D o l f i n a
New member
המציאות הרפואית של שליטה בנשימה
נכתב ע"י: ג'אי וואיסמן תורגם ע"י: Demi מזה זמן מה אני מרגיש שהמנהג הקרוי חנק ארוטי בעצם הרבה יותר מסוכן מכפי שהוא נתפס. כבעל ידע וניסיון רפואי מזה שנים רבות אני יודע שאין שום דרך לחנוק בן אדם מבלי להסתכן בדום לב (של הנחנק), בנוסף יש עוד סיכונים רבים שעליהם אפרט בהמשך. יותר מזה, למיטב ידיעתי אין שום דרך לדעת אם דום הלב עומד להתרחש. בד"כ הסימן הראשון שמעיד על דום לב הוא דום הלב עצמו, יותר מזה, אם הנחנק יקבל התקפת לב הסיכוי להחיות אותו אפילו בעזרת ציוד החייאה מקצועי ובתנאים אופטימליים הוא נמוך ביותר. כך בעצם הנחנק יסיים את ה"סשן" כמת, והחונק ימצא את עצמו בסיטואציה משפטית מורכבת (בארה"ב זה נחשב לרצח מדרגה ראשונה עד שיוכח אחרת ע"י הנאשם). בנוסף ישנן רגשות האשם של ה"רוצח", והטראומה של החברים והמשפחה של שני הצדדים. חובבי חניקות טוענים שהמשחק הוא מאוד בטיחותי מכיוון שהם לא חונקים עד לאיבוד הכרה, אני מוצא הצהרה זאת מדאיגה משתי סיבות: 1) לעולם אינך יכול לדעת מתי השותף יאבד את הכרתו. 2) איבוד הכרה הוא סימפטום לא תוצאה, הרבה דברים יכולים להיגרם החל מאיבוד הכרה ועד לדום לב ואין לדעת מראש איזו סיבה תגרום לאיבוד ההכרה. התייעצתי עם רופאים נודעים שפעילים בתחום הבדסמ וכולם חלקו עמי את דאגתי. ניסינו למצוא דרך בה יתאפשר לשלוט בנשימה בלי סיכון חיים אך פשוט לא מצאנו כזאת. חיפשנו דרך להוריד את הסיכון אך לא מצאנו. ניסינו למצוא דרך לדעת מראש שהתקף לב מתקרב ובא אך לא מצאנו. למען האמת עד היום אף לא אחד מהרופאים, אחריות, פרמדיקים, כירופרקטיים , פיזיולוגיים או אנשים אחרים בעלי הכשרה רפואית, אף לא אחד מהם לא הסכים להציג דרך בה שליטה בנשימה תהיה בטוחה ותשלול אפשרות של התקף לב או סיכון מוחשי למוות. אני מאמין שהעובדות מדברות בעד עצמן ויוצרות הצהרה חד משמעית. פעילויות אחרות (שאותן המחבר מגדיר כ-"ללכת על הקצה") כמו בונד'ג וסספנשן, משחקי חשמל, חיתוך, פירסינג, ברנדינג, חוקנים, משחקי מים, סקאט וכדומה, את המשחקים הללו אפשר לבצע בצורה בטיחותית, אבל שליטה בנשימה אי אפשר. יותר מזה, ככל שלאנשים יש יותר ידע רפואי כך הם יותר מודעים לסכנות של שליטה בנשימה ועד כמה מעט ניתן לעשות כדי להפחית מהסיכון. חמצן נחוץ לגוף האדם ובמיוחד למוח וללב (כפי ששמן נחוץ למנוע), להלן פתגם רפואי: "חוסר חמצן לא רק עוצר את הפעילות (המוטורית) אלא גם הורס את המנוע" ("hypoxia (becoming dangerously low on oxygen) not only stops the motor, but also wrecks the engine."). מכיוון שכך השאלה – כיצד ניתן לעצור את הנשימה בבטיחות מקבילה לשאלה כיצד ניתן לנסוע במכונית בלי שמן מנוע. ישנם אנשים שאומרים למכונאים – "אני בכל מקרה הולך לרוקן את השמן מנוע מהמכונית ולכן לא מתכוון לבדוק את מפלס השמן אז תגיד לי איך אני עושה את זה בצורה הבטיחותית ביותר", וחלקם עוד מוסיפים – "אני תמיד מכבה את המנוע לפני שהוא עולה באש". ואז המכונאי אומר – "אני לא יודע" ואז אותם אנשים עוד טוענים שהמכונאי "חסר השכלה". קצת על הרקע האישי שלי: אני הייתי נהג אמבולנס במשך 8 שנים. נכחתי בבית ספר לרפואה במשך 3 שנים, אני חבר באקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה וחבר באגודת לתמיכה בבריאות הלב האמריקאית. יש לי חגורה שחורה בטקואן-דו, וכחלק מהכשרתי הצבאית יש לי קרע בג'ודו, רקע שככולל בין היתר חניקות. לימדתי עזרה ראשונה, החייאה, ועוד טכניקות נוספות של עזרה ראשונה במשך 16 שנים. חניכי כללו רופאים, אחיות, פרמדיקים, שוטרים, כבאים, נותני שירותים נוספים לשעות חירום, אנשי צבא ואזרחים רגילים. בשלב זה בחיי אני נותן קורסי עזרה ראשונה והחייאה לקהילת הבדסמ. במהלך עבודתי כנהג אמבולנס עניתי לפחות פעם אחת לקריאה שבה מת נער בגיל העשרה כתוצאה של משחקי חנק, ולעוד קריאות נוספות של מוות שבהן היה חשד למשחקים של "שליטה בנשימה" רק שאי אפשר היה להוכיח זאת (המשתתפים לעיתים קרובות מעלימים את הראיות לפני שהם קוראים לעזרה ראשונה). בנוסף שתי אנשים שאני מכיר אישית ושהם חברים בקהילת הבדסמ המקומית הגיעו לבית הסוהר בגלל מוות שנגרם כתוצאה ממשחקי חנק. אחת הסכנות הגדולות שהגוף אינו יכול להתאים את עצמו להעצמה של משחקי חנק (בעוד שהלב נחלש עם הזמן). בנוסף ככל שהמשחק מתארך כך הסכנה להתקפת לב גדלה. לפעמים דקה של משחק עלולה לגרום לכך, לפעמים פחות לפעמים יותר.
נכתב ע"י: ג'אי וואיסמן תורגם ע"י: Demi מזה זמן מה אני מרגיש שהמנהג הקרוי חנק ארוטי בעצם הרבה יותר מסוכן מכפי שהוא נתפס. כבעל ידע וניסיון רפואי מזה שנים רבות אני יודע שאין שום דרך לחנוק בן אדם מבלי להסתכן בדום לב (של הנחנק), בנוסף יש עוד סיכונים רבים שעליהם אפרט בהמשך. יותר מזה, למיטב ידיעתי אין שום דרך לדעת אם דום הלב עומד להתרחש. בד"כ הסימן הראשון שמעיד על דום לב הוא דום הלב עצמו, יותר מזה, אם הנחנק יקבל התקפת לב הסיכוי להחיות אותו אפילו בעזרת ציוד החייאה מקצועי ובתנאים אופטימליים הוא נמוך ביותר. כך בעצם הנחנק יסיים את ה"סשן" כמת, והחונק ימצא את עצמו בסיטואציה משפטית מורכבת (בארה"ב זה נחשב לרצח מדרגה ראשונה עד שיוכח אחרת ע"י הנאשם). בנוסף ישנן רגשות האשם של ה"רוצח", והטראומה של החברים והמשפחה של שני הצדדים. חובבי חניקות טוענים שהמשחק הוא מאוד בטיחותי מכיוון שהם לא חונקים עד לאיבוד הכרה, אני מוצא הצהרה זאת מדאיגה משתי סיבות: 1) לעולם אינך יכול לדעת מתי השותף יאבד את הכרתו. 2) איבוד הכרה הוא סימפטום לא תוצאה, הרבה דברים יכולים להיגרם החל מאיבוד הכרה ועד לדום לב ואין לדעת מראש איזו סיבה תגרום לאיבוד ההכרה. התייעצתי עם רופאים נודעים שפעילים בתחום הבדסמ וכולם חלקו עמי את דאגתי. ניסינו למצוא דרך בה יתאפשר לשלוט בנשימה בלי סיכון חיים אך פשוט לא מצאנו כזאת. חיפשנו דרך להוריד את הסיכון אך לא מצאנו. ניסינו למצוא דרך לדעת מראש שהתקף לב מתקרב ובא אך לא מצאנו. למען האמת עד היום אף לא אחד מהרופאים, אחריות, פרמדיקים, כירופרקטיים , פיזיולוגיים או אנשים אחרים בעלי הכשרה רפואית, אף לא אחד מהם לא הסכים להציג דרך בה שליטה בנשימה תהיה בטוחה ותשלול אפשרות של התקף לב או סיכון מוחשי למוות. אני מאמין שהעובדות מדברות בעד עצמן ויוצרות הצהרה חד משמעית. פעילויות אחרות (שאותן המחבר מגדיר כ-"ללכת על הקצה") כמו בונד'ג וסספנשן, משחקי חשמל, חיתוך, פירסינג, ברנדינג, חוקנים, משחקי מים, סקאט וכדומה, את המשחקים הללו אפשר לבצע בצורה בטיחותית, אבל שליטה בנשימה אי אפשר. יותר מזה, ככל שלאנשים יש יותר ידע רפואי כך הם יותר מודעים לסכנות של שליטה בנשימה ועד כמה מעט ניתן לעשות כדי להפחית מהסיכון. חמצן נחוץ לגוף האדם ובמיוחד למוח וללב (כפי ששמן נחוץ למנוע), להלן פתגם רפואי: "חוסר חמצן לא רק עוצר את הפעילות (המוטורית) אלא גם הורס את המנוע" ("hypoxia (becoming dangerously low on oxygen) not only stops the motor, but also wrecks the engine."). מכיוון שכך השאלה – כיצד ניתן לעצור את הנשימה בבטיחות מקבילה לשאלה כיצד ניתן לנסוע במכונית בלי שמן מנוע. ישנם אנשים שאומרים למכונאים – "אני בכל מקרה הולך לרוקן את השמן מנוע מהמכונית ולכן לא מתכוון לבדוק את מפלס השמן אז תגיד לי איך אני עושה את זה בצורה הבטיחותית ביותר", וחלקם עוד מוסיפים – "אני תמיד מכבה את המנוע לפני שהוא עולה באש". ואז המכונאי אומר – "אני לא יודע" ואז אותם אנשים עוד טוענים שהמכונאי "חסר השכלה". קצת על הרקע האישי שלי: אני הייתי נהג אמבולנס במשך 8 שנים. נכחתי בבית ספר לרפואה במשך 3 שנים, אני חבר באקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה וחבר באגודת לתמיכה בבריאות הלב האמריקאית. יש לי חגורה שחורה בטקואן-דו, וכחלק מהכשרתי הצבאית יש לי קרע בג'ודו, רקע שככולל בין היתר חניקות. לימדתי עזרה ראשונה, החייאה, ועוד טכניקות נוספות של עזרה ראשונה במשך 16 שנים. חניכי כללו רופאים, אחיות, פרמדיקים, שוטרים, כבאים, נותני שירותים נוספים לשעות חירום, אנשי צבא ואזרחים רגילים. בשלב זה בחיי אני נותן קורסי עזרה ראשונה והחייאה לקהילת הבדסמ. במהלך עבודתי כנהג אמבולנס עניתי לפחות פעם אחת לקריאה שבה מת נער בגיל העשרה כתוצאה של משחקי חנק, ולעוד קריאות נוספות של מוות שבהן היה חשד למשחקים של "שליטה בנשימה" רק שאי אפשר היה להוכיח זאת (המשתתפים לעיתים קרובות מעלימים את הראיות לפני שהם קוראים לעזרה ראשונה). בנוסף שתי אנשים שאני מכיר אישית ושהם חברים בקהילת הבדסמ המקומית הגיעו לבית הסוהר בגלל מוות שנגרם כתוצאה ממשחקי חנק. אחת הסכנות הגדולות שהגוף אינו יכול להתאים את עצמו להעצמה של משחקי חנק (בעוד שהלב נחלש עם הזמן). בנוסף ככל שהמשחק מתארך כך הסכנה להתקפת לב גדלה. לפעמים דקה של משחק עלולה לגרום לכך, לפעמים פחות לפעמים יותר.
