המציל אהרונצ'יק המציל האגדי של חוף גורדון משנות ה-60.
חזרנו לשיגרה. לא לונדון. הפעם תל אביב. והנה כמה מילים על המציל אהרונצ'יק בראל לבית אלקינד.
אהרון אלקינד נולד בשנת 1903 ב-חצי האי קרים ועלה לארץ ישראל בשנת 1922. בדרכו הוא נשאר במשך שנה בטורקיה כדי ללמוד מקצוע . הוא למד הנדסת בניין, אך לא השלים את לימודיו. בארץ הגיע לרחובות ועסק בבנייה. הוא עבד בים המלח ובעתלית בכרית מלח, ובהמשך החל לעסוק בהצלה. אלקינד עיברת את שמו ל: בר-אל.
בראל נישא לזוסיה שולמית כהן צדק שעלתה עם חלק ממייסדי 'הבימה'. תחילה גרו ברחוב גאולה, ומשם עברו לרחוב של"ג 11 (היום ניצב במקום בניין רב קומות). ביתם היה בית ועד לאנשי תאטרון. לזוג היו שני ילדים: יואב ומירנה. זוסיה נפטרה ב-1965 ואהרונצ'יק נישא בשנית בראשית שנות השבעים ליהודית. לזוג נולד בן בשם יואל.
אהרונצ'יק הקים את ארגון הפועלים, ייסד את בחינות המצילים, שימש שופט במכביות הראשונות, והיה בעל מועדון אגרוף בשם "בני לאונרד" שאותו הקים עם המציל אמיל רבלסקי (עמיאל אבינרי).
אהרונצ'יק נהג לרשום את שמות כל האנשים שהוא הציל. כחמשת אלפים איש הוא הציל!!! 5,000 !!!!. הוא היה איש בעל חוש הומור מפותח וכן בעל גוף אתלטי. הוציא לאור שני ספרי שירה: שירי אהבה לים [הוצאת אלף, 1977], חכמת חיים [הוצאת אלף, 1984]. כמו כן כתב גם מספר ספרים העוסקים בספורט: "כדור כוח" [1953], ו-"התרחץ בבטחון" [1958] אשר מופיעים בסריקות כאן וכן כרטיס הביקור המיוחד של אהרונצ’יק.
בנוסף לעשרות מבנים ארעיים מפח ומעץ, היו שני מבנים יוצאי דופן היו בשכונה מחלול, בקרבת רחוב הירקון: בית חרושת "לבקוביץ" לעיבוד עורות, ובית חרושת "דלפינר יוחננוף" לאריגת וצביעת משי. בית החרושת "לבקוביץ", הדיף ריחות נוראיים. כנראה זו הסיבה שההגנה החליטה להקים במרתפיו את "מכון א" לייצור נשק, אשר הבריטים למרות כל החיפושים והמעצרים לא הצליחו לתפוס. שני בתי-חרושת אלה הזרימו באותם ימים (שנות השלושים והארבעים) לים שפכים ובהם כימיקלים ולכלוך. בקרבת בתי-המרחצאות אשר שכנו על החוף, שכנה סוכתו המיתולוגית של המציל אהרונצ’יק, (אהרן בראל לבית אלקינד). אהרונציק מופיע בסרט מציצים של אורי זוהר ואריק אנשטיין.
לא מצליח להבין מדוע התמונות לא עולות לפי הסדר שרציתי אבל כולם כאן. הספר וכרטיס הביקור של אהרונצ'יק.
חזרנו לשיגרה. לא לונדון. הפעם תל אביב. והנה כמה מילים על המציל אהרונצ'יק בראל לבית אלקינד.
אהרון אלקינד נולד בשנת 1903 ב-חצי האי קרים ועלה לארץ ישראל בשנת 1922. בדרכו הוא נשאר במשך שנה בטורקיה כדי ללמוד מקצוע . הוא למד הנדסת בניין, אך לא השלים את לימודיו. בארץ הגיע לרחובות ועסק בבנייה. הוא עבד בים המלח ובעתלית בכרית מלח, ובהמשך החל לעסוק בהצלה. אלקינד עיברת את שמו ל: בר-אל.
בראל נישא לזוסיה שולמית כהן צדק שעלתה עם חלק ממייסדי 'הבימה'. תחילה גרו ברחוב גאולה, ומשם עברו לרחוב של"ג 11 (היום ניצב במקום בניין רב קומות). ביתם היה בית ועד לאנשי תאטרון. לזוג היו שני ילדים: יואב ומירנה. זוסיה נפטרה ב-1965 ואהרונצ'יק נישא בשנית בראשית שנות השבעים ליהודית. לזוג נולד בן בשם יואל.
אהרונצ'יק הקים את ארגון הפועלים, ייסד את בחינות המצילים, שימש שופט במכביות הראשונות, והיה בעל מועדון אגרוף בשם "בני לאונרד" שאותו הקים עם המציל אמיל רבלסקי (עמיאל אבינרי).
אהרונצ'יק נהג לרשום את שמות כל האנשים שהוא הציל. כחמשת אלפים איש הוא הציל!!! 5,000 !!!!. הוא היה איש בעל חוש הומור מפותח וכן בעל גוף אתלטי. הוציא לאור שני ספרי שירה: שירי אהבה לים [הוצאת אלף, 1977], חכמת חיים [הוצאת אלף, 1984]. כמו כן כתב גם מספר ספרים העוסקים בספורט: "כדור כוח" [1953], ו-"התרחץ בבטחון" [1958] אשר מופיעים בסריקות כאן וכן כרטיס הביקור המיוחד של אהרונצ’יק.
בנוסף לעשרות מבנים ארעיים מפח ומעץ, היו שני מבנים יוצאי דופן היו בשכונה מחלול, בקרבת רחוב הירקון: בית חרושת "לבקוביץ" לעיבוד עורות, ובית חרושת "דלפינר יוחננוף" לאריגת וצביעת משי. בית החרושת "לבקוביץ", הדיף ריחות נוראיים. כנראה זו הסיבה שההגנה החליטה להקים במרתפיו את "מכון א" לייצור נשק, אשר הבריטים למרות כל החיפושים והמעצרים לא הצליחו לתפוס. שני בתי-חרושת אלה הזרימו באותם ימים (שנות השלושים והארבעים) לים שפכים ובהם כימיקלים ולכלוך. בקרבת בתי-המרחצאות אשר שכנו על החוף, שכנה סוכתו המיתולוגית של המציל אהרונצ’יק, (אהרן בראל לבית אלקינד). אהרונציק מופיע בסרט מציצים של אורי זוהר ואריק אנשטיין.
לא מצליח להבין מדוע התמונות לא עולות לפי הסדר שרציתי אבל כולם כאן. הספר וכרטיס הביקור של אהרונצ'יק.
