המציאות הנסתרת עפ"י החסידות

[Gilliana]

המציאות הנסתרת עפ"י החסידות

כתבה מעניינת שמצאתי במדור ניו-אייג' של NRG.

 

[MetalSinagouge]

Holy Bleep...

התחלתי להתעסק בשאלה הזו לפני כמה חודשים, כשגיליתי את התופעה שנקראת "חלומות צלולים". צפיתי בסרט אנימציה די הזוי (ומומלץ) בשם Waking Life, הסרט מתאר את התופעה ועוד סוגיות פילוסופיות כאלה ואחרות הקשורות בנושא. זה מדהים כמה שהכל מתחבר- פנים האדם- המיקרוקוסמוס הוא שיקוף של היקום- המאקרוקוסמוס. "כפי שלמטה, כך גם למעלה". המיקרוקוסמוס משפיע על המקרוקוסמוס ולהפך. דקארט שהיה אדם רציונלי לפי מה שקראתי טען אותה טענה: למשל העובדה שחפצים נראים קטנים יותר מרחוק, זה הרי לא באמת כך- אם אי אפשר לבטוח בחושים כפי שמסתמן, במה כן אפשר? H P Lovecraft כתב בסיפוריו אותו דבר על מימדים, 'זמנים' חסרי עבר-הווה-עתיד, הכל כ"כ מסתדר. עכשיו כשהבנתי את זה, נשאלת השאלה: איך לעזאזל מתעוררים מהסיוט הזה סופית?

 

[Gilliana]

ולי יש שאלה לא פחות טובה...

האם בכלל כדאי להתעורר???

 

[MetalSinagouge]

את זה אני לא יודע, אבל זה מסקרן,

זה כמו המסע של ההוביט מספרו של טולקין. לפעמים כשחושבים על כל עניין המציאות\לא מציאות הזו הרבה, מתחילות להתעורר שאלות מרושעות כמו מה המטרה של כל זה בעצם? כל הפעולות היומיומיות נראות כמו מסך צנזורה שמטיל צל על האמת- האמת שאנחנו לא יודעים. עכשיו כשאני חושב על זה יש לי הרגשה שזה מסוג הבקשות (לגלות את האמת) שלפני הביצוע שלהן יש אותו קול ארסי וציני בראש שאומר: "Be careful what you wish for". פעם היה לי שיעור תושב"ע שבמהלכו דיברנו על קבלה, ואחד הדברים שנאמרו על ידי אשת ההוראה שהעבירה את השיעור הוא שכל הקבלה הזו של הסלברטיז- זה די שטויות- הם לא לומדים קבלה באמת, עוד היא הוסיפה (אני די נוטה להאמין לזה כיוון שהיא אדם דתי, אז כנראה שיש לה יותר מידע בנושא ממה שלי יש) שהמקובלים האמיתיים שעסקו בקבלה בעבר יצאו מדעתם. יכול להיות שהם גילו דברים שבאמת מוטב למוח האנושי לא להבין? אני מניח שאותה השפעה חווה ד"ר הופמן, מגלה הLSD. למרות שאצלו החוויה תוארה כאופטימית משו. הכתבה הזו הקשורה בחסידות- האם זה עוד צעד קטן לקראת הגילוי שהשורשים העיקריים של התנועה נמצאים בעצם בשאמאניזם סיבירי?

 

[Free Smile]

אם הדעה שלנו לא מספקת אותנו

מדוע שלא נרצה לצאת ממנה?

 

[MetalSinagouge]

נכון.

משום מה נראה לי שהבנה היא דבר הרבה יותר קל לביצוע- זה החיים שלנו אחרי הכל. אני תוהה האם כל מרכזי הקבלה הפזורים באמת יעזרו לבנאדם בכך.

 

[boya ka]

כן כןן כןןןןן

זה כואב מאוד אבל שווה כל רגע, אני עדיין בשלב הכאבים.

 

[מה לעשות עם משעמם]

ומהיכן הקביעה שהתעוררות מלווה בכאב?

או שזאת חוויה אישית שמשתנה אצל כל אחד? ואיך בדיוק אתה "מתעורר"?

 

[boya ka]

שאלה טובה...

לא ממש קבעתי שהתעוררות כואבת, לי באופן אישי כואב להפוך להיות מודע להשפעות מסויימות שלא ידעתי שהן קיימות.. אפשר אפילו להגיד שהמצב שהפוך מהתעוררות מלווה בכאב, ואפילו כאב מעצבן כזה שאין לך מושג למה הוא מגיע. אני מתעורר בדרך ספציפפית שהרוח שלי בחרה בה, אם זה ספרים שקראתי על תפיסות כאלה ואחרות או סרטים שראיתי, זאת בהחלט חוויה אישית שמשתנה אצל כל אחד, להתעורר מבחינתי זה להבין ולקבל, ולפעול בצורה הכי טובה לפי התפיסה.

 

[מה לעשות עם משעמם]

לפי דברייך, זה נראה יותר כהבנה ש-

אתה חי בחלום - ז"א אתה נהיה מודע לכך. אך עדיין, המרחק מכאן ועד להתעוררות, הוא רב.

 

[boya ka]

פחות או יותר

זה נכון, "המרחק" להתעוררות הוא יחסי.. לאחד מילה תוכל לעורר אותו לשני חיים שלמים לא יעזרו. אני מאמין כרגע שמצב החלום הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, סוג אחר של מציאות. השאלה היא איך לשלוט במצב החלום, וזה כבר באמת סיפור לא קטן, אבל עוד פעם זה יחסי ומשתנה בין אדם לאדם.

 

[Master Boo]

לא.

 

[Gilliana]

דעתי כדעתך.

 

[חן שלומי]

הרעיון שאנו לא באמת ערים הוא עתיק

יש פסוק שאומר - בשוב א-דני את שבות עמו והיינו כחולמים מישהו זוכר היכן זה כתוב...אולי בתהילים (חוץ מהפסוק הכל בערבון מוגבל וללא אחריות) אז כמו שאני מבין את הפסוק, הרעיון הזה הוא עתיק יומין, החיים נתפסו אצל הצדיק כחלום מתמשך שהיקיצה המלאה ממנו תתרחש בגאולה העתידית אני מאמין שלא חייבים לחכות עד אז על מנת להתעורר וניתן ואף צריך לנסות להתעורר עוד קודם. הבעייה היא שאנו נמצאים במין מצב טראומתי שגורם לנו להמשיך לישון ולחלום כמו "זמן ריפוי" על מנת להגיע להתעוררות מלאה צריך כנראה למצות את היכולות האישיות עד תום וזאת על מנת לנחות ברכות במצב העירנות האמיתי . מיצוי הפוטינציאל האישי בשלימותו, אפרופו דיון השלימות, כמעט בלתי אפשרי, בעולם שוחק כשלנו, ומה שנותר לנו הוא הנסיון לרדוף אחר השלמות הזו. ההשתדלות והרצון, מביאים אותנו להתעוררויות זמניות ואפשר למצוא בהם נחמה זמנית.

 

[חן שלומי]

נ.ב-Gilliana תודה על הכתבה המעניינת

 

[Gilliana]

רק עכשיו שמתי לב לנ.ב. ../images/Emo13.gif

כן - הכתבה בהחלט מאד מעניינת והיא צדה את עיני ממש בתוך שניה - היה לי ברור מיד לאן היא שייכת.

 

[Gilliana]

לא לא - הציטוט לא נכון...

"בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, אז ימלא פינו שחוק ולשוננו רנה". תהילים קט"ו. ולא - אני לא מומחית לתנ"ך, פשוט השתמשתי בפסוק הזה לברכת יום עצמאות לפני קצת יותר משבוע.

 

[חן שלומי]

../images/Emo45.gif

 

[מה לעשות עם משעמם]

אתה צריך טרמפ... ../images/Emo3.gif

 

[0Pandemonium0]

בואו נפרש:

"בשוב ה' את שיבת ציון", כלומר, "כאשר ישיב אותנו ה' לציון". "היינו כחולמים" לא צריך פרשנות מיוחדת כרגע. "אז ימלא פינו שחוק ולשוננו רנה" גם הוא די ברור. המשמעות, כמו שאני הבנתי אותה, היא: "כאשר ישיב אותנו ה' לציון, היינו כחולמים, ואז נצחק ונהיה שמחים". ברור לי שנצחק ונהיה שמחים כשה' ישיב אותנו לציון, אבל ה"היינו כחולמים" הזה תקוע לי באמצע. למה כאשר ישיב אותנו ה' לציון היינו כחולמים? להיפך, לא? כאשר ישיב אותנו לציון-התעוררנו. אני סתם מחפש הגיון...