שמעת שלצערנו דר' חרץ כבר לא יכול לעזור?
לא קרוב ולא רחוק. הוא עזב את עולמנו, בגיל צעיר.
טיפול פיסכולוגי, יש המון שיטות ולפעמים עוברים כמה מטפלים עד שמוצאים את הנכון והמתאים לנו.
למה "לא יכולה ליהנות בחו"ל" זה מה שקובע את איכות חייך? יש כל כך הרבה דברים שהחיים מורכבים מהם.
אם תצפי לתפקד כמו שהיית לפני שחלית כנראה שתהיי כל הזמן באכזבה, ויאוש ותרעי את המצב שלך בניסיון ללעשות יותר ממה שהגוף שלך מסוגל עכשיו.
את חולה.
ככל שמקבלים את זה, ומתאבלים אבל מבינים שהאני הקודם שלנו כבר לא, ולומדים מי זה האני החולה שהפכנו להיות, כך משתפר המצב בכל המובנים.
המחלה הזו דורשת שינוי גדול, בפעולות שאנחנו עושים ובמחשבות שאנחנו חושבים.
אפשר להשיג את זה בצורה יותר טובה על ידי עזרה של איש מקצוע. יש טיפולי CBT שמותאמים לחולים שסובלים מכאב כרוני.
ועל דרך השלילה, תלכי לבלות סתם ככה כמה שעות בבית חולים, במחלקה פנימית או מחלקות אחרות. אחרי יום במקום הזה אתה מברך על מה שיש לך ועל מה שאין לך.
המחלה הזו איומה, אבל יש דברים גרועים מזה, ולצערנו טפו טפו טפו, גם חולים בפיברו / תת"כ שחטפו בנוסף מחלות קשות אחרות. מוטב לברך על מה שיש ולא חלילה להבין את זה רק כשנהיה הרבה יותר גרוע ואתה מבין שקודם היה טוב.
בהצלחה, זה תהליך אבל אנחנו חייבים להבין שאנחנו חולים.