הסיפור הוא על עו"ד של כנופיית פשע רצחנית, שראש הכנופיה צולם מבצע רצח אלים. הוא מבריח אותו בתא המטען, והבוס מת בתא המטען, כי הוא איים על בתו של העו"ד. מכאן הכל מתפתח, ולא ארחיב יותר.
ולא כתבתי על חולית 4, נטפליקס, כי אין מה לכתוב באמת.
הפרק ממשיך את הנרטיב הבסיסי של מאבק בנות גשרית, האחווה, בנביא, הבאשאר של הקיסר. בין לבין עולה ההיסטוריה של משפחת הארקונן השנואה במיוחד בעולם של "חולית" ונסיון בת המשפחה להשתלט על האימפריה. לדעתי, הסדרה מתאימה לחובבי "חולית", לכאלה שמכירים את מיתוסי חולית השונים. אנשים זרים לעולם של "חולית" אולי יתקשו קצת.
ואחרון, לא פחות חשוב -
נטפליקס. עלתה עונה חדשה שלQUEER E YE. יש מעצב חדש ו"נורא חמוד", אמ-מה - התרגום, כלומר הכתוביות, אין קשר בינן לבין הנאמר על המסך. בשלב מסוים ויתרתי על העונג של העברית ועברתי לכתוביות באנגלית. [אני כבד שמיעה וכתוביות מהותיות לי להקשבה ולהבנה.] ואם כבר הערות, אז אני ממש, אבל ממש, לא סובל את ג'ונתן ואן נס שמגדיר עצמו: מגדר נזיל [כלומר - לא זכר, לא נקבה וכו']