המציאות של החיים

אדמוני*

New member
המציאות של החיים

אלוקים ברא את החמור ואמור לו:תהיה חמור תעבוד קשה מהזריחה עד השקיעה,תשא על גבך משקולות תאכל דשא,לא תהיה חכם ותחיה 50 שנה. ענה לו החמור `` ריבונו של עולם אני אהיה חמור,אבל לחיות 50 שנה זה יותר מדי אסתפק ב20 שנה .לאחר מחשבות נענה לבקשתו. אחריו בא אלוקים את הכלב ואמר לו : אתה תשמור על בתי הבריות,תהיה חברם הטוב ביותר,תאכל את השאריות שיתנו לך ותחיה 25 שנה.נאנח הכלב וענה: ריבונו של עולם אני אהיה כלב אבל לחיות 25 שנה ככלב זה היותר מדי אסתפק ב10 שנים אלוקים התחשב ונענה לבקשתו. למחרת ברא אלוקים את הקוף ואמר לו: היה קוף קפוץ מענף לענף,הצחק את האנשים ותחיה 20שנה כקוף ,חשב הקוף וענה: ריבונו של עולם אני מוכן להיות קוף אבל לחיות 20 שנה כקוף זה יותר מדי ,אבקשך להוריד ממחצית חיי,התחשב אלוקים ואישר לו 10 שנים לבסוף ברא אלוקים את האדם ואמר לו: תהיה אדם,שלוט עם שכל על פני כדור הארץ ותשתמש בו אתה כדי לשלוט על כל העולם ותחיה 20 שנה.ענה לו האדם ריבונו של עולם אני מוכן להיות אדם אבל לחיות רק 20 שנה ,זה מעט מדי,תוסיף לי בבקשה את ה-30 שנה שהחמור וויתר ,את 15 השנים שהכלב לא רצה, ואת 10 השנים שהקוף דחה ,אהיה מרוצה להיות אדם,חשב אלוקים וכך עשה. ומאז חי האדם 20 שנה כאדם,מתחתן,מקבל משכנתא,מביא ילדים ועובד כמו חמור 20 שנה, כשהילדים עוזבים את הבית הוא חי לבד כמו כלב 15 שנה,וכשמגיע לפנסיה חי לו 10 שנים כמו קוף , קופץ מבית לבית של הילדים,ועושה צחוק מעצמו על מנת להצחיק את הנכדים. מסקנה ....? :))))))
 
למעלה