המלצות למומחה להתנהגות חתולים

[michaelangello]

המלצות למומחה להתנהגות חתולים

היי לכולם,
רגע לפני שאנחנו מאבדים תקווה, ואחרי שנתיים של מצב בלתי נסבל וטיפול של כמעט שנה עם מומחה להתנהגות, אנחנו רוצים לתת לזה צ'אנס.
יש לנו זוג חתולים בוגרים, זכר ונקבה, שחיים יחד מגיל 0, משחקים יחד, ישנים יחד וקשורים אלינו מאוד. בשנתיים האחרונות היו תקופות של התקפות קשות שהגיעו עד רמה של הפרשות והקזות דם. וכמה ימים אחרי העסק נרגע וחוזר.
מיותר לציין כמה זה משפיע על אורח חיים בריא, שלנו ושלהם.
הזכר הוא הגורם התוקף, הנקבה לעיתים אחראית ל"טריגר" בגלל שהיא היסטרית.
הזכר בטיפול תרופתי כבר כמה חודשים (לא עובד) והנקבה התחילה גם טיפול להורדת המתח.
אנחנו מעוניינים לבדוק פתרון נוסף עם וטרינר מומחה התנהגות בשאיפה שייתן פתרון מעבר ל"צריך להפריד בינהם".
יש הצעות?

 

[Yukita]

וטרינרית התנהגותית מוכרת ובעלת מוניטין

היא נעה הראל. מאוד מומלץ ליצור קשר איתה.

 

[michaelangello]

תודה, נשמח להמלצות נוספות.

אנחנו מאזור המרכז.

 

[Yukita]

יש רק שתיים בישראל ככל הידוע לי

נעה הראל (במרכז, עם מרפאה פעילה)
עפרה גלילי (בירושלים, היא מטפלת אבל נראה לי שלא במרפאה פרטית)
&nbsp
מדובר בשתיים שלשתיהן יש הכשרה רשמית ייעודית בוטרינריה התנהגותית, לא כאלה ש"מתעסקים בזה כבר שנים" אלא כאלה שיש להם גם את הנסיון וגם את ההכשרה.
&nbsp
זה מאוד משנה, כי מדובר בסוג טיפול שלא רק דורש הבנה של מספר רב של גורמים, אלא גם מערב לפחות בחלק מהמקרים שימוש בתרופות פסיכיאטריות. במצב הנוכחי, וטרינר "רגיל" כנראה יכול מבחינת החוק לרשום תרופות כאלה לבע"ח, למרות שאין לו הכשרה ישירה לצורך העניין ואין לו את ההבנה המעמיקה לגבי השפעות אפשרויות של התרופות הפסיכיאטריות שמקבל מי שהוכשר לזה באופן ייעודי.

 

[dimitrygo]

עפרה גלילי עובדת בירושלים, לא בבית דגן?

 

[Yukita]

עפרה גרה בירושלים

בהחלט קשורה לבית דגן

 

[michaelangello]

כפי שכתבתי..

אנחנו מטפלים עם וטרינר מומחה להתנהגות, לא עם וטרינר "רגיל".
תודה על ההמלצות, נבדוק את הנושא.

 

[dimitrygo]

אם הגעתם לשלב של תרופות אז נועה הראל היא אחת מהוטרינרים

הבודדים שמתמחה בהתנהגות. וטרינרית נוספת עובדת בבית החיולים הוטרינרי בבית דגן - עפרה גלילי.
&nbsp
כיוון אחר היא יועצת התנהגות חתולים, למשל אורלי זכאי שגם מטפלת ברפואה סינית.

 

[michaelangello]

כלומר..

אם אני מבין נכון את מה שכתבת - במידה והמומחים הקונבנציונאליים לא מוצאים פתרון, היית פונה לרפואה אלטרנטיבית?
יש לך נסיון או ששמעת על המלצות שזה "עובד"?

 

[dimitrygo]

בערך. בוא נגיד שאם כבר ניסיתם את שתי הוטרינריות שציינתי ואין

שיפור אז אולי כדאי לפחות להתיעץ עם מישהו שמטפל ברפואה אלטרנטיבית. לי אישית אין נסיון עם טיפולים כאלה.

 

[michaelangello]

..את ד"ר דוליטל טרם מצאנו

תודה לכם על ההצעות!

 

[sashalola]

גם אצלי קורה בעיקר בגלל שעמום

אני יוצאת מנקודת הנחה שהנקבה מעוקרת והזכר מסורס.
גם אצלי אח ואחות, בני 10, רגועים ונעימים בדרך כלל, חיים רק בבית.
מדי פעם הזכר חוטף קריזה על הנקבה והם הולכים מכות,
צרחות ומרדפים בבית.
ללא פציעות או הפרשות ועדיין מלחמת עולם.
הארוע נמשך מספר דקות ונרגע מעצמו.
אני לא מתערבת גם אם נדמה שהם רוצחים זה את זה.
כמה דברים שגיליתי על ההתנהגות הנ"ל:
1. זה קורה בעיקר כשהם משועממים וזקוקים לפעילות לשיחרור אנרגיות.
אני משתדלת להפעיל אותם מדי יום במשחקים יזומים כי הם בעצמם לבד כמעט וכבר לא משחקים. אם עוברים ימים בלי פעילות אקטיבית כלשהי בדרך כלל זה נגמר במכות ביניהם.
2. זה קורה בעיקר בחורף כאשר הם ישנים יותר והחלונות סגורים לתצפית על גירויים ורעשים בחוץ.
3. הפתרונות שאני מצאתי: (ואני לא מומחית להתנהגות, רק מדברת מניסיון אישי) זה לספק להם עניין ופעילות יומיומית יזומה שתפתה אותם לקפוץ לרוץ לצוד.
התקנת מדפים או מתקן טיפוס גבוה,
המצאת צעצועים, כמו שרשרת ארוכה שיוצרים מחיבור קשי שתיה, וכן, אני רצה בבית והם אחרי... סוגים של חוטים וחבלים עם קשרים או עכבר קטן בקצה, אני מחביאה מתחת לשטיחון קטן ומושכת לאט לאט ואז הם כאילו צדים את זה,
קושרת בקצה חוט צרור קטן של עשב חיטה, או כמה עלי לימונית טריים, או כמה גבעולי דשא מלמטה, ואני מנפנפת להם והם נושכים ומנסים לצוד את זה...
בקיצור צריך להמציא להם כל מיני צעצועים ופעילויות כדי שיוציאו אנרגיה ויהיה להם מעניין. לא קל, לא פשוט ולא תמיד מתחשק... אבל שווה לנסות לפני התרופות.