L e s t a t
New member
המנטליות הפגנית
כשקראתי את המאמר האחרון של אלי אשד עלו בי מחשבות מסויימות לגבי תמונת הפגניות שאלי אשד צייר. אלי אשד הראה את הפגניות כאנטי-תזה של הדתות המונותאיסטיות, כמעין תנועה אקו-פמניסטית. אין לי שום דבר נגד אלי אשד, להפך - אני מאוד שמח שהוא כותב את מה שהוא כותב ואני נהנה מהמאמרים שלו, אבל אולי יש דברים שעדיף והוא היה כותב קצת אחרת. בין אם הוא התכוון לכך או לא, הרושם שאני קיבלתי כאשר קראתי את המאמר האחרון שלו היה שהפגניות היא מעין תנועה אקו-פמיניסטית שחבריה הם אנשים שלא הצליחו להתאקלם עם דתות כמו היהדות, הנצרות והאיסלם, בעיקר נשים שברוב זרמי הדתות הללו נחשבות פחות מגברים. חבריה כנראה מאוכזבים מהמציאות, עברו טראומות שונות וחיים קשים ולכן הם מחפשים מפלט מן המציאות "הקודרת" אצל פנטזיות חסרות פשר. ולמרות שיש דברים במאמרים של אשד שאני מסכים איתם (ויותר מכך) אני מאוד לא מסכים עם הגדרות מסויימות שאשד הביא, אלי אשד צייר את הפגניות כתנועה פמיניסטית המחייה אמונות בעלות אופי מטריארכלי - זה אחד הדברים שאני פשוט חולק עליהם בשיא המחלוקת. אני, לדוגמא, סוגד לשתי קבוצות אלים - האחת היא ההלניסטית והשנייה היא המסופוטמית. שתי האמונות הללו מקורן בחברות פטריארכליות מובהקות שלא הכירו בקיומה של אלה-אם אחת גדולה כאלה בעלת מקום יחיד או אף מרכזי בפולחן הדתי. האלים הראשיים בפנתיאונים המסופוטמים וההלניסטי הם גברים (ובאופן מפתיע, קשורים לסערות ולברקים בדרך זו או אחרת). ישנן עוד דתות כמו האסאטרו בהן אין מאפיינים של סגידה לאלה-אם אחת גדולה ואופי אקו-פמיניסטי גרידא. העובדה שהמאמר פורסם גם באתר פמיניסטי גרמה לי לחשש מסויים. אנחנו צריכים להתסכל על התדמית שלנו, תמיד אמרתי את זה, כנראה שהפגניות נתפסת כדת פמיניסטית-מיסטית שמספקת מפלט לכל מי שלא מוצא את מקומו בדתות הגדולות, המוכרות וה"מקובלות". כל הדברים הללו הם בעצם תוצאה של מעשים שפגנים עשו ודברים שפגנים דברו - לא של כותבי מאמרים, פמיניסטיות או בעלי אתרים. הקונוטציות של פולחן אלה-אם אחת גדולה, אופי אקו-פמיניסטי וקשר הדוק למיסטיקה באים אלינו עוד מתקופות התחייה. הוויקה בעצם התחילה את הגל הגדול, למרות שקבוצות פגניות אלו ואחרות היו קיימות הרבה זמן לפניה (כמו האסאטרו), והוויקה כוויקה הציגה דרך חיים רוחנית-מיסטית בעלת אופי שוויוני. במובנים רבים דת הוויקה היא דת פגנית חדשה והעובדה שסגידה לטבע היא חלק בלתי נפרד מהוויקה מראה את זה. שלא תבינו לא נכון, לטבע יש מקום חשוב בפולחן הפגני בפרט והדתות הפגניות בכלל. אבל ישנן דתות פגניות שבהן פשוט אין סגידה כזו לטבע - האסאטרו היא אחת מהן, האסאטרוארים הקדומים מעולם לא סגדו לטבע, למרות שהם רכשו לו את הכבוד שלו. הרושם שהפגניות יצרה בחמישים שנה האחרונות הוא בדיוק זה - תנועה אקו-פמיניסטית. אלי אשד צדק, אנחנו מאוד שונים מהפגנים המקוריים, אולי בגלל חולות הזמן המצתברים או פשוט המנטליות של מקימי דתות החידוש ואנשי המפתח הפגניים. הרושם שקיבלתי מהפגניות בזמן האחרון הוא שרוב הפגנים בימינו עוסקים במאגיה או במיסטיקה, רוב הפגנים הם פמיניסטים ורוב הפגנים הם פנתאיסטים. אולי התעוררתי רק עכשיו, אבל הדימוי הזה לא נראה לכם קצת כמו משהו שהיה מבייש את הפגנים המקוריים? תראו כמה אנחנו, אנשים שמתיימרים להמשיך אותם, שונים מהם. לא מבייש במובן המילולי, אלא פשוט - אנחנו כל כך שונים. מה דעתכם?
כשקראתי את המאמר האחרון של אלי אשד עלו בי מחשבות מסויימות לגבי תמונת הפגניות שאלי אשד צייר. אלי אשד הראה את הפגניות כאנטי-תזה של הדתות המונותאיסטיות, כמעין תנועה אקו-פמניסטית. אין לי שום דבר נגד אלי אשד, להפך - אני מאוד שמח שהוא כותב את מה שהוא כותב ואני נהנה מהמאמרים שלו, אבל אולי יש דברים שעדיף והוא היה כותב קצת אחרת. בין אם הוא התכוון לכך או לא, הרושם שאני קיבלתי כאשר קראתי את המאמר האחרון שלו היה שהפגניות היא מעין תנועה אקו-פמיניסטית שחבריה הם אנשים שלא הצליחו להתאקלם עם דתות כמו היהדות, הנצרות והאיסלם, בעיקר נשים שברוב זרמי הדתות הללו נחשבות פחות מגברים. חבריה כנראה מאוכזבים מהמציאות, עברו טראומות שונות וחיים קשים ולכן הם מחפשים מפלט מן המציאות "הקודרת" אצל פנטזיות חסרות פשר. ולמרות שיש דברים במאמרים של אשד שאני מסכים איתם (ויותר מכך) אני מאוד לא מסכים עם הגדרות מסויימות שאשד הביא, אלי אשד צייר את הפגניות כתנועה פמיניסטית המחייה אמונות בעלות אופי מטריארכלי - זה אחד הדברים שאני פשוט חולק עליהם בשיא המחלוקת. אני, לדוגמא, סוגד לשתי קבוצות אלים - האחת היא ההלניסטית והשנייה היא המסופוטמית. שתי האמונות הללו מקורן בחברות פטריארכליות מובהקות שלא הכירו בקיומה של אלה-אם אחת גדולה כאלה בעלת מקום יחיד או אף מרכזי בפולחן הדתי. האלים הראשיים בפנתיאונים המסופוטמים וההלניסטי הם גברים (ובאופן מפתיע, קשורים לסערות ולברקים בדרך זו או אחרת). ישנן עוד דתות כמו האסאטרו בהן אין מאפיינים של סגידה לאלה-אם אחת גדולה ואופי אקו-פמיניסטי גרידא. העובדה שהמאמר פורסם גם באתר פמיניסטי גרמה לי לחשש מסויים. אנחנו צריכים להתסכל על התדמית שלנו, תמיד אמרתי את זה, כנראה שהפגניות נתפסת כדת פמיניסטית-מיסטית שמספקת מפלט לכל מי שלא מוצא את מקומו בדתות הגדולות, המוכרות וה"מקובלות". כל הדברים הללו הם בעצם תוצאה של מעשים שפגנים עשו ודברים שפגנים דברו - לא של כותבי מאמרים, פמיניסטיות או בעלי אתרים. הקונוטציות של פולחן אלה-אם אחת גדולה, אופי אקו-פמיניסטי וקשר הדוק למיסטיקה באים אלינו עוד מתקופות התחייה. הוויקה בעצם התחילה את הגל הגדול, למרות שקבוצות פגניות אלו ואחרות היו קיימות הרבה זמן לפניה (כמו האסאטרו), והוויקה כוויקה הציגה דרך חיים רוחנית-מיסטית בעלת אופי שוויוני. במובנים רבים דת הוויקה היא דת פגנית חדשה והעובדה שסגידה לטבע היא חלק בלתי נפרד מהוויקה מראה את זה. שלא תבינו לא נכון, לטבע יש מקום חשוב בפולחן הפגני בפרט והדתות הפגניות בכלל. אבל ישנן דתות פגניות שבהן פשוט אין סגידה כזו לטבע - האסאטרו היא אחת מהן, האסאטרוארים הקדומים מעולם לא סגדו לטבע, למרות שהם רכשו לו את הכבוד שלו. הרושם שהפגניות יצרה בחמישים שנה האחרונות הוא בדיוק זה - תנועה אקו-פמיניסטית. אלי אשד צדק, אנחנו מאוד שונים מהפגנים המקוריים, אולי בגלל חולות הזמן המצתברים או פשוט המנטליות של מקימי דתות החידוש ואנשי המפתח הפגניים. הרושם שקיבלתי מהפגניות בזמן האחרון הוא שרוב הפגנים בימינו עוסקים במאגיה או במיסטיקה, רוב הפגנים הם פמיניסטים ורוב הפגנים הם פנתאיסטים. אולי התעוררתי רק עכשיו, אבל הדימוי הזה לא נראה לכם קצת כמו משהו שהיה מבייש את הפגנים המקוריים? תראו כמה אנחנו, אנשים שמתיימרים להמשיך אותם, שונים מהם. לא מבייש במובן המילולי, אלא פשוט - אנחנו כל כך שונים. מה דעתכם?