המצב בשוק העבודה
משהו מטריד אותי בנושא שוק העבודה בישראל של היום ואפתח במס' דוגמאות הקרובות אלי. לאחרונה אני מאזין לתגובות מפי חברים למקום העבודה הקודם, חברים למקום העבודה הנוכחי וסתם חברים טובים ממקומות עבודה שונים. וזה בערך הסיכום: חברה ממקום העבודה הנוכחי הנמצאת בחודש השמיני להריונה: היה לי וויכוח מקצועי לגמרי עם המנהל הישיר שלי וזה אמר לי: "קחי את הציוד עכשיו, גשי למחלקת כח אדם ומחר אני לא רוצה לראות אותך כאן". מחלקת משאבי אנוש מנעה את פיטוריה הלא חוקיים, אך בנשימה אחת הבהירה לה שכדאי לה לחפש מקום עבודה לתקופה שלאחר חופשת הלידה. חברה ממקום העבודה הנוכחי: פוטרה מהיום למחר, לאחר פחות משנת עבודה אחת ולאחר שעברה הכשרה ארוכה לתפקיד. חבר ממקום העבודה הקודם: גרוש טרי שעבר תהליכים כואבים, פוטר לאחר כ -25 שנות עבודה, בלי הסברים ומחוייב עכשיו לבצע חפיפה ארוכה עם המחליף (בחור צעיר ללא נסיון). חבר קרוב שלי: יום יומיים לפני שנסע עם משפחתו לטיול בארה"ב קיבל הודעה ממעסיקו, שהוא גם אחיו, שאין לו מה לחזור לעבודה לאחר הטיול. הטיול התבצע כמתוכנן אבל אני לא צריך לספר לכם באיזו אווירה הוא התנהל ומה בדיוק קורה עכשיו בתוך המשפחה. למזלו הוא מצא די מהר מקום עבודה אחר. ורק להבהרה: מדובר באנשים בעלי יכולת גבוהה, יחסי אנוש טובים, יוזמים, חרוצים ושאר תכונות נדרשות. ואני שואל אתכם: האם זהו מקבץ אקראי ולא מייצג? או ש... יש כאן בעייה ההולכת ומחריפה? האם המעסיקים מנצלים את האבטלה העמוקה במשק ופשוט משחקים עם העובדים כאילו הם כלים על לוח השחמט? האם הביקוש הרב לעבודה לעומת ההיצע הדל, מסנוור את עיניהם? האם הם מעוניינים לנצל את השפל ולהוריד את מחיר העבודה לקרקעית? האם בהכרח המפעל מרוויח על ניוד אינסופי של עובדים? האם המעסיק באמת לא מבין שהכשרה של עובד חדש לתפקיד גם היא חלק מהעלות? ומה בדבר ההכשרה של העובד הקודם והנסיון שצבר? והביצוע? האם זו הדרך שהם למדו בקורסים לניהול ויחסי אנוש? ועוד שאלות כאלה ואחרות. מצפה לתגובותיכם.
משהו מטריד אותי בנושא שוק העבודה בישראל של היום ואפתח במס' דוגמאות הקרובות אלי. לאחרונה אני מאזין לתגובות מפי חברים למקום העבודה הקודם, חברים למקום העבודה הנוכחי וסתם חברים טובים ממקומות עבודה שונים. וזה בערך הסיכום: חברה ממקום העבודה הנוכחי הנמצאת בחודש השמיני להריונה: היה לי וויכוח מקצועי לגמרי עם המנהל הישיר שלי וזה אמר לי: "קחי את הציוד עכשיו, גשי למחלקת כח אדם ומחר אני לא רוצה לראות אותך כאן". מחלקת משאבי אנוש מנעה את פיטוריה הלא חוקיים, אך בנשימה אחת הבהירה לה שכדאי לה לחפש מקום עבודה לתקופה שלאחר חופשת הלידה. חברה ממקום העבודה הנוכחי: פוטרה מהיום למחר, לאחר פחות משנת עבודה אחת ולאחר שעברה הכשרה ארוכה לתפקיד. חבר ממקום העבודה הקודם: גרוש טרי שעבר תהליכים כואבים, פוטר לאחר כ -25 שנות עבודה, בלי הסברים ומחוייב עכשיו לבצע חפיפה ארוכה עם המחליף (בחור צעיר ללא נסיון). חבר קרוב שלי: יום יומיים לפני שנסע עם משפחתו לטיול בארה"ב קיבל הודעה ממעסיקו, שהוא גם אחיו, שאין לו מה לחזור לעבודה לאחר הטיול. הטיול התבצע כמתוכנן אבל אני לא צריך לספר לכם באיזו אווירה הוא התנהל ומה בדיוק קורה עכשיו בתוך המשפחה. למזלו הוא מצא די מהר מקום עבודה אחר. ורק להבהרה: מדובר באנשים בעלי יכולת גבוהה, יחסי אנוש טובים, יוזמים, חרוצים ושאר תכונות נדרשות. ואני שואל אתכם: האם זהו מקבץ אקראי ולא מייצג? או ש... יש כאן בעייה ההולכת ומחריפה? האם המעסיקים מנצלים את האבטלה העמוקה במשק ופשוט משחקים עם העובדים כאילו הם כלים על לוח השחמט? האם הביקוש הרב לעבודה לעומת ההיצע הדל, מסנוור את עיניהם? האם הם מעוניינים לנצל את השפל ולהוריד את מחיר העבודה לקרקעית? האם בהכרח המפעל מרוויח על ניוד אינסופי של עובדים? האם המעסיק באמת לא מבין שהכשרה של עובד חדש לתפקיד גם היא חלק מהעלות? ומה בדבר ההכשרה של העובד הקודם והנסיון שצבר? והביצוע? האם זו הדרך שהם למדו בקורסים לניהול ויחסי אנוש? ועוד שאלות כאלה ואחרות. מצפה לתגובותיכם.