המסע לפולין שלי...בעוד 20 יום..

[the girl111]

המסע לפולין שלי...בעוד 20 יום..

החלטתי שאני סופית יוצאת אחרי הרבה הרבה (הרבה מאוד) התלבטויות...אבל איך להגיד את זה...אני עדיין מפחדת..מפחדת מהמסע עצמו..ממה שנראה שם..שלא תהיה תמיכה משפחתית שאני צריכה אותה... לקחו אותנו למוזיאון לוחמי הגיטאות ושם שראיתי את הסרט את הסרט קורצ'אק בכיתי ממש והרגשתי כאילו אני לבד (מין תחושה של חלל ריק כזה)...ואם זה פה בארץ...אני לא יודעת מה שם יהיה... איך אתם התכוננתם למסע מבחינה נפשית

 

[irashady]

תראי.. אולי זה ישמע לך מטומטם...

אבל המשלחת שלך תהיה המשפחה שלך לשבוע הזה.. וזה ממש אבל ממש ככה הם יתמכו בך כל הזמן, הם יעזרו לך גם בשבילם זה קשה לצאת לבד... בגלל זה כולכם ביחד משפחה... יש לכם חוויה משותפת... אתם כולכם עוברים בפעם הראשונה את הדבר הזה... זה פשוט ככה... אני הרגשתי, כמו כל המשלחת שלי, שחזרנו ממש משפחה... ושיהיה לך מסע מוצלח!! אני גם רוצה שוב!!

 

[גינגימניה]

לדעתי , לא צריך להתכונן נפשית

יקרה מה שיקרה, אי אפשר לשלוט ברגשות. את פשוט תדעי שיהיו שם הרבה רגשות, ופשוט תנסי לזרום רגושתייך. אני לא יצאתי עדיין למסע, אבל מה שאני יודעת, שאי אפשר לשלוט ברגשות. שיהיה לך מסע מהנה, וחוויתי {חוויות טובות} ונסיעה טובה

 

[•°• Gil The King •°•]

אממ...

אני יכולה להגיד לך שגם אני הרגשתי ככה לפני המסע, אפילו כתבתי כאן הודעה על זה, חששתי שאולי אני לא אצליח להתמודד עם זה... אני יכולה להגיד שההכנה בארץ לא הייתה דומה בכלל למה שעברנו במסע, אנשים מתנהגים אחרת, ואת אולי תתפלאי לגלות כמה הם יהיו שם בשבילך כשתצטרכי אותם, ואת תהיי שם בשבילם. אני לא ממש התכוננתי למסע מבחינה נפשית, לפני המסע בכלל לא חשבתי שאני אושפע ממנו כמו שבאמת הושפעתי, אני לא חושבת שיש משהו שיכל להכין אותי למסע הזה, אבל כל האנשים שמסביבי היו כל כך תומכים שם, שכמעט ולא היו רגעים שהיה אפשר להשבר.... אני באמת מבינה מאיפה החששות האלו באים כי הייתי במצב דומה, אבל אני בטוחה שאת לא צריכה לדאוג - אתם תהיו שם אחד בשביל השני...

 

[Amazing18]

בוא נגיד שיומיים לפני הטיסה..

רציתי לבטל הכל. נתקפתי פאניקה היסטרית, התחלתי לבכות לאמא שלי, היתה בי סערת רגשות. כל כך הרבה תחושות, תהיות, רגשות, צפיות שהיו איתי כל כך הרבה זמן, במשך כל החודשיים הכנות האלה.. פתאום התפוצצו לי מול העיניים. ופשוט הרגשה שדיי, אני לא מסוגלת. יום לפני החלטתי לא לוותר. ישבתי בבית עם עצמי, החלטתי שלא משנה מה אני אעבור את זה. ואם יהיה לי קשה, יש את החברים שם ואת המורים ואיןם מה לדאוג. פשוט תבוא רגוע, בלי צפיות מוגזמות כי אתה רק תתאכזב [כמו שקרה לי בחלק מן המקומות..]. תנסה לבוא בראש שקט של "אני לא יודע מה אני הולכת לעבור" כי אז זה רק ירגש אותך יותר.. מסע מרגש שיהיה לך!

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif ברוכה הבאה ../images/Emo9.gif

עשו לנו הכנה בביה"ס. . יותר מזה קצת קשה להתכונן כי לפני שאת שם את לא יכולה לדעת איך תרגישי.

 

[sHiRaNii]

חמודה אל תדאגייי

בקשר לתמיכה המשפחתית, אז זה נכון מה שאמרו כאן שהמשלחת הופכת להיות המשפחה שלך בשמונה ימים האילו..! את לא תאמיני איך כולם שם ייתמכו בך, ואיך שכולכם תתאחדו ותתגבשו, את תזכי לתמיכה אפילו מילדים שפעם לא יצא לכם אפילו להחליף מילה..! ואת כבר לא תרגישי לבד תהיי בטוחה בזה.. ואל תקחי את זה קשה מדיי..! תשתדלי כמה שיותר לצחוק במשך המסע, בנסיעות, במלון, וגם באתרים הלא קשים, ויש המון כאלה..זה לא טיול של דכאון כמו שחלק חושבים...את תזדקקי להמון צחוק ותמיכה, תיעזרי בחבריך למשלחת ואפילו במורים ובמדריכה, את כבר תראי עד כמה שתקשרי לכולם..!!!! אז שיהיה לך המוןן המון הצלחהה, תקחי מהמסע הזה ר-ק את הדברים הטובים, ויש המון לקחים והמון המון מה להתגאות, אחרי כל זה יש לנו מדינה בסופו של דבר אנחנו ניצחנו אותם..!!!! ואת תרגישי את זה כשתשירו את התקווה.. איי כמה שאני מקנאתתת בך עכשיו!!...הייתי יוצאת למסע הזה שוב גם עוד 1089471087410 פעםם