המסר לערב יום הזכרון

יפה בהקשר של יום הזכרון והעצמאות

הקשר בין השכול לשמחה השיעורים ההסתכלות על החיים לא כאל לראות את האפשרות את החופש מממ יפה תודה רבה דניאל
 
כשאיבדתי אדם יקר לי לפני כ 18

שנים, מי שהיה אהובי וחברי, לא ראיתי שום סיבה לומר תודה על השיעור הזה בחיי. הדבר היחיד שראיתי היה רק חושך. וחושך. וחושך. ודווקא עכשיו ביום הזיכרון לחללי צה"ל, יום אחד בשנה אני עסוקה בהנצחתו כי כל עוד אנו זוכרים ומזכירים הוא חי. בתוכנו. סרן רון טל ז"ל. יהי זיכרו ברוך.
 
שרון... אין מילים מול השכול אין

לא התכוונתי לפגוע חלילא השיעור שלי מול השכול האישי שלי (לא ממלחמה) היה שיעור ארוך וקשה מעבר מחושך לאור היכולת לחיות למרות ש למצא את הרצון לחיות הרבה הרבה בעזרת מורים לדרך שלי, ואחד מהם הוא אלישוע היקר מאוד הרבה נפילות והשיעור שלי הוא שיעור החיים והמתים והחיים שלי בתוך הסייקל המטורף לעיתים והלא מובן לחלוטין וההבנה שהמת עזב את גופו ואני עדיין בגופי מרבית הזמן ומוצא טעם זהו אוף.... הדמעות חונקות שיעבור בשלום ועם חיים שלמים באהבה דניאל
 
לא יודע אם זה המקום המתאים

לומר שיש רמדיס הומיאופתיות שמהותן עוסקות בנושא המער והאובדן, הכי בולטת שבהן נקראת ignatia. אולי אורית או חברה אחרת מהברנג'ה יכתבו משהו עליה.
 
אנשים יקרים, אני רוצה להעמיד דברים

על דיוקם. כשעניתי על המסר היומי כוונתי הייתה שבזמן השיעור עצמו ראיתי חושך וחושך וחושך. אינך יודע מה יצא ממך ומה תילמד מחוויה הקשה. אני לא חושבת שהחוויה של אובדנו של רון ז"ל הייתה חוויה שעשתה לי טוב אבל אני בטוחה שהיא השפיעה על חיי . אנני יודעת להגיד מה קרה לי בעיקבות השיעור, אבל באישיותי בוודאי יש רובד שמונח וקשור למה שעברתי עם רון ולאחר מותו. יהי זיכרו ברוך.
 
שרון

הוא קבור בצבאי או אזרחי ? כי ראיתי מצבה עם השם הזה. אני כמעט בטוח. ואז ניד נזכרתי בך. והמחשבה שחלפה בתוכי היא שהכל בסדר גמור. בחיי. אליש.
 
למעלה