המסע לארץ לעולם לא -או כמה ימים בגן עדן...

[מורי לנצח]

המסע לארץ לעולם לא -או כמה ימים בגן עדן...

כבר כמה ימים שאני יושבת וחושבת מאיפה לכל הרוחות מתחילים? איך מסדרים את כל העניין הזה? איך מעבירים את כל התחושות האלה למילים? אני מניחה שכדאי להתחיל בהתחלה.. אז בעצם הכל התחיל לפני 10 חודשים בערך.. טייק דאת הודיעו שיש סיבוב הופעות ואני ידעתי שהפעם אין שום סיכוי בעולם כולו שאני שוב לא רואה אותם. אז חיכינו וביום של מכירת הכרטיסים אירגנו חמ"ל ועם הרבה נחישות קנינו כרטיסים ולא להופעה אחת ,לארבע!!! ובחיי שחשבתי שאנחנו לא שפויות ושזה קצת יותר מידי. הימים עברו ,שמועות התעופפו, התוכניות שלנו נרקמו ודברים התחילו להסגר. וכל מה שנשאר זה לחכות..ואני חיכיתי כמו ילדה טובה. הסיבוב התחיל ואני ידעתי שאני לא רוצה לדעת כלום! אני רוצה להיות מופתעת מכל דבר אפשרי, אני רוצה מאה אחוז של הנאה. רק הצצתי ברשימת השירים כדי לדעת בקטנה מה מצפה לי.. פתאום הגיע היום, ואני לא ממש עיכלתי שזה כאן.ושעכשיו אורזים וטסים ללונדון לראות את טייק דאת. ב 1/7/11 קמתי ממש ממש מוקדם בבוקר ,המונית הגיעה לקחת אותי ובשעה 5 בבוקר מצאתי את עצמי בנתב"ג .. מפה נדלג כי את מי זה מעניין שכמעט פיספסנו את הטיסה ושצרחו עלי כל הדרך לשם ואיכס .. בואו ישר ננחת בלונדון (הרבה יותר טוב). הגענו לדירה הנחנו את הדברים ויצאנו לעבר וומבלי לומר שלום לג'ני שהייתה שם בתור ולקחת כרטיסים להופעה של השישי לחודש. רק מלהיות שם עלה לנו חיוך על הפנים והרגשנו את הכיף הגדול. בערב הלכנו לישון יחסית מוקדם כי ידענו שיום למחרת מתחילה המלחמה שלנו. התעוררנו אחרי מעט מידי שעות, לבשנו את החולצות המהממות שלנו ויצאנו לדרך. הגענו לוומבלי יחסית מאוחר (7 בבוקר) והתיישבנו בתור שרצינו (במה מרכזית הצד של הווארד ורובי). אחרי כמה שעות של כלום החלטנו שהגיע הזמן לשעת יצירה. הוצאנו את המפלים שלנו וכמה טושים והתחלנו לכתוב שלטים. השלט הראשון שכתבנו היה ROBBIE WELCOME HOME וכשזה לא הספיק לנו החלטנו שאנחנו רוצות שלט לכולם, ישבנו וחשבנו מה לכתוב ואיכשהו נולד השלט הלבן . בשעה שאנחנו מתלבטות אם לכתוב come או came הומו חביב שישב איתנו אומר לנו ,למה שלא תכתבו cum ובאותה שניה החלטנו שזו המילה שאנחנו צריכות שם השלט אגב הוגדר ע"י אנשים בתור כשלט הכי טוב שהם ראו ! ממש קויפירטיות גאוניות אנחנו (כולם היו ממש בשוק מהעניין של הארץ המובטחת) היום עבר בנוחות שכזו וברוגע די יחסי כולל רגעים שבהם אורלי מזכירה לכמה מאבטחים ולמנהל של הטור שלנו (חתיכי כפרות עליו) שאנחנו מישראל ושנשמח להכנס מהר . ואז הגיעה השעה 16:00 . התחילו לרכז אותנו בצורה יותר צפופה והלב עובר למצב ספיד. אחרי שקיבלנו הוראות מאוד ברורות של לא לרוץ! ואשכרה הראו לנו מה זה לא לרוץ! איכשהו מצאנו את עצמנו ראשונות!! בתור לשערים האלקטרוניים. נשאר רק להכניס כרטיס ולפתוח בריצה של החיים שלנו (קטן עליינו). ואז זה קרה , פתחו את השערים הכנסתי את הכרטיס ופתחתי בריצה של החיים שלי, היעד, השורה הראשונה! אחרי שמאבטח אחד ניסה לומר לי slow down וקיבל תגובה אמש'ך slow down כבשנו את היעד! השורה הראשונה בידיינו!!! אחרי מנוחה קלה (פותחים את השערים בחמש והחימום מתחיל ב19:00 ) הקמנו המתחם הישראלי שלנו שכלל מלא דגלים גדולים וקטנים ואת השלטים שלנו. ואז התחילה הופעת החימום עם האיש ההוא ששכחו שם מהסיבוב הקודם. הוא הזמין את הפט שופ בויז ,הם עלו לבמה ואנחנו בהיי כיפי כזה. הם מסתכלים עליינו מבסוטים מעצמם והם ממש חביבים. הם פותחים עם הלהיטים שלהם ואז מגיע השיר together שבו הם מצלמים את הקהל בשיר הזה הראו אותנו איזה 4 פעמים. ידעתי באיזה שיר ההופעה שלהם מסתיימת וכשהוא הגיע התחלנו להוציא את השלטים שלנו. ואז זה קרה, אחרי כמה סיבובים של הלוגו על העולם, הופיע לו מחשב שספר 2 דק' לאחור ובסיום ה 2 דק' האלה עלו 4 אנשים על הבמה . זה התחיל מג'ייסון ואז הווארד גארי ומארק עלו . והם שם, הם מולי ואני לא ממש מעכלת את הכל. אני צורחת מלא הגרון ופתאום הם משתקים את כולם ואז זה מתחיל, גארי עומד מולי ושר את RTW !! ואני שרה איתו וכיף גדול. וג'ייסון שעומד לי מול העיניים קורא את השלט שלנו ומרים לנו אגודל למעלה ולא מפסיק לחייך . והווארד גם קורא את השלט בריכוז רב ונותן לנו חיוך עצום . ואז הם עברו ל B סטייג ולא ממש ראיתי אותם כי הידיים של הרובוט של התפאורה הסתירו את המסכים. אז את גרייטיסט דיי ,פיישנטס, הולד אפ א לייט ואת שיין לא ממש ראיתי. ואז הם חזרו משיין (שהוא אגב מהמם ,סט שלם של אליס בארץ הפלאות) והם נכנסים למסך וידאו ענקי ופתאום הארנב הזה שרקד מולי לפני שניה הופך להיות איש קצת מוכר בתחפושת של ארנב . ואני מתחילה להבין שהנה זה בא, ,רובי הולך לצאת לבמה . המשך כבר מגיע ...

 

[מורי לנצח]

ואז..

אחרי פתיחה מרשימה של סרג'נט פפר הוא מגיע, בבום כמו שרק הוא יודע . הוא פותח את החלק שלו עם לט מי אנטרטיינד יו שיר שאני לא ממש אוהבת אבל וואוו כמה אנרגיות שהיו שם. בכל תחילת החלק שלו אני קולטת שרובי קצת יותר עסוק במצלמה שמולו ופחות בקהל שמולו וקצת יורד לי ממנו כי בואו נודה בזה , זה קצת מאכזב. ואז אחרי שהוא שר את ROCK DJ הוא מתחיל לשיר את השיר שאני הכי אוהבת בעולם , ה שיר של רובי מבחינתי (come undone) ואני בענן אחר לגמרי ,עדיין לא באמת קולטת את מה שקורה לי מול הפנים.. והוא עדיין לא איתנו לגמרי הוא מספר לנו על השיאים של TT ועל זה שהם עושים הכי הרבה ערבים בוומבלי ומזמין את כולם לעשות איתו גל ענקי ואז מגיע feel עוד שיר מדהים ואני קולטת שרובי עולה על רחפת כזו והולך לטייל ברחבי האצטדיון ללחוץ ידיים לאנשים וזה לא עושה לי כלום!!! הוא חוזר לבמה ושר עם כולם את אנג'לס שיר שבכלליות אני לא יכולה לסבול אבל זה קצת מגניב בהופעה יש להודות.. ואז הוא נעלם בבום! אחרי כמה שניות עולים מלא מלא רקדנים לקטע מהמם שבו הם תלויים על חבלים במפלי מים זורמים והכל נורא וואווו ואז מתחיל החלק של כולם ביחד, הם עומדים למעלה ושרים את פלוד ואחריו מגיעים ביצועים לSOS ולאנדרגראונד משין ולקידז ואני עדיין לא קולטת שזה לא DVD או קטעים מיו- טיוב. הם חוזרים לבמה הראשית לבצע את פריטי סינג'ס ופה המקום לציין שבשלב הזה ,רובי כבר שם לב לשלט שלנו וכולו פלרטט איתנו כפרות עליו. ואז הגיעה מחרוזת האלודיז המקסימה (כן, אני מודה ,זה נורא!!! כיף לעשות DO WHAT YOU LIKE ) ואז מול העניים שלי, אחד מהיי לייטים של ההופעה הזאת , חמישה בחורים שעומדים לי מול העיניים ושרים ורוקדים את PRAY !!!!! בדיוק כמו פעם !!! עם הריקוד והכל ,רק שלרובי אין כל כך זיכרון אז הוא כל הזמן פוזל להווארד כדי לדעת מה לעשות הלאה

והווארד אוי הווארד

כמה שהוא חייך אלי והמיס אותי . כולל פעם אחת שבמילים hoping that ill be a prat of you הוא אשכרה הצביע עלי (כן כן חשבתי שאני מתה בו במקום אנד יט עדיין לא נפל לי האסימון) אחרי פריי מתחילה לה מוזיקה ואז הם עולים על אום שוב פעם ומתחילים לשיר את LOVE LOVE ואנחנו מקפצות עם השלט שלנו והפעם מארק קולט אותו . ואז הם נסעו להם שוב ל B סטייג ואנחנו נשארנו לראות את המסכים מהצוואר ומטה .. כשנגמר LL הם מבקשים מהקהל לעזור להם לשיר את NEVER FORGET וזה גם אחד הרגעים האלה שאתה לא מאמין שאתה בהופעה של TT שר NF עם כולם. ואז אני רואה את אנשי הבמה מוכנים עם לפידים של אש ואני מבינה לבד איזה שיר עומד לבוא ואני אומרת הו לא טוב נו נסבול טיפה עכשיו נראה כמה שעות זה יקח וחושבת לעצמי למה לכל הרוחות הם עוד מתעקשים על RMF ? אבל שום דבר בעולם ! לא הכין אותי למה שקרה באותה שניה. אני בשורה הראשונה בבמה המרכזית הם רחוקים ממני יחסית ואני רק שומעת כמה צלילים מוכרים ואני קולטת שהם ,כולם! חמישתם!! שרים את no regrets !! הם אשכרה עושים קולות לרובי ושרים איתו בהרמוניה מושלמת את השיר הזה ואני מתחילה לדמוע כי פתאום אני קולטת איפה אני בכלל. ואני לא יכולה לעמוד בזה. ואז יש ביצוע כל כך פשוט ומקסים של RMF שבו רובי עושה את החלקים של לולו בצורה כל כך טובה שפשוט כיף איתו . ופתאום אחרי שנייה שהכול התחיל מגיע השיר האחרון ואני לא מאמינה שזה מגיע. ואני שם! כל כך שם והם שרים את 8 אותיות ואני יודעת שתכף אחד מהם או יותר יעבור ממש קרוב אלי ,ופתאום בלי להבין איך יש לי את ג'ייסון מול העניים והוא לוחץ לי את היד ואני לא מאמינה שזה כרגע קרה אבל אין לי זמן לחשוב על זה כי הנה עוד שנייה וחצי מגיע רובי פאקינג וויליאמס!!! ואז הוא הגיע וניגש אלינו ואורלי הושיטה לו את הדגל שג'יי לא רצה לקחת ,והוא לוקח אותו ,מנשק אותו ,מתעטף בו וממשיך ללחוץ לנו ידיים ואני כולי חסרת מילים ורק צורחת כמו משוגעת ואז הוא ממשיך הלאה וכשהוא חוזר לבמה הדגל נופל לו ,אכזבה קלה אבל אני אומרת לעצמי שוואלה גם המחווה ההיא הייתה מדהימה מבחינתי . ואז רובי ,מסמן לאחד מפועלי הבמה שיביא לו את הדגל בבקשה, והוא יורד מהבמה במיוחד בשביל זה והוא לוקח חזרה את הדגל ועולה איתו לבמה ומנופף בו לעיניי כל וומבלי ושולח לנו נשיקות מבמה . ואז נגמרה ההופעה הראשונה בחיי של טייק דאת . ואני לא יכולתי יותר לנשום או להבין מה לכל הרוחות קרה פה כרגע ,אז כל מה שנשאר לי לעשות זה לשבת ולבכות כמו ילדה קטנה בכי של אושר, בכי של שוק, בכי של שחרור . והילה מסתכלת עלי וכולה קרועה מצחוק ואומרת לי , איך זה הגיוני שאני צוחקת ואת בוכה ,זה לא אמור להיות הפוך? ואז שתינו מתחילות להיקרע מצחוק . לצאת משם היה סוג של סיוט. בעיקר כי לא רצינו שזה יגמר. ואז במשך יומיים שלמים כל משפט שלנו התחיל בזה שרובי לקח לנו את הדגל.. חיכנו נורא לבנות האחרות שיגיעו כבר כדי שנוכל לחלוק את הטירוף ואת ההצלחה המסחררת שלנו. ובכלל לא ידענו שזוהי רק ההתחלה של שבוע מטריף חושים שיגמור לנו את כל הכוחות שהיו לנו אי פעם. כי חכו יש עוד כל כך הרבה ..

 

[מורי לנצח]

זה עוד לא נגמר

היומיים הבאים עברו בסבבה לגמרי,טיולים בלונדון כולל מיני מרדף אחרי מלון פוטנציאלי שהתברר כשקרי לחלוטין אבל היי ראינו את לונדון .. ובערב השני ליאור חנה אדווה ועינת הגיעו ואנחנו שמחנו וצהלנו . באנו אליהן נרגשות עם מיליון חוויות מההופעה הראשונה וגיבשנו תוכנית להופעה הבאה שלנו ביום למחרת. ושוב ישנו פחות מידי וקמנו ממש מוקדם בבוקר ותפסנו את הרכבת הראשונה שיוצאת בשעה 5:57 והגענו לוומבלי בערך ב 6:15 . בדקנו איזה תור יהיה לנו שווה להיות בו וסיכמנו על אחד מהם . ושוב היום עבר בסבבה עד השעה 16:00 שאז נוסף על הלחץ האטומי של העוד שניה נכנסים,התחיל לרדת גשם!! ולא סתם גשם מציק קטן ,יותר קרוב למבול אמיתי . לרוץ לבמה היה סוג של סיוט כי נורא פחדתי להחליק. אבל איכשהו הגענו ,והפעם הופעת B סטייג'. הרבה אין לי מה לומר על ההופעה הזאת כי הייתי במקום ממש לא טוב לכל הזמן שהם לא היו בB סטייג ככה שזו הייתה ממש הופעת DVD . חוץ מלחיצת יד אמיתית מהווארד וג'יי שרקד בקצב שאנחנו נופפנו בדגל לא באמת קרה שם משהו. ואה היה גם את הנאצי בתור שומר שזה בכלל לא הוסיף .. למלון חזרנו שפוכות,רטובות וקפואות. לא עניין אותי לאכול ,לא עניין אותי לחפור על ההופעה ,כל מה שרציתי זה לישון ואם אפשר שבוע אז יותר טוב ובחיי שהדבר שהכי פחות רציתי בעולם כולו היה לקום למחרת בבוקר ולעבור את הסיוט הזה שוב ! ובחיי שכשהעירו אותי שוב אחרי פחות מידי שעות ממש לא רציתי לעשות את כל זה שוב ברגע שקמתי מהמיטה הבנתי שקל לא הולך להיות לי היום, הרגשתי חלשה מידי ,עייפה מידי וחסרת חשק מידי לכל הסיפור הזה. ובעיקר ,היה לי קר. כן אין דרך אחרת לומר את זה ,היה לי קר! הגענו לתור (במה מרכזית הצד של מארק וג'ייסון) תור מזעזע ,מקום מלא מלא רוחות ושמש שלא יוצאת אף פעם! פתחנו את האהל שלנו שאורלי הגאונית הביאה בזכותה של אנה מריה שאמרה משהו על אהל. ואיכשהו, (אל תשאלו איך )נכנסו 13 בנות לאוהל של 4 אנשים. בנתיים החום שלי המשיך לעלות (כנראה שהופעה בגשם עושה את זה) ואני ממשיכה להרגיש קקי ואני אשכרה חושבת על לקום וללכת. כי ראיתי אותם פעמיים כבר ותהיה לי עוד פעם ולמה אני עושה את זה לעצמי לכל הרוחות?! אבל נשארתי ! נשארתי כי באתי מישראל לראות אותם 4 פעמים. נשארתי כי מי יודע מה יקרה ,נשארתי כי נלחמתי על להיות שם! ואז כרגיל בסביבות 16:00 הכניסו אותנו לריבוע צפוף ועד שפתחו היינו בלחץ. והלכנו כמו ילדות טובות לשערים והיינו ראשונות והילה פלרטטה למוות עם המאבטח שם והוא בדק לנו את התיקים לפני ועוד עמד לפני המאבטח השני ואמר לנו u can go ולקחה לי חצי שניה להבין שהוא רציני ואני חופשיה ויכולה לרוץ על נפשי . אז רצתי ונכנסתי מהר לאצטדיון וגיליתי להפתעתי שהוא די ריק ושממש אין מישהו מאחורי ושכשאומרים לי slow down אני עונה – בסדר!! ואני הולכת ולא רצה ,וכן אני מגיעה לשורה הראשונה, לחיבור, למקום מעולה ! ואני שמחה ומאושרת ולא ממש מאמינה כמה קל זה היה . ושוב אחרי מנוחה קצרה שכללה הכנת שלטים חדשים (jump, we will catch you) איפור וחלוקת דברים כחולים לבנים קמנו להופעה של הפט שופ בויז שהפעם כבר היה לנו פחות כוח אליהם. ואז שוב הכל התחיל . השיאים הפעם היו ב פלוד ששם הנפנו את השלטים גבוה מעל לראש שלנו ורובי שקלט אותם עשה לנו סימן של אחלה ושל חכו ,אני תכף קופץ . והראה למארק את השלטים ושניהם צחקו. ומארק,הו מארק

כמה שהוא היה מהמם , לא הפסיק לחייך אליינו ולשים לב אלינו ולפלרטט קלות . ואז כשהגיע הקטע עם כוסות היין והחלב (הבנים עושים לחיים,גארי מחלק יין להווארד ג'יי ולעצמו ,מארק ורובי מקבלים חלב)אנחנו!! קיבלנו את הכוסות חלב של מארקי ורובי ממש כבשנו את האולימפוס בערך ... בסוף ההופעה אמרתי לכולם שבפעם הבאה שאני לא ארצה לבוא שירביצו לי בראש עם איזה אלה או משהו. (בתמונה אגב , התנחלות מעלה וומבלי)

 

[מורי לנצח]

סוג של סיום

למחרת לקחנו סוג של יום חופש מהם אבל רק סוג של כי יצאנו לעוד מלון פוטנציאלי שגם הוא התברר כלא נכון בעיקר כי הייתה בו ועידה של אנשים עם חליפות . את שאר היום בילנו בטיולים בלונדון ביום ובלילה כולל מרדף מאוד הזוי אחרי בחור תמים שנראה כמו מישהו מוכר לחלוטין (מוכר לי כן..) חזרנו שפוכות למלון שלנו מחכות לשמוע הכל על היום המדהים שהיה לאורלי ואני לא אומר פה כלום כי ניתן לה לומר הכל!! ושוב ישנו פחות מידי ושוב קמנו מוקדם מידי ושוב הגענו לוומבלי והפעם באמת מוקדם ,היינו שם כבר ברבע לחמש בבוקר. מצוידות באוהל והפעם גם הלכנו לקנות עוד אחד וכמה שקי שינה שיהיה נוח. הגשם אגב למקרה ששאלתם לא ממש הפסיק לרדת. וכשאתה רטוב זה לא משנה כמה שכבות יש עלייך ,קר לך ומגעיל לך. והיו איתנו אנשים דוחים בתור ,אנגליות ביצ'יות שאין דברים כאלה .אבל מצד שני היה את חתיכי וזה היה בסדר .. בשלב מסוים התחלנו להתייבש וזה היה חביב. ואז שוב הגיע הרגע הזה להיכנס לאצטדיון, גם הפעם בדקו לנו את התיקים מוקדם מספיק ואיפשרו לנו להכנס ממש מהר . הבעיה הקלה הייתה שלא ממש הגענו למיקום הספציפי שרצינו אבל מי מתלונן על שורה ראשונה שוב??? הבעיה הייתה שרק המחשבה על לראות שוב את הפט שופ בויז הוציאה אותנו מדעתנו! כבר באמת שלא יכולתי לסבול את זה. ההופעה שלהם מעולם לא הייתה כזו ארוכה. אה שכחתי לציין שבעודנו יושבות שם פתאום נוחתת עלינו בחורה ישראלית (הי מיטל) כיף גדול להיפגש בשורות הראשונות של וומבלי. בהופעה הזאת, האחרונה, אני מודה שהייתי בדיכאון קליני. לא האמנתי שזהו, נגמר, אין יותר לראות אותם אין יותר לחשוב על שלטים אין מחר. זו הפעם האחרונה שנשמע כל שיר בלייב.  . בפריי בחיי שעמדו לי דמעות בעיניים . נבר פורגט היה הדבר הכי עוצמתי שהיה לי שם. וזה בלי לדבר על נו ריגרטס שכל פעם מחדש גרם לי לבכות. הבנים היו מהממים ברמות על, ג'יי לא הפסיק לפרטט (בעיקר עם ליאור) מארק לא הפסיק לחייך. ורובי, הוא לא הפסיק לעשות שטויות על הבמה . הוא והווארד היו במצב כפית משעשע. הם דיגדגו לאום את היד ואח"כ כשהוא לא עבד הווארד תוך כדי ריקוד עשה לו אצבע משולשת

כשהכל נגמר כל מה שיכולתי לומר זה שאני פשוט רוצה עוד! רק עוד פעם אחת קטנה .. לחייך איתם לצחוק מהם לשמוע אותם לספוג את האווירה הזאת שיש שם. אבל לא היה עוד יום, המציאות קראה לנו לחזור הבייתה . ואכן חזרנו . ועכשיו כל מה שנשאר זה לחכות לDVD ולראות כמה רואים אותנו הפעם.. או ש.. מינכן?!? (בתמונה,אנחנו והשלטים של השמיני,שאגב רובי עמד על הבמה קרא אחד אחד מהם, וחצי איצטדיון התלהב מהם וצילם אותנו

)

 

[מורי לנצח]

../images/Emo26.gif מסקנות הועדה../images/Emo36.gif

האנשים האלה שקוראים להם TT הם מהממים ברמות קשות.

רובי הוא מלך! לא פחות. מ-ל-ך !!! כמה אנרגיות באיש מקסים אחד

והי ! שכחתי לציין שבאחת ההופעות הוא סוג של שר את CIBM !!!!!!!!!!11111

מארק, הוא חתיך הורס! תמונות לא עושות איתו חסד. הוא מהמם ברמות קשות!!

גם השאר חתיכים ברמות שזה כואב לדבר על זה.

אנדרגאונד משין !! זה שיר גאוני וכיפי ומקסים ואני יצאתי מאוהבת!!!

התיכנון של ההופעה הזאת דפוק! צריך לשפר בה כל כך הרבה דברים! זה לא הגיוני לעמוד במקומות מסויימים ולא לראות כלום!!! וגם כדאי שיהיה חיבור בין הקטעים ושהם לא יהיו תלושים.. ואה עוד פרט חשוב , אם אתם רואות איש שנראה לך דומה למישהו אל תנסו לרדוף אחריו עם מצלמה

אין אבל פשוט אין כמו המשלחת שלנו! אנחנו שולטות!! כווולם ידעו שיש ישראליות בוומבלי בכל הופעה והופעה יאללה למינכן?? (או משהו בסגנון

)

 

[orlyshka1]

לא, את!!

מדהימה שלי, יכולתי לחוות את כל זה קורה שוב, בעזרתך... תודה, תודה. נשיקות.

 

[מורי לנצח]

../images/Emo25.gif

לאב לאב יו בייב

 

[FourMinuteWarning]

מדהימה שכמוך../images/Emo7.gif

איזה כיף לקרוא, פשוט החזיר אותי אחורה וגרם לי להתרגש מחדש! בא לי עוד פעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[רעות שטיינברג]

אין לכם מושג....

עד כמה אני גאה בכן,אתן פשוט מדהימות

הלהקה המעולה הזו פשוט זכתה בכן

כל הכבוד לכם על ההשקעה ועל כוח הרצון העז להגשים את החלום המדהים הזה.ואני בעיקר שמחה בשבילכן שנכחתם ביותר מהופעה אחת. כשקראתי על סיפור הדגל ורובי שהגיע לכותרות אתרי החדשות הייתי די בהלם,הצלחתם לעשות דבר נפלא שכזה שיש לו חשיבות כה גדולה למדינה שלנו בימים אלו. אתן מדהימות אחת אחת ופשוט כל הכבוד לכם(ולרובי המדהים

)מורידה בפניכם את הכובע

 

[Hadar07]

איזה כיף

היה לקרוא הכל ולחוות שוב גם את החוויות שהייתי שם אבל בעיקר לקרוא על כל הדברים שקרו כשכבר לא הייתי איתכן. הם פשוט חבר'ה מדהימים ואני שמחה שיצא לנו לראות אותם בלייב בפעם הראשונה ביחד. ואני הייתי בדיוק כמוך ממש בהלם בהופעה הראשונה שלא קלטתי בכלל מה היה שם. ואני חייבת הסבר על זה שרובי שר את CIBM!!! יש הוכחות מצולמות לזה?

 

[מורי לנצח]

וול, הסבר ..

אין הוכחה מצולמת אבל בהופעה של השמיני לחודש הוא סוג של שר את זה במחרוזת אולדיז.. שוב לא את כל השיר ולא מכוון אבל הוא שר CIBM !!!!!!!!

 

[RobbiesOfficialBabe]

שכחתי להגיב לך גם פה....../images/Emo8.gif

פשוט הרגת אותי.... וזכרת מלאאא שאני לא זכרתי- אז תודה

המאמר הראשון שלך

*סלבריישן* בשנה הבאה בתל אביב הבנויה