המלצות ארגון הבריאות העולמי
- פותח הנושא כרמית מ.
- פורסם בתאריך
נכון שתמיד אומרים, שלידת בית בטוחה
*לפחות* כמו לידה בבי"ח? אז פתאום, אחרי שקראתי את המאמר (אגב, אם חוזרים לתוכן, מגלים עוד מעניין!), נפל לי האסימון, למה הכוונה: "The results suggested that for primiparous women with a low-risk pregnancy a home birth was as safe as a hospital birth. For low-risk multiparous women the result of a home birth was significantly better than the result of a hospital birth (Wiegers et al 1996). " תרגום (לא מילולי): בלידה ראשונה, זה פחות או יותר אותו דבר. בלידה שניה והלאה, התוצאות של לידת בית היו משמעותית טובות יותר!!!! כך שלמעשה, עבור מי שחושבת על לידה שניה והלאה - המשפט שאנחנו מפיצות הוא לא נכון. זה לא שווה ערך. יש עדיפות ברורה ללידת בית!!!!! (עפ"י הולנד).
*לפחות* כמו לידה בבי"ח? אז פתאום, אחרי שקראתי את המאמר (אגב, אם חוזרים לתוכן, מגלים עוד מעניין!), נפל לי האסימון, למה הכוונה: "The results suggested that for primiparous women with a low-risk pregnancy a home birth was as safe as a hospital birth. For low-risk multiparous women the result of a home birth was significantly better than the result of a hospital birth (Wiegers et al 1996). " תרגום (לא מילולי): בלידה ראשונה, זה פחות או יותר אותו דבר. בלידה שניה והלאה, התוצאות של לידת בית היו משמעותית טובות יותר!!!! כך שלמעשה, עבור מי שחושבת על לידה שניה והלאה - המשפט שאנחנו מפיצות הוא לא נכון. זה לא שווה ערך. יש עדיפות ברורה ללידת בית!!!!! (עפ"י הולנד).
ואני מוסיפה הגיג באותו כיוון
ממחקר "מקיף" שערכתי על בחורה אחת, הלא היא אמתכם הנאמנה, הרי שאם מבודדים ומתייחסים רק לפרמטר של חוסנה ובריאותה הנפשית של האם והטראומה/סטרס הנפשי שעשוי להיגרם לה - הרי שגם בלידה ראשונה יש עדיפות ברורה ללידת בית. טוב נו, אני מודה שאני אולי לא מדגם מייצג לאוכלוסיה.... אבל באופן כללי ככל שאני שומעת יותר סיפורי לידה, והרי כמעט כולן הן לידות בית חולים, אני מגלה לדאבוני איך כל כך הרבה נשים מתארות את זה כטראומה/סיוט. בדיוק השבוע פינקתי עצמי בתספורת ופן (חשוב
). הספרית אישה מבוגרת, הבן שלה כבר בן 40. מפה לשם, הגענו לסיפור הלידה שלו (תסמכו עלי - מוציאה מכל אחד סיפורים אישיים
). בקיצור, היא התחילה בזה שסיפרה לי איך פחדה מאוד מהלידה כל חייה כי נשים תמיד סיפרו לה כמה זה נורא. ואז היא הגיעה ללידה, בבית חולים פה בדי סי שלא קיים יותר. בקיצור, היא הסבירה לי שהיה צורך רפואי לפקוע לה את המים (לא נשמתי ולא הערתי - גם ככה לאורך רוב הסיפור כמעט היו לה דמעות בעיניים). אבל בדיוק היה לה ציר מאוד כואב - אז היא ביקשה שיחכו עם הפקיעה עד שיעבור הציר - אבל הרופא אמר לה: "לא, להיפך, דווקא באמצע ציר זה הזמן הכי טוב לפקוע". בקיצור פקעו, ואז הכאבים החריפו עוד יותר והיא ביקשה חומר לשיכוך כאבים. נתנו לה משהו (מדובר על לפני 40 שנה, היא אמרה שזה לא היה אפידורל - אלא משהו אחר). החומר נגד כאבים גרם לה לבחילה ורעידות - שעליהם היא התלוננה. ואז בתגובה לתלונותיה הוסיפו לה עוד חומר - וזה הדבר האחרון שהיא זוכרת כי אחרי זה "I was out". כשהיא חזרה להכרה אמרו לה שהיא כבר ילדה. את התינוק היא זכתה לראות לראשונה רק יום אחר כך. זה הבן היחיד שלה, והיא מצרה על כך שבעצם היא לא זכתה "להיות שם" ולחוות את לידתו. אני מניחה שהיא בערך בת 65 אם הבן בן 40, ולמרות הזמן שחלף היא היתה ממש עצובה כשסיפרה לי את הסיפור. <טוב נו - עד כאן פינת הסרט התורכי של דבי להיום. אולי נפתח פינה של סיפורי לידה מעניינים ששמעתן?>
ממחקר "מקיף" שערכתי על בחורה אחת, הלא היא אמתכם הנאמנה, הרי שאם מבודדים ומתייחסים רק לפרמטר של חוסנה ובריאותה הנפשית של האם והטראומה/סטרס הנפשי שעשוי להיגרם לה - הרי שגם בלידה ראשונה יש עדיפות ברורה ללידת בית. טוב נו, אני מודה שאני אולי לא מדגם מייצג לאוכלוסיה.... אבל באופן כללי ככל שאני שומעת יותר סיפורי לידה, והרי כמעט כולן הן לידות בית חולים, אני מגלה לדאבוני איך כל כך הרבה נשים מתארות את זה כטראומה/סיוט. בדיוק השבוע פינקתי עצמי בתספורת ופן (חשוב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.