המלצה
אוכל רחוב הוא אוכל עז טעמים וחושני.מלא תשוקה.לא מאופרת ומטופחת אלא בוערת וחסרת גבולות,בוטה.משהו בגסות ההגשה נטולת החן מעניק לו נופך מרתק ושובה לב.כמעט ממכר.יש בו,באוכל הגשמי,מן חיבור אנדמי,כמעט מיסטי,לצו תרבותי קדום שמכונן את התודעה הקולינארית המעצבת של חיינו בזמן ומקום מסויימים.כל מסע אנתרופולוגי-תרבותי מתחיל באוכל הרחוב,תוך קילוף גלדיו וחשיפת הפילוסופיה החורשת בעורקיי עורקיו. אחד ממאכלי הרחוב הנפלאים והידועים במחוזותינו היא השווארמה.מאכל ממוצא טורקי שעשה עלייה וקנה שביתה בכל פינת רחוב ותחת כל עץ רענן. אבל!! השווארמה בה´ הידיעה היא שווארמת במבינו מרח´ יפו בחיפה. לא מזמן אכלתי אותה שוב,והחלטתי כי שומה עליי להעלות את עדנת החוויה עלי כתב.נכון,אין מדובר על מסעדת גורמה שקצרה 3 כוכבים במישלן אך כבודה במקומה העממי מונח ועמו הגילוי הנאות והתשבוחת הנלוויית לו. נכנסתי למסעדה המשופצת והחדשה.עם כניסתי לחלל המרכזי נגלה לפניי המראה המרהיב ונוטף העסיס.שכבות שכבות של בשר כבש ועגל וביניהן שכבות שומן כבש עדינות נחו מעדנות באינרציית הסיבוב משזפות עצמן בחומו הלוהט של הגריל הסחרחר.מיצי הבשר נטפו מהן תוך לחלוח הבשר והברקתו כדי מעשה יצירה ממש. עיניי איימו לפקוע מארובותיהן אחר המקסם.אפי החל זז ללא שליטה מבוקרת אחר אדי הבושם הבשרי המרטיט,כדי קהות חושים וזאת אך מן הפסיעה הראשונה באסקופת המסעדה משל פאבלוב חוכך ידיו בהנאה בהביטו מן הצד. הוראת החיתוך לא אחרה להגיע ועמה הציפיה לנגוס בעונג הצרוף. כפיסי שווארמה מרובדי שכבות הונחו כדי מילוי בפיתה הבשרנית ולצדן עגבניה בריאה ומלאת תאבון,בצל מתובל בסומק הלימוני ועלעלי פטרוזיליה.מעל הסימפוניה הונחה טחינה סמיכה,חמאתית ולימונית ששודכה עם טיפות מרומזות של עמבה עזת טעם ומלאת נוכחות כדי מיזוג ין ויאנג פנומנלי ממש. הביס לא אחר להגיע תוך פלבול העין ואנחת רווחה אורגזמית.כן.זה פשוט אדיר!!!....אין לי מלים לתאר את העונג הזה. ובסוף,שלא אחר להגיע,בצער וביגון קודר.אתה נוכח לראות כי מן הפיתה המלאה והתפוחה במאכל האלים,לא נותר אלא סהר פיתתי קטן וסופי ועמו עדת הסיום וכאב הלב גם יחד.או אז, הפיתה ספוגה במצי הכבש השמנוניים ועמה מטען טעמים כוחני ומהפנט המביא אותך כדי בקשה בלתי נמנעת- עוד פיתה בבקשה.....
אוכל רחוב הוא אוכל עז טעמים וחושני.מלא תשוקה.לא מאופרת ומטופחת אלא בוערת וחסרת גבולות,בוטה.משהו בגסות ההגשה נטולת החן מעניק לו נופך מרתק ושובה לב.כמעט ממכר.יש בו,באוכל הגשמי,מן חיבור אנדמי,כמעט מיסטי,לצו תרבותי קדום שמכונן את התודעה הקולינארית המעצבת של חיינו בזמן ומקום מסויימים.כל מסע אנתרופולוגי-תרבותי מתחיל באוכל הרחוב,תוך קילוף גלדיו וחשיפת הפילוסופיה החורשת בעורקיי עורקיו. אחד ממאכלי הרחוב הנפלאים והידועים במחוזותינו היא השווארמה.מאכל ממוצא טורקי שעשה עלייה וקנה שביתה בכל פינת רחוב ותחת כל עץ רענן. אבל!! השווארמה בה´ הידיעה היא שווארמת במבינו מרח´ יפו בחיפה. לא מזמן אכלתי אותה שוב,והחלטתי כי שומה עליי להעלות את עדנת החוויה עלי כתב.נכון,אין מדובר על מסעדת גורמה שקצרה 3 כוכבים במישלן אך כבודה במקומה העממי מונח ועמו הגילוי הנאות והתשבוחת הנלוויית לו. נכנסתי למסעדה המשופצת והחדשה.עם כניסתי לחלל המרכזי נגלה לפניי המראה המרהיב ונוטף העסיס.שכבות שכבות של בשר כבש ועגל וביניהן שכבות שומן כבש עדינות נחו מעדנות באינרציית הסיבוב משזפות עצמן בחומו הלוהט של הגריל הסחרחר.מיצי הבשר נטפו מהן תוך לחלוח הבשר והברקתו כדי מעשה יצירה ממש. עיניי איימו לפקוע מארובותיהן אחר המקסם.אפי החל זז ללא שליטה מבוקרת אחר אדי הבושם הבשרי המרטיט,כדי קהות חושים וזאת אך מן הפסיעה הראשונה באסקופת המסעדה משל פאבלוב חוכך ידיו בהנאה בהביטו מן הצד. הוראת החיתוך לא אחרה להגיע ועמה הציפיה לנגוס בעונג הצרוף. כפיסי שווארמה מרובדי שכבות הונחו כדי מילוי בפיתה הבשרנית ולצדן עגבניה בריאה ומלאת תאבון,בצל מתובל בסומק הלימוני ועלעלי פטרוזיליה.מעל הסימפוניה הונחה טחינה סמיכה,חמאתית ולימונית ששודכה עם טיפות מרומזות של עמבה עזת טעם ומלאת נוכחות כדי מיזוג ין ויאנג פנומנלי ממש. הביס לא אחר להגיע תוך פלבול העין ואנחת רווחה אורגזמית.כן.זה פשוט אדיר!!!....אין לי מלים לתאר את העונג הזה. ובסוף,שלא אחר להגיע,בצער וביגון קודר.אתה נוכח לראות כי מן הפיתה המלאה והתפוחה במאכל האלים,לא נותר אלא סהר פיתתי קטן וסופי ועמו עדת הסיום וכאב הלב גם יחד.או אז, הפיתה ספוגה במצי הכבש השמנוניים ועמה מטען טעמים כוחני ומהפנט המביא אותך כדי בקשה בלתי נמנעת- עוד פיתה בבקשה.....