המעוררת הקטנה

המעוררת הקטנה

לא רק מעוררים זכ לזכות את הרבים בהעירם לתפילת שחרית או לסליחות, זכתה בכך גם ילדה קטנה וחכמה, משותקת כמעט לחלוטין בגופה אך שכלה ורגשותיה פעלו ללא דופי. הילדה הבני ברקית למדה בבית ספר רגיל והייתה אחות לעשרה אחים, בנים. באחת השנים דיברה המורה ברגש על כך שכל בת ובת יכולה לזכות את הרבים, כל אחת יכולה לפעול למען הכלל. דברי המורה הותירו רושם על התלמידות בכלל ועל הילדה המשותקת בפרט. כששבה הביתה פרצה בבכי מר ומאנה להירגע: "אני לא יכולה לעשות שום דבר בעצמי, אני קשורה לכסא גלגלים וקשורה בחסדיהם של אחרים, המביאים ולוקחים אותי מכאן ולשם", בכתה. "אינך צודקת, ילדה", הסבירו לה הוריה. "יש לך אפשרות לזכות את הרבים. תוכלי להעיר את אחייך, מנין הבנים ולזכותם בתפילת שחרית בזמנה. כל מעשיהם הטובים ולימוד התורה שלהם יהיו בזכותך". מאז הפכה הילדה למעוררת של הבית, במאמצים מרובים הייתה עוברת ממיטה למיטה, מעירה ברוך ובעדינות את אחיה הישנים: "קומו לעבודת הבורא" והייתה תורתם - שלה. (מתוך מוסף קולות של עיתון בקהילה, כ"א אלול תשס"ג)
 
כי אין להם שעון מעורר../images/Emo6.gif

כיום אנשים לא מוכנים לקחת את זה על עצמם, כיום כול אחד דואג לעצמו ולתפילתו
 
נראה לי שהם פשוט פוחדים שישפכו

עליהם איזה דלי עם מים (במקרה הטוב)
 
למעלה