אני אכתוב את שלי מחר, היום - אני תשוש.
נרשמתי צריך להצביע על מקום... מה זה המקומות האלו? שיפודי התקווה? תחנת אוטובוס? או סטארבאקס אנונימי? נהדר... נגיד סטארבאקס. מאותו יום הלאה שידלתי בקצב אנשים להגיע, כל מי שברשימה שלי בICQ והרבה שלא -שבוע חלף- חשבתי לעצמי... למה לך לא להיות host? אתה באמת יכול לעזור... אתה מכיר אנשים... יאללה! לעבודה! נרשמתי כhost, החלטתי שצריך לתרגם את זה לעברית: מארגן. קראתי לכל שאר המארגנים ליצור איתי קשר או באי-מייל או בטלפון או בICQ, רק גרסיאלה יצרה איתי קשר. רק לידע כללי זה מתוך 6 מארגנים, רק 2 (אני וגרסילה) היינו אמיתיים ובאמת עשינו משהו אמרתי שנחכה שבוע לפני המפגש עד שנתחיל באמת לארגן ולדון בדברים. גרסיאלה יצרה איתי קשר, החלפנו כמה אי-מיילים, דיברנו בטלפון וסיכמנו ככה: היא מכינה מדבקות (שבאמת היו מאגניבות), ואני עושה את כל השאר -שלושה ימים לפני המפגש- חיכיתי שלושה ימים לפני המפגש (עד שההצבעה נסגרת סופית) והתקשרתי לסטארבאקס, סיכמנו שמגיעים בין 20-30 איש ביום רביעי בשעה שבע בערב. הערה מעניינת: צוות סטארבאקס ענה רק יומיים לפני המפגש, למה? הם יצאו לארוחת צהריים מיום שישי בצהריים עד יום שני בצהריים. הם הסכימו שנחבר לאפ-טופ לחשמל, שנתלה שלט מ6:15 שמראה על המפגש, שישמרו לנו מאפים טריים מאותו יום, ועל זה שיש מקום בפנים רק ל20 איש. -יום לפני המפגש- נה הא! יש לי פאנטגראמים! אנשים הטרידו אותי כל הזמן לפני המפגש וסוף-סוף יש לי פאנגראמים למכור! נצחון על המציאות הישראלית העגומה! עכשיו אי-אפשרל מכור את הפאנ´ סתם ככה... קונים קטיפה לבנה, חוטי כסף, משתמשים בפיצ´פקעס עם תמונות חיות שהיה בבית, ואורזים את זה בצורה מהממת לקח לי אחר-צהריים וערב שלם -יום המפגש- טוב... קמים בבוקר... תפילת בוקר לשמש העולה ולירח הנמוג... מתקלחים... לובשים בגדים... -מאוחר יותר באותו היום- חוזרים הביתה... מאיה מטורפת, היא גם רוצה לבוא... כנראה כדי לפגושאת ביאנה ולנסות לפתות אותה... מה אכפת לי? העיקר שהיא מאושרת אורזים התיק... אין מקום בתיק! גודס דאמניט! אין לי מקום בתיק! שוקלים מה באמת לא צריך לבוא... מפנים כמה דברים... ממשיכים הלאה... יש לי תיק! שמים שילוב של הקולוגן האהובים עליי וממשיכים הלאה. לוקחים את המטה, שמים משקפי שמש, מסתרקים ויוצאים החוצה חוזרים פנימה, שכחתי ארנק... שם 2,000 ש"ח בשטרות של מאה... יוצאים שוב החוצה... עברתי 10 מטר והמטה שלי מבקש לחזור הביתה בפעם העשירית... החזרתי אותו... מתחיליל ללכת לתחנה מרכזית... עוצרים בדרך לקנות מתנות לצוות סטארבאקס... מיניבוס עוצר לידי... זאת מאיה... במדים... מגניב... מאיה רצה... למה? גם אני צריך לרוץ? מישהו רודף אחרינו או שהיא רצה למקום מסויים? מילא... היא נותנת לי מבט כועס ומבולבל, אני חושב מה כבר עשיתי... היא אומרת לי שזה הקו שלנו. איך אני אמור להבין את זה? רשום מאחורה ´|0! עולים לאוטובוס.. נוסעים... מאיה מטורפת... משהו על זה שהיא לא לסבית... משהו על מישהו שמטריד אותה בשירי אהבה מזרחיים... יורדים מהאוטובוס, הולכים כמה מטרים... מאיה דורכת לא נכון על הקרסול... כואב לה, היא תתלונן, אבל היא תתן לי לסחוב אותה עד סטארבאקס כדי שהיא תשתוק? לא... אז אני עובר לנגן מוזיקת מעליות בראש שלי. יש! הגענו לסטארבאקס! לא הלכתי לאיבוד! אולה! נכנסתי פנימה... אני ראשון... מאיה עולה לשירותים להחליף בגדים... אני עולה איתה כדי לסרק את השיער. רמירט (עם ת´) ואלון מגיעים... פותחים לאפ-טופים... עושים רשת... בודקים תאורה... מגניב קניתי בראוני... מכרתי את הנשמה בשבילו (10 ש"ח לחתיכה) אבל אני מוכן להתחתן איתו הלכתי לדבר עם מנהלת סטרבאקס, הזכרתי לה את תוכן השיחה מיום שני... היא אמרה שהיא זוכרת... אני אזכיר לה את זה... גראסילה מגיעה, אין לי מושג מי היא... ראיתי אותה פעם אחת לפני שלוש שנים, ואני אמור לזהות אותה? מילא... אומרים שלום, היא שואלת איפה השלט בחוץ... אני אמרתי לה שיש עוד דקה אחת עד שתולים את השלט לפי ההסכם עם סטארבאקס... בשם האלים... צריך להוציא את השלט החוצה... טוב... זה למעשה שתי שלטים.. פאנגראם מכסף עם סמיילי אלקרוני , וחץ. עכשיו באה השאלה הגורלית מה זה... פאק... טוב... תראי... הפאנ´ זה סמל של משחק מחשב, הסמיילי הוא סמיילי והחץ הוא חץ. פאנ´ הוא באמת סמל של משחק מחשב תולים את השלט... צוות סטארבאקס שואל מה המכנה המשותף שלנו... טוב... תראו... יש לנו מכנה בעל אופי חברתי משותף. הם שואלים מה המכנה? מאיה בועטת לי ברגל, אני מרביץ על הראש עם גליל. ופותח בהרצאה על פאגאניות, המקור של פאגאניות, אמונות כלליות וכך הלאה. רמירט (עם ת´) מוחאת כפיים אנשים מתחילים להגיע... מנסים לסדר את זה בפנים... לא הצליח... יוצאים החוצה... ככה אני קיבלתי פני אנשים: לוחץ את היד, מציג את עצמי, מדביק עליהם מדבקה (ואם זה נשים, הן מדביקות לעצמן), נותן להם אבק פיות, ואומר להם bleesed be (למרות שאני לא וויקאן)... אירגנו את הכיסאות בחוץ בצורת מעגל... אנשים מתיישבים... הכל הולך חלק... טוב... הגיע הזמן לסבב שמות... אני כמובן בסוף... *סניף סניף* "כוכב השחר" מדבר במהלך על הסבב... כמה פעמים צריך להשתיק אותה במהלך חמש דקות... אני צוחק, הוא נחמד במהלך כל המפגש אני רץ כמו היפראקטיבי מטורף בין האורחים... מברך אותם ושואל לשלומם... בנקודה זו אני רוצה להתנצל בפני שלום (איש מקסים שקורא את הפורום שלנו ולא מגיב), לקראת סיום הערב ראיתי אותו עושה משהו ברייקי למישהו והבנתי שאולי מה שאמרתי על רייקי במהלך הדיונים הקודמים כאן בפורום אולי פגעו בו, אני מתנצל הייתי צריך להשתיק (לא זוכר למה) את כולם וככה הלכה הצעקה בכל הכוח "פאגאנים! וויקאנים! דרואידים! וסתם אנשים שאוהבים ללבוש פאנטגראם!..." לגראסילה יש שרשרת מגניבה של )o( ארי-אל קצת יותר גבוה ממה שדמיינתי אותו... CATH נראה באמת טוב... הוא נראה יותר מדי בכושר... הוא צריך לאכול יותר Junk Food ולהשמין קצת כדי להתאים לשאר הקהילה ליאת ראתה חברת מחזור שלה במפגש וגילתה שהיא פאגאנית לתומר יש שיער קצוץ ביאנה צילמה אותי למרות שביקשתי עשרות פעמים שלא יצלמו אותי... שקלתי לשבור לה את המצלמה, לזרוק 200 ש"ח על הרצפה... נכנסתי לסטארבאקס ובמקום לשבור את המצלמה השקעתי את הכסף בלקנות כוס של משהו עם משהו כתום צף בפנים אני לא מתייחס יותר לביאנה החברה של ביאנה, נטע, התנהגה אליי בגסות כל הערב... לא נחמדה. רמירט (עם ת´) צילמה את רוב האנשים חלק מהאנשים הלכו הביתה... חלק היו צריכים ללכת לאיפהשהו... חלק הלכו להופעה האירית, בני-זו... ככה אני נפרד מאנשים: לחיצת יד, אני מקווה שהיה לכם נחמד, מקווה לראות אותכם שוב, שהאלים יהיו עמכם נשארנו אני, מעיין (איזה חמודה), אילן, ליאת, אלון, דני, הילה ואיילה. סוף-סוף אני יושב ומדבר עם פאגאנים בשיחה תרבותית ונעימה, מה שאני לא יכול לעשות שהמפגש היה בעיצומו... לכל המשפחה של מעיין קוראים בשם של נחלים בארץ ישראל אילן ספר היטוריה אזוטרית מהלך איילה רבה עם אמא אני מביט לנשים בעיינים אי-אפשר לבטא את השם של הילה באנגלית דני מסרב שיצלמו אותו ליאת תפסה 5 תמונות שלי "כאילו" רב עם שפמנון... גם האחרונים הולכים הביתה... אנחנו גם... -הסוף- אני בטוח ששכחתי מיליון ואחד דברים, אבל זה הרוב
דני נ.ב. משום מה תמיד דמיינתי את ג´סטין עם נמשים ושיער חום... oh well... עד עכשיו הייתי עסוקה בלהיות בהלם טוטאלי, אני לא הולכת לרשום לכם תגובה של שלושים אלף עמודים אבל אני אנסה לפרט כמה שיותר! חיכיתי לרגע הזה 4 שנים!
הבנתי שזה תחילתו של מסע מופלא, מרתק, ובלתי נשכח... אז החלטתי ששום רגע מהמפגש...אסור להחמיץ, והחלטתי להביא מצלמה! במטרה לזכור... אין מי מאיתנו שלא ירצה לצלם צעדיו הראשונים של תינוק? אז אני יודעת שלכמה אנשים זה הציק במיוחד...(ג´סטין- זה למטרה טובה תפגין קצת רוח ספורטיבית!) אך זה היה שווה את זה... אמנם לא פיתחתי את התמונות אבל אני מבטיחה שברגע שהן יהיו מוכנות, אני אפרסם את הטובות בינהן... מי שמתנגד לפרסום תמונתו שיגיד לי מראש! רצוי בתוספת של מה הוא לבש באותו ערב, הזכרון הויזואלי שלי תקף כלפי מספר מצומצם של אנשים- משהו שלא ניתן להגיד לגבי המפגש, בגלל שבית הקפה היה מוצף בפרצופים חייכניים! לא שאני מתנגדת...
לחץ... טלפונים, בלאגנים, צרחות..."מה אני אלבש"?!!? יצאנו מהבית...צלצול..."איפה אתם?" שאלה אותי מאיה בקול נואש? "בדררךךך... נאחר קצת" עניתי בגמגום... אוטובוס...אין אוטובוס!!! לקחנו מונית, הגענו לקפה...בערך ב- 19:15.. סליחה על האיחור חבר´ה כבר ישבו אנשים בקפה, לא ממש הבנתי מה קורה עד שלא ראיתי פרצופים מוכרים שהתחבאו להם מאחורי מסכי מחשב קטנים וביקשו את תשומת ליבי "ביאנה!! בואי להצטלם!" אנשי מברכים אותנו לשלום, מדבקות, כוכבים... הרבה קפה...אאווו... מאפינ´ס.... focuse Biana, focuse!!! מרגע זה חזרתי לאשתונותיי..... המצלמה! איך שכחתי?!.... לא שכחתי שלפתי את המצלמה, ומרגע זה הייתי בלתי ניתנת לעצירה אוקי, כל מה שקראתם עד עכשיו (למי שהיה סבלנות!! קבלו חיזוק חיובי היה על פני השטח... בין פלאש לפלאש יצא לי לדבר עם מספר לא מועט של אנשים, חבר´ה, הייתי באקסטזה! אין לכם מושג כמה נהניתי...זאת הייתה הפעם הראשונה שאני רואה יותר מ-4 פגאנים בחדר אחד! חבר´ה!! אתם מקסימים!! הפינל´ה של הערב המקסים\מרשים\מענין\מעורר השראה\מושלם הזה היה הפאב האירי....מי שלא בא, הפסיד!! הלהקה הייתה מצויינת, המרטיני ביאנקו המסורתי שלי אמנם לא תאם לאווירת "הגינס" של הפאב אך נהניתי מכל רגע! לקראת הסוף ,שלף CATH את החליל האירי שלו...והפתיע לאחר מכן נפרדנו כולנו לשלום מנטלי וCATH. ארי-אל ,גלעד, מאיה ואנוכי נסענו לתחנה המרכזית...שם אני ומאיה נפרדנו מהשאר לשלום ונסענו בבטחה הביתה (בלי שום הרפתקאות מהצד אני לא אציף פה יותר מדי (או שמע...זה מאוחר מדי?
אני רואה שקצת איחרתי עם התגובה שלי למפגש, אבל הבוקר היה עמוס ביותר, ונגמרו לי הסיגריות (מה זה קשור? זה תמיד קשור!). טוב, אמרתי את זה היום ל-Saty באי.סי.קיו, שכל המכשולים כדי להגיע לתל-אביב ומסע "סגנון צנחנים" כדי להגיע הביתה(
. כמובן,הרעיון של פאב האירי היה אחלה של סיום לערב כזה, וחבל מאד שכולם לא הצטרפו אלינו, אבל תמיד אפשר לעשות את זה שוב, בתקווה שלא יהיה יותר מסך כדורגל מעלינו ודיא לא יתבאס מ-אייל סקוטי כי באמת אין לו טעם זה בקצרה, עכשיו הסיפור הארוך (אפשר לדלג, כי מה שחשוב כבר אמרתי).. נראה כי החליטו האלים להפוך את יום רביעי ליום אנטי-טרמפים, או שאנשים באמת מפחדים לעצור למישהו עם מעיל צייד, פנטגרם ומגפי רנג´רים,אבל פסגת ההצלחה שלי בדרך לתל-אביב היה איכר ערבי שנסע לו על טרקטור מתפרק בשולי הכביש המהיר, וברור שאותו איכר גם לא יסיע אותי עד לתל אביב, אז איפשהו הוא פשוט חתך לתוך השדות, משאיר אותי באמצע כביש עוין להתחיל בצעידה.זה מה שעשיתי, ולמרות הכל הגעתי מוקדם.. בשעה כלשהי בהמשך התעוררתי בספסל, הניצב בכיכר רבין, והבנתי שכבר היה חשוך..לקח לי עוד כ-2 סיגריות להבין איפה אני ומה אני עושה פה. כשהצלחתי לעבור את השלב של מחשבה צעדתי ישירות לכיוון ה-סטארבאקס, בהיותי עובר מישהו עם חולצת זאבים מגניבה (בסוף התברר כי היה אילן, או כוכב השחר), ותוהה עד כמה גבוהה ההסבירות שהוא גם פאגאני. אומנם הנקודה היותר מצחיקה התרחשה בתוך הסטארבאקס, כשאני מבין שאני ניצב מול 2 לפטופים ו3 אנשים בוהים בהם עם שאלה בפי " גם אתם...?". נרגעתי רק כשזהיתי את ג´סטין(יש לי קצת בעיה עם קידום טכנולוגי, כפי ששמתם לב. ומשם, מי שנכח במפגש, יודע את ההמשך. הדילמות בקשר לגורל שלי לא התעוררו עד לאותו רגע, כשאווחת הפאבים שלנו מתפזרת כל אחד לכיוונו עד לאחרונה (נטלי), שהסכימה ללוות אותי עד לכביש שעשוי להביא אותי הביתה, ואני ושתי ..הממ.. נערות ליווי מקומיות עומדים בתחנה (כל אחד מסיבות שונות, כמובן). פינט של גינס כבר הספיק להשכח מזכרוני וכנ"ל לגבי האייריש קרים, אז ניחמתי את עצמי בעובדה שנשארו עוד סנדוויץ´ ותפוח. בקצרה, הטרמפים היו על הפנים בשל התדירות הנמוכה שלהם, נתקעתי במקומות מוזרים וריקים מאדם ורכב, בטוח (כמו Mהדרך למשל), אך כל זה היה רק הכנה למכה הסופית. טרמפ האחרון שתפשתי הביא אותי עד למרכז הקונגרסים בחיפה( מכאן אילן, וכל אשר נמצא באיזור צפון יבין), ומשם דרך בית קברות חיפאים עשיתי את דרכי, בעודי מזמר רפרטואר של גאנס אנד רוזס, ומתפלל לפחות לאוטו אחד לעבור שם במקרה..אבל האוטו לא עבר, במקרה, וככה מסיים בראש את כל הדיסקים של גאנס הידועים לי, הגעתי ברגל עד ל...התכוננו.. צ´ק פוסט..עצוב? ביותר..אבל לא נורא. בצ´ק פוסט יסוריי הסתיימו בטרמפ מוצלח. ורק פועלי הזבל של איזור תעשייה בין חיפה לקריות זכו לראות דמות מוזרה עושה את דרכה לשום מקום בשעות קיצוניות של הלילה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.