המסע לפולין 2007
ביום חמישי האחרון,חזרתי מהמסע בפולין. מסע מדהים ומלא חוויות.אם יש לכם אפשרות לקחת בו חלק אז אל תוותרו לכו עם זה,מבטיחה שתהנו!! לפני המסע היו לי הרבה ציפיות.חשבתי שאני אבכה שאני אהיה בדיכאון מהמראות הקשים שאני אראה וחשבתי שגם כל המשלחת תהיה ככה.אך זה לא היה ככה בכלל! בקושי הצלחתי לבכות במיידנק,בירקנאו אושוויץ...הדמעות פשוט לא זלגו. הייתי המומה מהמראות,כל הזמן חשבתי על כמה שהמעשים של החיות הנאציות אינם אנושיים,הכל בראש פשוט לא נקלט. המדריכה הייתה אומרת לנו שהרבה פעמים אנחנו הולכים עם הראש ולא עם הלב אני לא ידועת אם גם אצלי זה ככה. די הופתעתי מעצמי.אחת שבוכה בכל סרט על שואה פתאום לא בוכה על אדמת פולין,במחנות השמדה במקום שבו רצחו מליוני יהודים..האם זה הגיוני?אולי הכל עדין לא נקלט ואני צריכה זמן בשביל להבין,להתחבר....? אשמח לשמוע את דעתכם.
ביום חמישי האחרון,חזרתי מהמסע בפולין. מסע מדהים ומלא חוויות.אם יש לכם אפשרות לקחת בו חלק אז אל תוותרו לכו עם זה,מבטיחה שתהנו!! לפני המסע היו לי הרבה ציפיות.חשבתי שאני אבכה שאני אהיה בדיכאון מהמראות הקשים שאני אראה וחשבתי שגם כל המשלחת תהיה ככה.אך זה לא היה ככה בכלל! בקושי הצלחתי לבכות במיידנק,בירקנאו אושוויץ...הדמעות פשוט לא זלגו. הייתי המומה מהמראות,כל הזמן חשבתי על כמה שהמעשים של החיות הנאציות אינם אנושיים,הכל בראש פשוט לא נקלט. המדריכה הייתה אומרת לנו שהרבה פעמים אנחנו הולכים עם הראש ולא עם הלב אני לא ידועת אם גם אצלי זה ככה. די הופתעתי מעצמי.אחת שבוכה בכל סרט על שואה פתאום לא בוכה על אדמת פולין,במחנות השמדה במקום שבו רצחו מליוני יהודים..האם זה הגיוני?אולי הכל עדין לא נקלט ואני צריכה זמן בשביל להבין,להתחבר....? אשמח לשמוע את דעתכם.