יופי של מילים, אבל...
הסולידריות הפנימית אכן קיימת. ראינו את זה במצבי לחימה אחרונים כאשר תושבים מהדרום התארחו בצפון ולהיפך- אפילו במשפחות של זרים גמורים..
אז זה באמת מחמם את הלב, נותן תקוה שמאחורי הציניות, יש לאנשים חום ורצון לקרבה (וחבל שבאים לידי ביטוי רק במצבים אלה..), אבל- איך זה פותר את הבעיה???
סתם מחשבות שרצות לי בראש בנושא:
אם נהיה מוברים ומאוחדים, אם התחושה בעם תהיה בסה,כ טובה, כך ש"הפרעות" מבחוץ פחות יציקו לנו- מצד אחד הטרור מסוג זה יהיה פחות אפקטיבי (ויתכן שכתוצאה מכך- יפחת) מצד שני- התסכולים "בצד השני", שלא יוכלו ל"התפרק" בקלות, ייאגרו ויתפרצו חלילה באמצעים קשים בהרבה... (אגב- לדעתי זה נכון גם במקרה של "הכנעה" צבאית- דיכוי יכולתם לשגר טילים בכוח. זה הרי לא פותר את המוטיבציה שלהם לפעול נגדינו)
בכל מקרה ולכל כיוון ו"פתרון" שאני מסתכלת, אני רואה רק איך הוא אולי נותן רגיעה זמנית, אבל הופך למסוכן יותר בטווח הארוך..
ומה זה קשור לפורום צדק חברתי?
אני חושבת שזה בהחלט קשור-- הרי החברה/העם קיימים כאוסף של פרטים שמתחברים ביניהם כדי להשיג יחד מה שלא יוכלו להשיג בנפרד (בטחון, חינוך, רווחה...). המציאות משקפת לנו את אותן בעיות וקשיים מולם אנו מתיצבים כחברה , כהזדמנות לבחון את ערכינו ויחסינו לאותם נושאים ולחשיבותם (לא רק ברמת השקעה כלכלית). כפי שאני רואה את זה, למערכת הפוליטית אין פתרון אמיתי (מעבר לכיבוי שריפות) לא בתחום החברה, לא בתחום הכלכלה, לא בחינוך ולא בביטחון.. המערכת הפוליטית גם היא , בסה"כ נציגים שלנו. מדובר בחיים של כל אחד מאיתנו וככל שנקדים לעשות בדק בית, חשבון נפש ולחשוב בעצם איפה אנחנו טועים- למה אנחנו לא מסוגלים להגיע לפתרונות אמיתיים שיענו על הערכים שלשמם אנחנו חיים כחברה, כן ייטב....