המלצה עונתית - מרק רימונים פרסי

אשה מאש Asheh Mash או אשה אנאר Asheh Anar
מרק רימונים ומאש מהמטבח הפרסי – מתכון נהדר של דודתי נדיה זוהר ע"ה.
חשוב לציין שבמטבח הפרסי יש מתכון נוסף של מרק רימונים asheh anar אך אני לא מכירה אותו. מצאתי במרשתת כמה גרסאות אבל כידוע – כאן בקבצים שלי יש רק מתכונים שבישלתי בעצמי.
אפשר לשחק עם הכמויות לפי מידת הסמיכות הרצויה
1.5 כוסות מאש – משרים 8-12 שעות
1 כוס אורז עגול או יסמין, שטוף ומסונן
כ- 1/2 ק"ג (משקל נטו) כרשה קצוצה גס. כדאי לבחור כרשים צעירות בעלות עלים ירוקים לא גסים.
1.5 כוסות מיץ סחוט (לא משומר) מרימונים מהזן האדום. אפשר לסחוט בעונה ולשמור במקפיא. רימונים אלה נשמרים שלמים במקרר לפחות עד מארס.
אם אין להשיג זאת, אפשר להמיר ב- 50 מ"ל רכז (לא תרכיז מתוק!!) רימונים + 200-220 מ"ל מים.
1-1.5 ליטר מים (לפי מידת הסמיכות הרצויה. אם מוסיפים יותר מים, צריך להקפיד על אותו יחס בינם לבין מיץ הרימונים).
מלח, פלפל שחור וסוכר – לפי הטעם.
לקציצות:
1/2 ק"ג בשר טחון – אפשר כבש, בקר, עוף או הודו. אם לא משתמשים בבשר כבש, אפשר (אם אוהבים) להוסיף קצת שומן כבש טחון.
ביצה + קצת פירורי לחם (אפשר להכין קציצות בלי ביצה ופירורי לחם, והן מתקבלות פחות רכות.)
מלח, פלפל וכמון או הל, לפי הטעם.

מאדים את הכרשה בשמן (עדיף זית), מוסיפים את שאר מרכיבי המרק, מרתיחים, מקטינים להבה ומבשלים עד שהמאש רך. בינתיים מכינים את תערובת הקציצות ומשאירים למנוחה במקרר, מכוסה. כשהמאש רך, יוצרים כדורים קטנים (בגודל חלמון ביצה קשה בערך), מגבירים להבה, מכניסים את הקציצות למרק, מרתיחים שוב, מקטינים להבה ומבשלים עוד 20-30 דקות.
לחילופין, אפשר להכניס למרק כבר בתחילת הבישול, עוף שלם חתוך למנות קטנות.
 

michalgad

Active member
מצחיק, בדרך כלל כשקוראת מתכון אז יש לי בראש את הטעמים שהוא צפוי לתת. כשקראתי את המתכון שלך לא הצלחתי לתאר את הטעם או הכוון שלו. בטוחה שטעים ביותר אבל מאתגר מידי לבני הבית. זה מסוג המטעמים שגדלים עליהם ולצערינו הדורות החדשים פחות מכירים.
 
נערך לאחרונה ב:
חשוב להגיד על המרק הזה שהוא לא מתאים כמנת פתיחה לארוחה רבת מנות, אלא נאכל כארוחה בפני עצמה. הוא מאד סמיך ומכיל את כל אבות המזון. במטבח הפרסי יש לא מעט מרקים שמהווים ארוחה שלמה. כמובן שהפרסים מגישים בצדו גם צלחת עם עשבי תיבול רעננים ולחם שטוח ופריך שאפשר למצוא במאפיות בוכריות. לטעמי אין צורך בתוספת לחם אבל הפרסים חייבים.
והוא באמת לא דומה לשום מאכל שאני מכירה ממטבחים אחרים. אני לא גדלתי עליו כי למרות שבחצר ביתנו גדל עץ רימון שפרותיו כהים וחמצמצים, אמי מעולם לא הכינה אותו. טעמתי אותו לראשונה בערך בגיל 22, אצל דודתי, והתאהבתי בו מיידית. זה היה לפני כ=50 שנה ולא היה אז רכז רימונים בישראל. היה צורך לפרק רימונים ולסחוט ובכל זאת השקיעו והכינו. ממש טעים.
 
למעלה