המצב בלבנון
ההפגנה האדירה של ההמונים ביום ראשון הייתה הפגנה היסטורית , ההפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה של לבנון. בעוד רבים מעריכים כי השתתפו בה מאות אלפים הרי גורמי האופוזיציה העריכו אותה ב כשני מליון, מחצית אוכלוסיית לבנון. שיעים נוצרים ואף דרוזים השתתפו בה, משכבות העם הפשוט. הם יצאו כנגד ממשלה של בעלי ההון, הנתמכת על ידי האימפריאליסטים כולל שליטי מדינת ישראל שיצאו למלחמה בקיץ כדי לחזק את ממשלת סניורה. ובעוד ההמונים מפגינים בבירות, כאשר הם קוראים "לסלק את ממשלת סניורה" לבנון חופשית", לפי דברי מיגאן ק, מלוס אנג'לס טימס, שביקרה בארמון הנשיאות, היא פגשה בנציגי בעלי ההון שדעתם הייתה זחוחה עליהם, אשר לא רק שהתעלמו מההמונים, אלא האשימו את מרבית בני העם הלבנוני בקבלת פקודות מאיראן וסוריה.( Megan K. Stack, Los Angeles Times Staff Writer December 10, 2006) כדי להבין מה הוציא את ההמונים לרחובות יש להבין את המצב הכלכלי הנורא של המוני לבנון לעומת הרווחים האדירים של בעלי ההון. האבטלה עומדת שם על 18 אחוז, אחוז החיים מתחת לקו העוני הוא 28 אחוז, בעוד שהחוב החיצוני של המדינה מגיע ל180 אחוז מהתל"ג. השוו מצב זה למצבם של העשירים חרירי לפני שנרצח צבר 3.8 ביליון דולר משיקום הריסות לבנון ומעסקים אחרים בכל רחבי המזרח התיכון. מעמד הפועלים בלבנון הוכיח שוב ושוב מיליטנטיות בשנים האחרונות. שביתה כללית באוקטובר 2003 שיתקה את המשק, כאשר העובדים דורשים סוף להקפאת שכר המינימום שלא עלה מאז 1966, דרישה להוריד את מס ההכנסה הגבוה המוטל לא על העשירים אלא על העובדים. הפגנה רבת משתתפים בעיקר של עובדים צעירים דרשה: "להפסיק את הבזבוז ואת השוד, תנו לחם לעניים" במאי 2004, שוב פרצה שביתה כללית., בה נורו למוות חמישה עובדים מהרובע השיעי העני בבירות הי אל סלום. ערב המלחמה האחרונה בלבנון שוב עמדה לפרוץ שביתה כללית, אשר רק המלחמה מנעה אותה. אולם לא רק העובדים, המבוטלים והעניים זועמים על ממשלת בעלי ההון, כך גם מעמד הביניים החקלאי אשר הפסיד במלחמה כ280 מליון דולר, ולמרות הבטחות הממשלה לא קיבל פיצויים ועתה בני מעמד זה שוקעים בחובות. ביום ראשון, גנרל העון עוד הבטיח כי ההמונים יפילו את הממשלה: מר ראש ממשלה הוא אמר, לך הביתה משום שאינך מסוגל להיות קברניט המדינה, אינך יותר מאשר בובה של ארצות הברית.. מנהיג חזב אללה חסן נסארללה האשים בצדק את ממשלת סניורה בבגידה לאחר שהורה לצבא לא להגן על לבנון ושיתוף פעולה עם שליטי ישראל. אומנם גם תומכי הממשלה יצאו להפגנות בטריפולי בצפון לבנון, אולם המספר של המשתתפים בהם היה מזערי לעומת ההמונים הדורשים את הפלת הממשלה. העיתון "אל דיאר" , המקורב לאופוזיציה כתב ביום ראשון כי ההמונים יפתחו בשביתה . מצב זה הוא מצב מהפכני. ההמונים לא יכולים לסבול יותר, הבורגנות לא יכולה לשלוט יותר, אולם מה שחסר הוא הנהגה מהפכנית הפועלת למען אינטרס הפועלים וההמונים ואשר מנהיגה את ההמונים לשינוי החברה מחברה קפיטליסטית לחברה סוציאליסטית. לא רק כותב מאמר זה מבין זאת, כך גם השליטים הנרצעים של מדינות ערב המשתפים פעולה עם האימפריאליזם. היום , בעוד תומכי ההמשלה חלשים, הצבא לא יכול לדכא מהפכה, ישראל וארצות הברית משותקות עקב הכשלון שלהם בעיראק, עומד להגיע ללבנון שליח מיוחד של נשיא סודן מוסטפה עוסמן אסמעיל יחד עם המזכ"ל של הליגה הערבית. אסמעיל כבר הודיע אתמול בדמשק כי הוא בא ובאמתחתו פתרון למשבר שלו מסכימים גם סניורה וגם הנהגת חזב אללה. לפי פתרון זה תוקם ממשלה בהנהגת סניורה, המורכבת מ-30 שרים מהם עשרה חברי האופוזיציה ועוד אחד "ניטראלי". אם אכן תתקבל "פשרה" זו, הניצחון האפשרי של ההמונים על בעלי ההון, יוצא ברגע האחרון מידיהם. הם לא יצאו להפגין כדי לקבל ממשלה עם סניורה, הם יצאו כדי להפיל את ממשלת סניורה ואת תומכיה האימפריאליסטים. הסכמה זו בטווח הקצר תביא לדמורליזציה של ההמונים, אשר מצבם לא ישתנה אם חזב אללאה יהווה חלק ממשלה התוקפת אותם. אין זה משנה עד כמה יציגו הסכם זה כניצחון להמונים. בטווח הקצר, ממשלת ישראל, השליטים "המתונים" ושליטי המדינות האימפריאליסטיות ינשמו לרווחה והצבע יחזור ללחיים שלהם. אולם בטווח הארוך הדבר יביא לפתיחת הדרך לפני השמאל בלבנון, ולפני ואתם הכוחות המבינים כי ללא הנהגה מהפכנית, אין מעמד העובדים וההמונים יכולים להפיל את המנצלים.
ההפגנה האדירה של ההמונים ביום ראשון הייתה הפגנה היסטורית , ההפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה של לבנון. בעוד רבים מעריכים כי השתתפו בה מאות אלפים הרי גורמי האופוזיציה העריכו אותה ב כשני מליון, מחצית אוכלוסיית לבנון. שיעים נוצרים ואף דרוזים השתתפו בה, משכבות העם הפשוט. הם יצאו כנגד ממשלה של בעלי ההון, הנתמכת על ידי האימפריאליסטים כולל שליטי מדינת ישראל שיצאו למלחמה בקיץ כדי לחזק את ממשלת סניורה. ובעוד ההמונים מפגינים בבירות, כאשר הם קוראים "לסלק את ממשלת סניורה" לבנון חופשית", לפי דברי מיגאן ק, מלוס אנג'לס טימס, שביקרה בארמון הנשיאות, היא פגשה בנציגי בעלי ההון שדעתם הייתה זחוחה עליהם, אשר לא רק שהתעלמו מההמונים, אלא האשימו את מרבית בני העם הלבנוני בקבלת פקודות מאיראן וסוריה.( Megan K. Stack, Los Angeles Times Staff Writer December 10, 2006) כדי להבין מה הוציא את ההמונים לרחובות יש להבין את המצב הכלכלי הנורא של המוני לבנון לעומת הרווחים האדירים של בעלי ההון. האבטלה עומדת שם על 18 אחוז, אחוז החיים מתחת לקו העוני הוא 28 אחוז, בעוד שהחוב החיצוני של המדינה מגיע ל180 אחוז מהתל"ג. השוו מצב זה למצבם של העשירים חרירי לפני שנרצח צבר 3.8 ביליון דולר משיקום הריסות לבנון ומעסקים אחרים בכל רחבי המזרח התיכון. מעמד הפועלים בלבנון הוכיח שוב ושוב מיליטנטיות בשנים האחרונות. שביתה כללית באוקטובר 2003 שיתקה את המשק, כאשר העובדים דורשים סוף להקפאת שכר המינימום שלא עלה מאז 1966, דרישה להוריד את מס ההכנסה הגבוה המוטל לא על העשירים אלא על העובדים. הפגנה רבת משתתפים בעיקר של עובדים צעירים דרשה: "להפסיק את הבזבוז ואת השוד, תנו לחם לעניים" במאי 2004, שוב פרצה שביתה כללית., בה נורו למוות חמישה עובדים מהרובע השיעי העני בבירות הי אל סלום. ערב המלחמה האחרונה בלבנון שוב עמדה לפרוץ שביתה כללית, אשר רק המלחמה מנעה אותה. אולם לא רק העובדים, המבוטלים והעניים זועמים על ממשלת בעלי ההון, כך גם מעמד הביניים החקלאי אשר הפסיד במלחמה כ280 מליון דולר, ולמרות הבטחות הממשלה לא קיבל פיצויים ועתה בני מעמד זה שוקעים בחובות. ביום ראשון, גנרל העון עוד הבטיח כי ההמונים יפילו את הממשלה: מר ראש ממשלה הוא אמר, לך הביתה משום שאינך מסוגל להיות קברניט המדינה, אינך יותר מאשר בובה של ארצות הברית.. מנהיג חזב אללה חסן נסארללה האשים בצדק את ממשלת סניורה בבגידה לאחר שהורה לצבא לא להגן על לבנון ושיתוף פעולה עם שליטי ישראל. אומנם גם תומכי הממשלה יצאו להפגנות בטריפולי בצפון לבנון, אולם המספר של המשתתפים בהם היה מזערי לעומת ההמונים הדורשים את הפלת הממשלה. העיתון "אל דיאר" , המקורב לאופוזיציה כתב ביום ראשון כי ההמונים יפתחו בשביתה . מצב זה הוא מצב מהפכני. ההמונים לא יכולים לסבול יותר, הבורגנות לא יכולה לשלוט יותר, אולם מה שחסר הוא הנהגה מהפכנית הפועלת למען אינטרס הפועלים וההמונים ואשר מנהיגה את ההמונים לשינוי החברה מחברה קפיטליסטית לחברה סוציאליסטית. לא רק כותב מאמר זה מבין זאת, כך גם השליטים הנרצעים של מדינות ערב המשתפים פעולה עם האימפריאליזם. היום , בעוד תומכי ההמשלה חלשים, הצבא לא יכול לדכא מהפכה, ישראל וארצות הברית משותקות עקב הכשלון שלהם בעיראק, עומד להגיע ללבנון שליח מיוחד של נשיא סודן מוסטפה עוסמן אסמעיל יחד עם המזכ"ל של הליגה הערבית. אסמעיל כבר הודיע אתמול בדמשק כי הוא בא ובאמתחתו פתרון למשבר שלו מסכימים גם סניורה וגם הנהגת חזב אללה. לפי פתרון זה תוקם ממשלה בהנהגת סניורה, המורכבת מ-30 שרים מהם עשרה חברי האופוזיציה ועוד אחד "ניטראלי". אם אכן תתקבל "פשרה" זו, הניצחון האפשרי של ההמונים על בעלי ההון, יוצא ברגע האחרון מידיהם. הם לא יצאו להפגין כדי לקבל ממשלה עם סניורה, הם יצאו כדי להפיל את ממשלת סניורה ואת תומכיה האימפריאליסטים. הסכמה זו בטווח הקצר תביא לדמורליזציה של ההמונים, אשר מצבם לא ישתנה אם חזב אללאה יהווה חלק ממשלה התוקפת אותם. אין זה משנה עד כמה יציגו הסכם זה כניצחון להמונים. בטווח הקצר, ממשלת ישראל, השליטים "המתונים" ושליטי המדינות האימפריאליסטיות ינשמו לרווחה והצבע יחזור ללחיים שלהם. אולם בטווח הארוך הדבר יביא לפתיחת הדרך לפני השמאל בלבנון, ולפני ואתם הכוחות המבינים כי ללא הנהגה מהפכנית, אין מעמד העובדים וההמונים יכולים להפיל את המנצלים.