המצבי רוח האלה הורגים אותי

[Silviya Bamper]

המצבי רוח האלה הורגים אותי../images/Emo4.gif

לפני רגע החיוך לא ירד מהפנים שלי

צחקתי מכל שטות הייתי שמחה, מלאת מרץ אוהבת את כולם... עכשיו? השפתיים שינו כיוון כלפי מטה

בוכה מכל שטות אני עצובה, לא רוצה לזוז שונאת את עצמי... לא יכולה לדבר עם אף אחד רק עם עצמי... הכל נשמר בתוך הבטן מת להתפרץ החוצה בינתיים כל מה שיוצא זה רק הדמעות זה אוכל אותי מפנים ולאט לאט אני אעלם אני אמורה להיות שמחה... אל תנסו להבין כי אני בקושי מצליחה אני רק רוצה... לעזוב את הכל ושהכל יעזוב אותי. -סתם עוד מצברוח רע מבית היוצר של לימור הפקות-

 

[ש ק ד ב ת]

../images/Emo24.gif

האמת שקראתי את זה כמה פעמים וזה יותר מהכל מרגיש לי מאד בודד להיות במצב הזה... של שתיקה ולא לתת לעצמך להרגיש... כולנו רוצים להרגיש... צריך לפעמים לקחת סיכון בשביל זה... לפתוח את הפה ולומר מה שבפנים... ולראות אולי הם לא ישתוללו , ישתגעו או יבכו... אולי הם פשוט ישארו... לימורוש, בין כל העצב והאכזבה , לא יודעת אם זה מאנשים או בכלל מהחיים,תמיד חשוך לפני עלות השחר... ושאלת בהמשך אם זאת נבואה שמגשימה את עצמה...אני לא יודעת אבל כן לפעמים יש סימני דרך שאנחנו למדים לאתר מסביבנו.... אני חושבת שהפגיעה והעצב היא החלטה שלנו אנו יכולים להחליט שדברים מסוימים אנחנו לא מכניסים פנימה ותקופות צינון לפעמים עדיפות מלשרוף גשרים...גשר יש בין ערים אולי אבל בין אנשים יש קשרים וקשר לוקח זמן עד שנוצר עד שכל החוטים מרכיבים חבל אחד שקושר שני אנשים ...ולפרום אותו בבת אחת.. זה לא תמיד יהיה לטובה בסוף... גם בתוך חברויות יש טוב ורע עליות ומורדות... ויש טעויות והרבה הרבה אנושיות ... ולכן זה אף פעם לא באופן מוחלט טוב או רע ויש פגיעות שלפעמים צריך לברר אותן לפני שממשיכים הלאה וסוגרים את הדלת... להמשיך הלאה ולהשאיר מאחור...והרי אי אפשר להיות מאחורי החומות לעד .. ואף אחד כמו שמישהו אמר לי היום לא יכול לעד להיות אוזן קשבת לעצמו. מי שחשוף בסופו של דבר נפגע..אבל מי שנותר סגור לעד יהיה לבד... ומי שלא ידע עצב מהו לא ידע להעריך את האושר עבור מה שהוא... אנשים יכולים להפתיע אותנו.. בשבילי זה מוטו שהוכיח את עצמו לאורך השנים... ילדונת מתוקה שלי, אז בינתיים הבאתי משהו לך מקדישה לך..שתצליחי להתנער ממה שמכביד בנשמה ולטפל בזה שלא ישוב עוד... עוד תראי את הדרך (מילים: שמרית אור, לחן: מתי כספי) "לא מצאה דרך, לא הדרך שלה, לא פתחה דלת כי דלתה נעולה. כצפור שאחרה את מסע הנדוד נח ראשה בין כנפיה, נח ראשה בין כתפיה ועיניה דומעות. נח ראשה בין כנפיה, נח ראשה בין כתפיה ועיניה תועות. עוד תראי את כל הדרך, עוד תלכי בה, היא שלך ! גם אם לא תהיה תמיד קלה, תביטי ותראי את כל הדרך, תקבעי את מסלולה, תעברי את כל הדרך כולה. לא מצאת כח, לא היה כח בה. לא מסתור נוח לרפא כאבה. כצפור שאחרה את מסע הנדוד נח ראשה בין כנפיה, נח ראשה בין כתפיה ועיניה דומעות. נח ראשה בין כנפיה, נח ראשה בין כתפיה ועיניה תועות. עוד תראי את כל הדרך... לא פגשה רע, לא מצאה את אישה, באישון לילה לא ידעה את נפשה. כצפור שאחרה את מסע הנדוד נח ראשה בין כנפיה, נח ראשה בין כתפיה ועיניה דומעות. נח ראשה בין כנפיה, נח ראשה בין כתפיה ועיניה תועות. עוד תראי את כל הדרך, עוד תלכי בה, היא שלך ! גם אם לא תהיה תמיד קלה, תביטי ותראי את כל הדרך, תקבעי את מסלולה, תעברי את כל הדרך כולה" אוהבת אותך שאי אפשר לתאר

שקד

 

[רותם טל]

יש גם ימים כאלה

כמו לכולם מקווה שתרגישי יותר טוב