המסיבת יומולדת14 העצובה שלי
טוב אז ככה. תדעו שזה הולך להיות ארוך, אבל זה מה שקרה במסיבת יומולדת שלי. באתי עם חברה שלי לבית של אבא שלי וסידרנו הכל (בלונים, סרטים, אוכל). אחר כך באה חברות שלי שמרית וליטל, והביאו לי מתנה חיבוק ונשיקה. אחר כך ידידים שלי מוטי אלירן ודניאל באו. אלירן ודניאל רצו לשתות וודקה ואז לבוא אלינו אז צעקנו עליהם בטלפון שאנחנו לא נכניס אותם מלאים ריח של וודקה. בקיצור הם שתו והכנסנו אותם כי לא היה עליהם המון ריח. היה ריח של וודקה מלון. קיצור אחר כך מוטי בא עם הנרגילה והכל. אחר כך באו עוד ילדים עשינו צחוקים עישנו נרגילה והיה סבבה (וקר נורא!!). אחר כך הלכו כל מיני ילדים כי לא יכולתי שכולם ישנו אצלי (בערך 20 ילדים). שוב עישנו נרגילה (בסוף ספרנו כמה גחלים עישנו ועישנו 9 גחלים!! טוב אבל היו הרבה ילדים: 10 שישנו אצלי). קיצור חברה שלי אמרה לי בואי רגע. באתי והיא אמרה לי: מוטי אוהב אותך. אני עושה לה: לא נכון הוא אוהב את רותם, את אמרת לי. היא: לא! הוא אמר את זה כדי שלא תדעי! לי, הוא אוהב אותך כבר שנה שלמה!! ו.. הוא מציע לך חברות. אני: שנה שלמה? איך לא ידעתי על זה?! ומציע לי חברות?! היא: כן, תסכימי לו. אל תאכזבי אותו אחרי שנה שלמה. אני: אבל... אין לי רגש אליו... היא: אז תסכימי בכל זאת. לי! שנה שלמה הוא אוהב אותך! אל תאכזבי אותו!! אני: אני צריכה לחשוב על זה.. היא: טוב עוד 5 דקות אני חוזרת. אני משאירה אותך לבד. תחשבי על מה שאמרתי לך. אני: 5 דקות זה לא מספיק! אני צריכה כמה ימים.. היא: לא! שנה שלמה הוא רוצה להגיד לך את זה ועכשיו את צריכה לענות מהר. בקיצור משכתי את זה שעה שלמה. בסוף היא אמרה: טוב אני אומרת לו שאת מסכימה. אני: לא! אני צריכה לחשוב על זה! שעה עדיין לא מספיקה. אני צריכה כמה ימים!!! היא: טוב אני אומרת לו שכן. ואם חברה שלי אומרת משהו אי אפשר לעצור אותה... קיצור היא אמרה לו כן.. ואני לא רציתי, בגלל כמה סיבות אישיות... בקיצור הלכתי אליו לסלון (הם היו במרפסת, ואלירן היה התוך החדר {החשוך} ולא ראיתי אותו) ואמרתי לו שאני מסכימה כי בכל זאת אני לא יגיד שאני לא אחרי שחברה שלי אמרה שאני כן... פאדיחה... פיצול אישיות... בקיצור התנשקנו... וזה היה צרפתית. וכן עכשיו אני יספר לכם למה לא רציתי להיות חברה שלי מוטי: 1. אני אוהבת את דודי. קשה לי להיות חברה של מישהו כשאני אוהבת מישהו אחר. 2. אני לא מרגישה למוטי משהו מיוחד רק שהוא ילד נשמה וידיד מזה טוב שלי. 3. הבטחתי לדודי שאני לא יתנשק עד שאנחנו ניפגש... ומזה קשה לי עם זה. אני הפרתי הבטחה שאני רציתי להתערב שאני לא יתנשק עד שניפגש... 4. מוטי הוא אחד שאוהבים רק בתור ידיד, לא בתור חבר. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות!! אני חייבת להיפרד ממנו... אני לא מסוגלת ככה... אה ושכחתי להגיד שאלירן ראה את כל הנשיקה בלי שידעתי בכלל!! איזה פאדיחה... טוב אחרי כל זה פתחתי את כל המתנות וחברה שלי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי (נראה לי הבנתם את העיקרון) טובה שלי הביאה לי מתנה כזאת מושקעת!! הביאה לי 5 מתנות קטנות שנאספות למתנה גדולה. הכוונה: היא עשתה כל מתנה כחמשת החושים. חוש השמיעה הראיה וכו´... בקיצור. ראייה: מנורת זיפים. שמיעה: דיסק שיש בו את השיר שאני הכיייי אוהבת בעולם ושנה שאני מחפשת את השיר הזה אבל אני לא ידעתי איך קוראים לו. עכשיו אני יודעת: Missy Wlliott-1 minute man איזה שיר מהמםםםםםםםם. אני אוהבת אותו הכייי בעולם! אה השיר הזה והשיר של שרית חדד... נו איך קוראים לו... נו המילים ככה: והילדה.. הקטנה שהכרת, השתנתה, מבינה קצת יותר... מכירים? ובקיצור עוד מתנות אין לי כוח... טוב ניסינו לישון אבל לא הצלחנו בכלל. צבענו את הבנים בשחור לעינים ואני צבעתי את אלירן במלא שחור לעינים וזה יצא מצחיק כי גם לא ראיתי איפה אני צובעת כי זה היה בחושך ולא הדלקנו אור כדי לא להעיר אותם. בקיצור. בבוקר אלירן קם התחרפן לי והתחיל לצרוח לי בשכונה... ועשה שטויות. קיצור אבא שלי מתקשר אלי: טוב המסיבה הזאת נגמרה!!! תעיפי את כולם או שאני מסלק אותם בעצמי!!!! אמרתי לו: למה?! הוא: כי הצעקות האלה לא מקובלות עלי!! מזה הרעש הזה?! תסלקי אותם עכשיו! אני: טוב אנחנו נסדר ונלך. התקשרתי לאמא שלי (ב8 בבוקר) וסיפרתי לה את הסיפור והיא דיברה עם אבא שלי ובקיצור לא הצלחנו לשכנע אותו שנהיה בשקט והלכנו. חברה שלי הכי טובה באה אלי ודיברה איתי. התחלתי לבכות לה שאבא שלי ככה מסלק את החברים שלי, וגם אותי!! והוא גם לא הביא לי מתנה, אפילו 20 שקל הוא לא יביא כמתנה! ואפילו מזל טוב הוא לא אמר לי!! מזל טוב לא עולה כסף!! ואפילו את זה הוא לא אמר! התחלתי לבכות לה והיא ניחמה אותי וסיפרתי גם לחברות שלי שמרית ליטל ואושרת (החברות הכי טובות) והם ניחמו אותי. בקיצור כל המסיבה הזאת נהרסה לדעתי... אני נורא נפגעתי מאבא שלי. בחיים שלי לא נפגעתי ככה! שתבינו!! אפילו מזל טוב, שלא עולה כסף, אפילו את זה הוא לא אמר. אני החלטתי לעצמי שאני לא מדברת איתו בחיים, לא באה אליו הביתה בחיים גם אם אני יצטרך לישון ברחוב (ואני ממש ממש ממש אבל ממש רצינית!) ואני בחיים אבל בחיים לא עושה יותר את החגים עם המשפחה שלו, ואם אני יעשה אני יתיחס אליו בקרירות. שמעו, יחס גורר יחס.. וזה מה שאני יעשה. עכשיו: 1. מה אני עושה עם מוטי?! איך אני יפרד ממנו? נורא קשה לי עם זה.. אני לא מסוגלת להיות חברה שלו.. אני אפילו לא יודעת למה, פשוט לא יכולה, אולי בגלל שאני אוהבת מישהו אחר... 2. מה אתם חושבים על אבא שלי? מקווה שלא שיגעתי אותכם יותר מדי עם המגילה שלי.. אבל זה היה ממש חשוב. לילוש. נ.ב. לא צריך לציין שכמובן בכיתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני שונאת את אבא שלי, ואמרתי לה שנורא נפגעתי, בגלל שהוא לא אמר לי מזל טוב. טוב מתנה.. חפיף.. אבל מזל טוב! זה ממש הרגשה נוראית שאבא שלך לא יגיד לך מזל טוב.. זה פשוט נורא!!!!! ועוד איך שהוא סילק את חברות שלי ואותי!! מילא את החברות שלי אבל אני?! אני הבת שלו!! למרות שעכשיו אני לא ממש בטוחה... עם היחס הזה אני לא ממש מרגישה הבת שלו... אני מרגישה כמו זבל שלו.. אין לכם מושג כמה בכיתי היום בגלל זה...
טוב אז ככה. תדעו שזה הולך להיות ארוך, אבל זה מה שקרה במסיבת יומולדת שלי. באתי עם חברה שלי לבית של אבא שלי וסידרנו הכל (בלונים, סרטים, אוכל). אחר כך באה חברות שלי שמרית וליטל, והביאו לי מתנה חיבוק ונשיקה. אחר כך ידידים שלי מוטי אלירן ודניאל באו. אלירן ודניאל רצו לשתות וודקה ואז לבוא אלינו אז צעקנו עליהם בטלפון שאנחנו לא נכניס אותם מלאים ריח של וודקה. בקיצור הם שתו והכנסנו אותם כי לא היה עליהם המון ריח. היה ריח של וודקה מלון. קיצור אחר כך מוטי בא עם הנרגילה והכל. אחר כך באו עוד ילדים עשינו צחוקים עישנו נרגילה והיה סבבה (וקר נורא!!). אחר כך הלכו כל מיני ילדים כי לא יכולתי שכולם ישנו אצלי (בערך 20 ילדים). שוב עישנו נרגילה (בסוף ספרנו כמה גחלים עישנו ועישנו 9 גחלים!! טוב אבל היו הרבה ילדים: 10 שישנו אצלי). קיצור חברה שלי אמרה לי בואי רגע. באתי והיא אמרה לי: מוטי אוהב אותך. אני עושה לה: לא נכון הוא אוהב את רותם, את אמרת לי. היא: לא! הוא אמר את זה כדי שלא תדעי! לי, הוא אוהב אותך כבר שנה שלמה!! ו.. הוא מציע לך חברות. אני: שנה שלמה? איך לא ידעתי על זה?! ומציע לי חברות?! היא: כן, תסכימי לו. אל תאכזבי אותו אחרי שנה שלמה. אני: אבל... אין לי רגש אליו... היא: אז תסכימי בכל זאת. לי! שנה שלמה הוא אוהב אותך! אל תאכזבי אותו!! אני: אני צריכה לחשוב על זה.. היא: טוב עוד 5 דקות אני חוזרת. אני משאירה אותך לבד. תחשבי על מה שאמרתי לך. אני: 5 דקות זה לא מספיק! אני צריכה כמה ימים.. היא: לא! שנה שלמה הוא רוצה להגיד לך את זה ועכשיו את צריכה לענות מהר. בקיצור משכתי את זה שעה שלמה. בסוף היא אמרה: טוב אני אומרת לו שאת מסכימה. אני: לא! אני צריכה לחשוב על זה! שעה עדיין לא מספיקה. אני צריכה כמה ימים!!! היא: טוב אני אומרת לו שכן. ואם חברה שלי אומרת משהו אי אפשר לעצור אותה... קיצור היא אמרה לו כן.. ואני לא רציתי, בגלל כמה סיבות אישיות... בקיצור הלכתי אליו לסלון (הם היו במרפסת, ואלירן היה התוך החדר {החשוך} ולא ראיתי אותו) ואמרתי לו שאני מסכימה כי בכל זאת אני לא יגיד שאני לא אחרי שחברה שלי אמרה שאני כן... פאדיחה... פיצול אישיות... בקיצור התנשקנו... וזה היה צרפתית. וכן עכשיו אני יספר לכם למה לא רציתי להיות חברה שלי מוטי: 1. אני אוהבת את דודי. קשה לי להיות חברה של מישהו כשאני אוהבת מישהו אחר. 2. אני לא מרגישה למוטי משהו מיוחד רק שהוא ילד נשמה וידיד מזה טוב שלי. 3. הבטחתי לדודי שאני לא יתנשק עד שאנחנו ניפגש... ומזה קשה לי עם זה. אני הפרתי הבטחה שאני רציתי להתערב שאני לא יתנשק עד שניפגש... 4. מוטי הוא אחד שאוהבים רק בתור ידיד, לא בתור חבר. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות!! אני חייבת להיפרד ממנו... אני לא מסוגלת ככה... אה ושכחתי להגיד שאלירן ראה את כל הנשיקה בלי שידעתי בכלל!! איזה פאדיחה... טוב אחרי כל זה פתחתי את כל המתנות וחברה שלי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי (נראה לי הבנתם את העיקרון) טובה שלי הביאה לי מתנה כזאת מושקעת!! הביאה לי 5 מתנות קטנות שנאספות למתנה גדולה. הכוונה: היא עשתה כל מתנה כחמשת החושים. חוש השמיעה הראיה וכו´... בקיצור. ראייה: מנורת זיפים. שמיעה: דיסק שיש בו את השיר שאני הכיייי אוהבת בעולם ושנה שאני מחפשת את השיר הזה אבל אני לא ידעתי איך קוראים לו. עכשיו אני יודעת: Missy Wlliott-1 minute man איזה שיר מהמםםםםםםםם. אני אוהבת אותו הכייי בעולם! אה השיר הזה והשיר של שרית חדד... נו איך קוראים לו... נו המילים ככה: והילדה.. הקטנה שהכרת, השתנתה, מבינה קצת יותר... מכירים? ובקיצור עוד מתנות אין לי כוח... טוב ניסינו לישון אבל לא הצלחנו בכלל. צבענו את הבנים בשחור לעינים ואני צבעתי את אלירן במלא שחור לעינים וזה יצא מצחיק כי גם לא ראיתי איפה אני צובעת כי זה היה בחושך ולא הדלקנו אור כדי לא להעיר אותם. בקיצור. בבוקר אלירן קם התחרפן לי והתחיל לצרוח לי בשכונה... ועשה שטויות. קיצור אבא שלי מתקשר אלי: טוב המסיבה הזאת נגמרה!!! תעיפי את כולם או שאני מסלק אותם בעצמי!!!! אמרתי לו: למה?! הוא: כי הצעקות האלה לא מקובלות עלי!! מזה הרעש הזה?! תסלקי אותם עכשיו! אני: טוב אנחנו נסדר ונלך. התקשרתי לאמא שלי (ב8 בבוקר) וסיפרתי לה את הסיפור והיא דיברה עם אבא שלי ובקיצור לא הצלחנו לשכנע אותו שנהיה בשקט והלכנו. חברה שלי הכי טובה באה אלי ודיברה איתי. התחלתי לבכות לה שאבא שלי ככה מסלק את החברים שלי, וגם אותי!! והוא גם לא הביא לי מתנה, אפילו 20 שקל הוא לא יביא כמתנה! ואפילו מזל טוב הוא לא אמר לי!! מזל טוב לא עולה כסף!! ואפילו את זה הוא לא אמר! התחלתי לבכות לה והיא ניחמה אותי וסיפרתי גם לחברות שלי שמרית ליטל ואושרת (החברות הכי טובות) והם ניחמו אותי. בקיצור כל המסיבה הזאת נהרסה לדעתי... אני נורא נפגעתי מאבא שלי. בחיים שלי לא נפגעתי ככה! שתבינו!! אפילו מזל טוב, שלא עולה כסף, אפילו את זה הוא לא אמר. אני החלטתי לעצמי שאני לא מדברת איתו בחיים, לא באה אליו הביתה בחיים גם אם אני יצטרך לישון ברחוב (ואני ממש ממש ממש אבל ממש רצינית!) ואני בחיים אבל בחיים לא עושה יותר את החגים עם המשפחה שלו, ואם אני יעשה אני יתיחס אליו בקרירות. שמעו, יחס גורר יחס.. וזה מה שאני יעשה. עכשיו: 1. מה אני עושה עם מוטי?! איך אני יפרד ממנו? נורא קשה לי עם זה.. אני לא מסוגלת להיות חברה שלו.. אני אפילו לא יודעת למה, פשוט לא יכולה, אולי בגלל שאני אוהבת מישהו אחר... 2. מה אתם חושבים על אבא שלי? מקווה שלא שיגעתי אותכם יותר מדי עם המגילה שלי.. אבל זה היה ממש חשוב. לילוש. נ.ב. לא צריך לציין שכמובן בכיתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני שונאת את אבא שלי, ואמרתי לה שנורא נפגעתי, בגלל שהוא לא אמר לי מזל טוב. טוב מתנה.. חפיף.. אבל מזל טוב! זה ממש הרגשה נוראית שאבא שלך לא יגיד לך מזל טוב.. זה פשוט נורא!!!!! ועוד איך שהוא סילק את חברות שלי ואותי!! מילא את החברות שלי אבל אני?! אני הבת שלו!! למרות שעכשיו אני לא ממש בטוחה... עם היחס הזה אני לא ממש מרגישה הבת שלו... אני מרגישה כמו זבל שלו.. אין לכם מושג כמה בכיתי היום בגלל זה...
ובקשר למוטי- נראה לי שאת צריכה להגיד לו בדרך לא פוגעת כמובן - שאת לא אוהבת אותו ולא רצית לפגוע בו