קודם כל קבלי נקודות
על זה שאת מכירה את
מאק וויט. חובבי קומיקס מכל סוג שהוא - לכו לבקר את
מאק! אני רואה שאת גם ברשימת הדיוור של גלנדון, אז בכלל את בברנז'ה. העסק הזה אכן נופל תחת הגדרת הקומיקס, אם משתמשים בהגדרה הרחבה של
מקקלאוד (לא מנצחים אותי בניים דרופינג), ואת משתמשת בכל הרדימיידז הנכונים, מאיור הודי דרך איור ימי הביניים (או שזה נאיבי רוסי?) וקצת אנדרגראונד נאיבי אמריקאי וישראלי. עכשיו נשאלת השאלה מה את עושה עם זה? לטעמי לא שיחקת מספיק עם חומרי הגלם שלך, שהם פצצות אחד אחד. הם במידה רבה נשארו כל אחד בגבולות עצמו, ואין מספיק אינטראקציה ביניהם. אני ממליץ לך לא להשאיר אותם שלמים, אלא לפרק אותם לגורמים ראשוניים יותר ולהרכיב אותם יחד בקומבינציות חדשות. להתנסות יותר גם במשחקי גודל: גדול מאוד, קטן מאוד, ולא רק גדלי ביניים. ההכפלות סבבה, אבל אם את יכולה חמש, את יכולה מאתיים. תוכן? דליל, או לפחות מוסווה היטב. אין מספיק בשר קונספטואלי. הייתי שמח לקבל עוד קצת רמזים פה ושם, סימני דרך לעלילה או לרעיון מילולי ולא רק גראפי. אני לא יודע עד כמה הסיפור היה מוגדר לך מראש לפני שישבת לעבוד, וברור שמי שיושב במושב הנהג בעבודה הזאת זה הגרפיקה, אבל בכל זאת כדאי להכין מסלול בבית, ולתת לסיפור לרכב שוטגאן ולהסתכל במפה. אבל. בתור קומיקס ראשון זה מוצלח מאוד. זה יפה שאין לך שום כבוד למסורת (אבל תעשי טובה ותשמרי על הדמוקרטיה), ואת מתפרעת בכיף. יש התחלה של קומפוזיציות מענינות, בעמודים ,8,3,4,5 ואולי גם 7. אמנם אין הרבה סיפור, אבל את בודקת את גבולות המדיום, שזה מגניב. אין תפיסה צבעונית לכל הקומיקס, אבל בהחלט יש לכל עמוד בנפרד. טוב, די, צריך לחזור לעבוד. בהצלחה בהמשך, ואני אשמח לראות אותך במסיבה של דימונה בשבת! (בת כמה את? יש לך חבר?)