המקאמה על הרשל מהשטייטל
> >בא הרשל, חסיד שוטה > >אל הרבי מליובביטש > >ואומר "סלח לי רבי, > >נשמתי - נשמת חוטא" > > > >"הן בימים הנוראים, > >עת חשבון נפש ותפילה > >דווקא עכשיו, יכני דבר > > > > > > חטאתי חטא ממש נורא" > >"גנבת ?" שואל הרב > >"לא, רבי ! ליד ביתה > >פיתה אותי הסיטרא אחרא. > > > >עברתי על 'תשמיש מיטה'" > >"חטא כבד חטאת, בני ! > >אמור לי, מי הנערה ? > > > > > >אם תאמר, אולי נצליח > >לסדר לך מחילה" > > > > > >"לא יכול" עונה לו הרשל, > >"לא אגיד מי זאת היתה > > > >גם אם ייקח אותי האופל > >לא אסגיר את זהותה" > >"היא גבוהה, יפה כמו שיקסע. > > > > > >שיער בלונד, ותכול עיניים > >פה מתוק וחושני > >ופנינים במקום שיניים" > > > >"הן היתה זאת בלומה מנדל ! > >פה מעבר לרחוב !" > >"לא אגיד מי זאת היתה, > >שככה יהיה לי טוב !" > > > >"היא ריחנית ומבושמת, > >כל גופה אומר תשוקה > >יש לה מותניים כמו גיטרה, > >כולה רוצה רק אהבה" > > > >"אז היית עם נחמה, > >בת סוחר העגלות !" > >"גם אם תהרוג אותי, > >אני לא יכול לגלות !" > > > >"כל כולה משחק ושיר > >כל כולה חשק גועש > >וכשהיא חיבקה אותי > >חלציי עלו באש !" > > > >"תגיד, לא היתה זו חייקה ? > >מהשטייטל השכן ? > >"אוי רבי, אל תתגרה בי. > >לא יכול לומר אם כן" > > > >"היא אוצר נסתר מעין, > >פרי אסור מתוק כדבש > >כולה מלאה בחטא, > >עד עכשיו כולי נרגש" > > > >"טוב, לך וחשוב לבד. > >תבוא מחר, אם תתרצה > >ושהשם ישמור דרכיך" > >"טוב, הנה אני יוצא" > > > >יוצא הרשל כחץ מקשת > >הולך, מגיע לפינה. > >פוגש את מוישה חברו > >"נו, הרב סלח לך ?" > > > >"עדיין לא", עונה לו הרשל > >כולו חיוך ומחשבות טובות > >"אבל במקום זה הוא נתן לי > >שלוש כתובות של בחורות"
> >בא הרשל, חסיד שוטה > >אל הרבי מליובביטש > >ואומר "סלח לי רבי, > >נשמתי - נשמת חוטא" > > > >"הן בימים הנוראים, > >עת חשבון נפש ותפילה > >דווקא עכשיו, יכני דבר > > > > > > חטאתי חטא ממש נורא" > >"גנבת ?" שואל הרב > >"לא, רבי ! ליד ביתה > >פיתה אותי הסיטרא אחרא. > > > >עברתי על 'תשמיש מיטה'" > >"חטא כבד חטאת, בני ! > >אמור לי, מי הנערה ? > > > > > >אם תאמר, אולי נצליח > >לסדר לך מחילה" > > > > > >"לא יכול" עונה לו הרשל, > >"לא אגיד מי זאת היתה > > > >גם אם ייקח אותי האופל > >לא אסגיר את זהותה" > >"היא גבוהה, יפה כמו שיקסע. > > > > > >שיער בלונד, ותכול עיניים > >פה מתוק וחושני > >ופנינים במקום שיניים" > > > >"הן היתה זאת בלומה מנדל ! > >פה מעבר לרחוב !" > >"לא אגיד מי זאת היתה, > >שככה יהיה לי טוב !" > > > >"היא ריחנית ומבושמת, > >כל גופה אומר תשוקה > >יש לה מותניים כמו גיטרה, > >כולה רוצה רק אהבה" > > > >"אז היית עם נחמה, > >בת סוחר העגלות !" > >"גם אם תהרוג אותי, > >אני לא יכול לגלות !" > > > >"כל כולה משחק ושיר > >כל כולה חשק גועש > >וכשהיא חיבקה אותי > >חלציי עלו באש !" > > > >"תגיד, לא היתה זו חייקה ? > >מהשטייטל השכן ? > >"אוי רבי, אל תתגרה בי. > >לא יכול לומר אם כן" > > > >"היא אוצר נסתר מעין, > >פרי אסור מתוק כדבש > >כולה מלאה בחטא, > >עד עכשיו כולי נרגש" > > > >"טוב, לך וחשוב לבד. > >תבוא מחר, אם תתרצה > >ושהשם ישמור דרכיך" > >"טוב, הנה אני יוצא" > > > >יוצא הרשל כחץ מקשת > >הולך, מגיע לפינה. > >פוגש את מוישה חברו > >"נו, הרב סלח לך ?" > > > >"עדיין לא", עונה לו הרשל > >כולו חיוך ומחשבות טובות > >"אבל במקום זה הוא נתן לי > >שלוש כתובות של בחורות"