לכל יצרן קיימים קווים שונים של מוצרים שונים...
לכל יצרן קיימים קווים שונים של מוצרים שונים, שכל אחד מהם מיועד ומוגדר גם לתת רמת ביצועים שונה.
הסיפור שלך מזכיר את הסיפור הידוע. שבו מסופר על תייר מארה''ב שבא לבקר בקיבוץ ושהחברי הקיבוץ שאלו אותו במה הוא עוסק בארה''ב, הוא סיפר להם שגם הוא עוסק בחקלאות ושיש לו גם חווה, רנצ'ו, כפי שמכנים את זה שם. לשאלה על הגודל של החווה שלו התייר השיב, שאת הגודל המדוייק הוא לא זוכר, אבל הוא יכול לספר, שבשביל להקיף את כל השטח שלו, הוא בבוקר יוצאה עם הגי'פ שלו ומסיים רק בערב. על זה השיב אחד חברי הקיבוץ, גם לנו בקיבוץ הייה ג'יפ כזה, עד שזרקנו אותו.
הסיפור ההוא רלוונטי לנושא שלנו, בגלל שמאוד יכול להיות, ש AP שמותקנים אצלך בארגון, הם מהקווי מוצרים "טיפ טיפה" שונים ממה שהשיחה שלנו נסובה סביבם.
וכשהיצרן מגדיר במפרט של המוצר, עד ל 512 התקנים, זה רק אומר, שאף אחד לא מגביל אותך לחבר גם פחות מזה. במיוחד שפותח השירשור ביקש קיבולת של פחות משליש מהקיבולת המקסימלית של כל נקודת גישה.
ובשביל לא לאכול את הקש הזה, קיימים כלים ניהוליים ותכנוניים פשוטים שנותנים אפשרויות הערכה ותכנון מדוייקות ונרחבות. הכלים האלה, הם מבחינה של מפרטי יצרן, דרך בדיקות של עבודת מערכות זהות במקומות אחרים, שבהם הן כבר הותקנו ופועלות ועד להקמה של סביבת פיתוח בארגון, שבה ניתן לבחון את הציוד או את פריסת המערכת לפני ההטמעה מלאה. גם כל הרעיון של נקודות גישה, שהכיסוי רשת שהם יוצרים, הוא ניתן לתכנון, לשינוי ולהתאמה באתר הלקוח ואם קיימות "נקודות מתות ומצב שפתאום דווקא למנכ"ל ולסמנכ"ל אין קישוריות וייפיי", ניתן למקם כך נקודת גישה נוספת או קיימת, כך שהיא תסגור את הנקודה המתה הזו. לזה תורמת גם התפיסה של מיחזור של התדרים שבשימוש בין נקודות גישה מרוחקות וגם עיצוב של אלומת כיסוי, כמו שנעשה במוצר שצירפתי לפני זה וכבר הסברתי על זה.