נאפולי
במאי 2017 מישהי שלחה לי מייל (אורלנדה?) לגבי הביקור שלה בנאפולי כדי לפרסמו. מאחר וכל המאמרים נמחקו חיפשתי ומצאתי אצלי במייל את התיאור שלה ואני מעתיקה אותו לכאן:
 
אז במסגרת הפרוייקט שלי לבקר בכל מחוז באיטליה הגיע זמנו של מחוז קמפניה, התכנית - טיולי כוכב תוך שימוש מנאפולי וסורנטו כבסיסים,
התגובות שקיבלתי מהסביבה נעו בין "וואו...לראות את נאפולי ולמות" מצד מאנשים שבכלל לא ביקרו שם אבל יודעים רק לצטט את המשפט לעומת
"עזוב אותך, פח זבל אחד גדול כמו דרום ת"א - פשע,רעש,פיח ובניינים הרוסים" מצד אנשים שביקרו במקום בעשר השנים האחרונות,
עם לא מעט התלבטויות וחששות אך נאמן לתכנית המקורית שלי החלטתי לא לשנות כלום וללכת עם החלום, ייתכן שאפול אבל לפחות אדע שניסיתי.
 
התכנית שגיבשתי ולבסוף ביצעתי היתה כדלקמן: 10 ימים כאשר מתוכם 6 בנאפולי, 3 בסורנטו וסופ"ש ברומא לפני הטיסה.
 
שהות של חמישה ימים בנאפולי
--------------------
יום 1. הגעה לנאפולי - כמו כל עיר גדולה אין כאן צורך ברכב, נחיתה ברומא פיומיצ'ינו בצהריים, משם 30 דק' בליאונרדו אקספרס לתחנת רומא טרמיני ועוד 70 דק' ברכבת מהירה לנאפולי, פשוט וקל.
בתחבורה הציבורית של נאפולי לא השתמשתי למעט נסיעה במטרו מתחנת הרכבת המרכזית לכיוון המלון, הגעתי לנאפולי בערב כך שלא היתה צפיפות כמו במטרו ברומא, אבל נאפולי זה נאפולי וצריך להיזהר שבעתיים מכייסים. כרטיס למטרו עולה יורו ויש כל מיני סוגי כרטיסים כמו כרטיס יומי, שבועי, כרטיס לתיירים בשילוב עם כניסות למוזיאונים וכו'....
הרושם הראשוני מאוד חיובי, הרחובות נקיים, האנשים מחייכים, תמונות של ספוליטלות ומתוקים בכל בית קפה, תחושת בטחון מסויימת ברחובות ומחירים נמוכים, נראה מאוד מבטיח, תחושת ניצחון קטנה.
 
יום 2. שיטוט בעיר - איזור הרובע העתיק, הרובע הספרדי, המבצר בראש הגבעה שמשקיף לנוף מרהיב, הנמל, והטיילת לאורך החוף... סמטאות, בתי קפה, ומתוקים...הרבה מתוקים, החיים יפים ומתוקים בנאפולי.
 
יום 3. נסיעה להרקולינאום (ercolano) שתיקרא מעתה הרקו, בזמן התכנון הראשוני המחשבה האוטומטית היתה לנסוע לפומפיי כמו כל תייר ממוצע אבל לאחר מבט בתמונת לווין באדיבות גוגל הבנתי שמדובר בשטח עצום לסקירה, נוסיף לעובדה שעתיקות ארכיאולוגיות זה לא דבר שאין לנו בארץ (הקרדו בירושלים, קיסריה, פסיפסים בציפורי,) החוויה לא תהיה זרה לחלוטין כמו לתייר אמריקאי ממוצע, נוסף לעובדה שמדובר ב40 דק' נסיעה מנאפולי, הביקורת שקראתי על כך שהרקו קטנה יותר ושמורה יותר וגם הרצון לבקר גם בלוע של הוזוב החלטתי על הרקו. הנסיעה לעיר היא דרך קו רכבות מיוחד בשם circumvesuviana או בקיצור CV שנוסע מנאפולי לסורנטו בתדירות של חצי שעה ויש לו 40 תחנות בדרך, זוהי רכבת ידועה לשימצה בגלל הצפיפות שלה שהופכת אותה לגן עדן של הכייסים, התחנה הראשונה נקראת porta nolana שנמצאת כשלוש דקות הליכה מהתחנה השנייה שלמעשה נמצאת בתחנת הרכבות המרכזית (piazza garibaldi), מומלץ לעלות על התחנה הראשונה כדי לתפוס מקום ישיבה, מאחר והנסיעה התקיימה ביום שבת אז הרכבת היתה כמעט ריקה ובנוסף היא דילגה על מספר תחנות כך שלאחר כ 13 דק' נסיעה היא כבר הגיעה להרקו. שלוש שעות בהרקו הספיקו כפי שציפיתי, בתחנת הרכבת של הרקו יש שאטל של אוטובוסים בשם וזוביוס אקספרס שנוסע להר וזוב, תמורת כ10 יורו לנסיעה ועוד 10 יורו לביקור בלוע הוא עוצר בחנייה שנמאת בקו גובה של 150 מטר נמוך יותר מהלוע, לאחר כ 25 דק' טיפוס בקור ורוחות חזקות אך עם נוף מרהיב למפרץ נאפולי מגיעים ללוע שעדיין מעשן במספר מקומות, מומלץ מאוד.
 
יום 4. procida - אי קטן שנמצא כ 40 דק' של שיט בספינה מהירה מנמל beverello בנפולי, היא עוברת באי וממשיכה משם לאי ischia שהוא גדול יותר, אמנם כולם נוסעים לקפרי אבל אני החלטתי דווקא לשוט לקטנים ופחות מתויירים, procida הוא אי נחמד וציורי עם נמל קטן ובתים צבעוניים בצבעי פסטל, מקום טוב להזדקן בו למי שמחפש. עלות השיט אגב הוא כ 15 יורו לכל כיוון. בערב שיטוט בנאפולי.
 
יום 5. ischia - אי קצת יותר גדול במרחק שעה מנאפולי, הוא קצת יותר תיירותי מprocida אבל לא מוגזם כמו קפרי, יש בו מבצר מדהים וגם שבילים רבים, בשני האיים יש גידולים רבים של תפוזים ולימונים, התפוזים מדהימים בטעמם ומתוקים מאוד, עם כל ההערכה שלי להדרים הישראלים מדובר כאן בטעמים איכותיים ביותר. בערב שיטוט בנאפולי.
 
יום 6. שיטוט בנאפולי, ביקור ב cappella sansevero שם ניתן לראות פסלים מדהימים, ביקור בכנסיות שונות, ושיטוט ברחובות.
 
סיכום לגבי נאפולי: עיר מדהימה, אפשר היה לבלות בה עוד כמה ימים בלי בעיה, אוכל מעולה (ראו בהמשך),ועם כל הרעש והסמטאות הצרות יש בה משהו שובה, הפשטות שבעיר,האנשים הפשוטים והחמימים, הבתים עם הדלתות שתמיד פתוחות, הילדים בני ה14 שכבר נוסעים על וספה, השפה הנפוליטנית, הקריאה הנפוליטנית "אהוו" , אין שמץ של ספק שאני עוד אחזור לשם, לא מעט תיירים שאיתם שוחחתי במהלך הטיול התלוננו שהעיר איומה והם לא יחזרו אליה לעולם, בכל אופן....עניין של טעם.
 
שהות של 3 ימים בסורנטו
----------------
יום 7. לסורנטו ניתן להגיע מנאפולי בעזרת רכבת ה cv ובעזרת שייט,היתרון ברכבת הוא שהתחנה ממש במרכז העיר במרחק הליכה לבתי המלון המרכזיים, היתרון בשייט הוא נוחות גדולה יותר מאשר רכבת דחוסה, קל וחומר אם אתה עם משפחה ויש לכם הרבה מזוודת, החסרון הוא המחיר והעובדה שמגיעים לנמל וצריך להגיע למלון שנמצא בד"כ כ 200 מטר בקו גובה יותר מהנמל, בחרתי את הרכבת בעקבות החוויה החיובית מהנסיעה להרקו, אז אמנם זה לא היה בסופ"ש אבל בסביבות 10 בבוקר הרכבת לא היתה עמוסה במיוחד וההגעה היתה די חלקה ללא בעיות. היום הזה הוקדש לשיטוט בסורנטו, מקום נחמד סה"כ, מאוד מתויר, עשרות חנויות שמוכרות למונצ'לו וקרמיקות, התיירים כאן בהחלט מורגשים בניגוד לנאפולי.
 
יום 8. אוטובוס מסורנטו לפוזיטאנו - מתחנת הרכבת יש אוטובוסים של חברת SITA שיוצאים פעם ב45 דק' בשעות הבוקר ונוסעים בדרך החוף המפורסמת עד לאמלפי, אחת התחנות בדרך היא פוזיטאנו ,הנסיעה לפוזיטאנו אורכת כ 45 דק' , משם אפשר לרדת בכביש או במדרגות לעבר החוף והאטרקציות המרכזיות של העיירה, אין ספק שפוזיטאנו יפהפיה, חוף יפה, מים בצבע תכלת, צוקים ושבילים, גלריות יפהפיות של ציורים וקרמיקה,ביליתי כאן עד שעות הערב, מקום מקסים.
 
יום 9. מסורנטו לאמאלפי - אותו אוטובוס כמו ביום הקודם, אמאלפי רחוקה מפוזיטאנו כ 12 ק"מ בלבד אבל הדרך כה צפופה שהנסיעה התארכה בעוד כ 40 דק', אמאלפי עמוסה בתיירים וזה עדיין לא שיא העונה, האנגלית שולטת פה, העיירה כאן לא גדולה ובניגוד לפוזיטאנו כאן לא צריך לרדת - מכאן רק עולים, יש דואומו יפה ומרשים, חנויות נחמדות, סה"כ עיירה יפה, ברחתי מההמון וטיפסתי לעבר החלק העליון של העיירה, יש שביל יפה שעובר מאמאלפי לקומונה קטנה בשם atrani, מכאן ניתן לראות את העיירה מלמעלה,ללכת לאורך מטעי לימונים וסתם לנוח לצד הדרך עם משקה טוב וכריך מוצרלה איכותי שקונים במכולת באיזור.
 
יום 10. חזרה לנאפולי (משם לרומא לסופשבוע וחזרה לארץ), שיכור מההצלחה שנרשמה עד כה מהשימוש ברכבת ה cv לקחתי את זו של שעה 10:00, פתאום הכל נראה שונה, הרכבת היתה דחוסה בטירוף כבר אחרי 2 תחנות, צפיפות,ריחות ורעש נורא, המצב קצת השתפר לקראת פומפי והרקו אבל עכשיו אני מבין את השם הרע שיצא לרכבת הזו,ולהזכירכם - עדיין לא מדובר בשיא העונה, לא ברור למה אין רכבות בתדירות גבוהה יותר.
 
אוכל
===
אז לכל מחוז באיטליה האוכל המיוחד שלו, בקמפניה זה פיצה ומוצרלה..של באפלו כמובן, יש גם גלידה מחלב באפלו שהיתה לא רעה בכלל וכמובן דגים ופירות ימים (לא חובב שלהם)
פיצה - אחת מהמטרות בנסיעה היתה להבין האם השם שיצא לפיצות בנאפולי מוצדק או שמדובר במיתוס והאדרה של תיירים שעד לביקורם בעיר נהגו לבלוס פיצה עם אננס וגבינת צ'דר נחותה או כזו מקרטון שקונים בסופר, ניתן לראות את ההאדרה הזו בביקורות בטריפ אדוויזור "הספגטי/גלידה/פיצה הכי טוב בעולם",
ביקור ראשון היה ב da michele (דה-מיקלה ולא דה-מישל כפי שרוב התיירים נוטים לומר) , אומרים שכאן זה הטופ, הרעיון פשוט - יש תור ארוך ומישהו מחלק מספרים, נכנסתי לקחת מספר והפתעה - סועדים בודדים מקבלים כניסה מיידית ויושבים בשולחן עם אחרים...נשמע כמו עסקה טובה, גם ארוחה וגם חברה,התפריט מאוד פשוט, מרגריטה, מרגריטה עם כמות מוצרלה כפולה, ומרינרה (רק רוטב עגבניות ואורגנו, ללא גבינה), המחירים? בדיחה - ארוחה ממוצעת של פיצה ושתייה לא עולה על 7 יורו (וזה גם אם התפרעת והזמנת מוצרלה כפולה), לאחר כ 5 דק' מההזמנה המרגריטה הגיעה - הבצק אכן
