גם לי זלגה דמעה..
וזו הייתה פעם ראשונה (ויחידה) שכ"כ התרגשתי מקליפ מוזיקה. הקליפ הזה כל כך דיבר אליי! ואני לא חשבתי בהתחלה שמדובר על חריגים דווקא, אלא בכלל על השסעים העמוקים בחברה. יש הרי אצלנו,בחברה הישראלית,כל כך הרבה שסעים. לפני שבועיים,בביה"ס,עשו לשכבה שלי, שכבת יב', שבוע "סמינר זהות יהודית ישראלית" שבה הציגו לנו נק' מבט של חרדי,אורתודוכסית,חילוני,אם חד הורית,דתי לאומי,ערבי וכד',ולכן קישרתי בין הקליפ הזה לשסעים. היפה בקליפ הזה, שליד הבית שלי יש מעון לילדים ובני נוער חריגים, ואני רואה אותם סגורים מאחורי הגדרות, ואני יודעת שאפשר אחרת, ואולי, שאגדל,ירשו לי לעבוד באותו מעון עם הילדים,ולעזור להם ככל שאוכל. לגבי הקליפים האחרים. אכן יש נימה ורמה חו"לית בהם, אך יותר אהבתי את האנושיות המבוטאת בפשטות אך בשלמות בקליפים של "ימים טובים" למשל, ו"זה כל הקסם". האם התכנים של צ'יינה,על הכביש ו-עולמות אחרים שונים במהותם מהתכנים של האלבומים הקודמים? כלומר, אני לא כל כך הצלחתי לקלוט את המילים של השירים ולכן אני לא יודעת..