המצב כל כך קשה לי../images/Emo7.gif
סליחה שאני כל הזמן מנדנדת לכם על סבא שלי אני פשוט חייבת לספר את זה למישהוץעכשיו חזרתי מבית החולים אחרי שהיתי שם מאתמול בבוקר. אני פשוט שבורה ויותר נפשית מפיזית. הניתוח של סבא שלי היה קשה מאוד והוציאו לו גידול בגודל של כמעט 5 ס"מ. כרגע הוא כבר הולך מעט, קם לשירותים ומדבר אבל אני יודעת שמאוד קשה לו. הוא מסוג האנשים שלא מראים את זה ושומרים הכל בפנים וזה לא טוב. אתמול הגעתי בבוקר עם סבתא שלי ואז אמא שלי ודודתי באו בערב, נשארו קצת ולקחו את סבתא שלי הביתה ואני נשארתי לישון שם. שינה זה בטח לא היה כי שמרתי עליו כל הזמן והוא גם ירד הרבה לשירותים אז לקחתי אותו והייתי צריכה לרשום בגליון כל פעם שהוא שותה כמה הוא שותה וכל פעם שהוא הולך לשירותים כמה שתן היה. כל זה ממש לא הפריע לי , ההיפך כבר סיפרתי לכם שהחלום שלי הוא להיות אחות. מה ששבר אותי זה שהיום בבוקר סבתא שלי היתקשרה וכשסבא שלי דיבר איתה בטלפון הוא התחיל להיתפרץ בבכי. בחיים שלי לא ראיתי את סבא שלי בוכה והוא בנאדם חזק שעבר את השואה ופתאום ראיתי אותו שביר. זה פשוט קרע אותי מבפנים. כמובן שלא אמרתי לו כלום וההיפך עודדתי אותו אבל בדרך חזרה מהרכבת פשוט פרצתי בבכי ואני עדיין לא יכולה להירגע. בנוסף הבדיקות שלו לא כל כך טובות וזה מדאיג כשלעצמו. אני כבר למעלה מ 25 ש´ ללא שינה ואני לא יכולה להירדם.
סליחה שאני כל הזמן מנדנדת לכם על סבא שלי אני פשוט חייבת לספר את זה למישהוץעכשיו חזרתי מבית החולים אחרי שהיתי שם מאתמול בבוקר. אני פשוט שבורה ויותר נפשית מפיזית. הניתוח של סבא שלי היה קשה מאוד והוציאו לו גידול בגודל של כמעט 5 ס"מ. כרגע הוא כבר הולך מעט, קם לשירותים ומדבר אבל אני יודעת שמאוד קשה לו. הוא מסוג האנשים שלא מראים את זה ושומרים הכל בפנים וזה לא טוב. אתמול הגעתי בבוקר עם סבתא שלי ואז אמא שלי ודודתי באו בערב, נשארו קצת ולקחו את סבתא שלי הביתה ואני נשארתי לישון שם. שינה זה בטח לא היה כי שמרתי עליו כל הזמן והוא גם ירד הרבה לשירותים אז לקחתי אותו והייתי צריכה לרשום בגליון כל פעם שהוא שותה כמה הוא שותה וכל פעם שהוא הולך לשירותים כמה שתן היה. כל זה ממש לא הפריע לי , ההיפך כבר סיפרתי לכם שהחלום שלי הוא להיות אחות. מה ששבר אותי זה שהיום בבוקר סבתא שלי היתקשרה וכשסבא שלי דיבר איתה בטלפון הוא התחיל להיתפרץ בבכי. בחיים שלי לא ראיתי את סבא שלי בוכה והוא בנאדם חזק שעבר את השואה ופתאום ראיתי אותו שביר. זה פשוט קרע אותי מבפנים. כמובן שלא אמרתי לו כלום וההיפך עודדתי אותו אבל בדרך חזרה מהרכבת פשוט פרצתי בבכי ואני עדיין לא יכולה להירגע. בנוסף הבדיקות שלו לא כל כך טובות וזה מדאיג כשלעצמו. אני כבר למעלה מ 25 ש´ ללא שינה ואני לא יכולה להירדם.
