המקבילה המואבית של "יהונתן"...

[masorti]

המקבילה המואבית של "יהונתן"...

כל מי ששמו יהונתן או יונתן ישמח לדעת שלא רק אבותינו נתנו לבניהם שמות על פי העקרון: (שם האל) + נתן. המואבים פעלו לפי אותו עקרון ובנו את השם הפרטי כמושנתן. ומנין לנו זאת? מתוך חותמות מואביים שהתגלו. כפי שאנו למדים מהערה צדדית בלינק על מצבת מישע: It is also interesting that Moabite seals have been found with theophoric names on them such as kms/ntn "Kemosh-natan

 

[אלי ו.]

באיזו שפה הם דברו?

מה היתה מידת החיכוך בינם לבין בני ישראל באותה תקופה? השפעות הדדיות בין תרבויות ודתות זה תמיד נושא מענין. יכול להיות כמובן שהמנהג נובע מתרבות קדומה יותר שמשותפת לשני העמים. יש לך עוד פרטים?

 

[masorti]

אני לא בלשן...

אבל ממה שהבנתי, העברים והמואבים/עמונים דיברו בניבים דומים של אותה שפה בסיסית. ובוא לא נשכח שהיו תקופות של כיבוש ישראלי במואב וגם להיפך, וכן התקיים כל הזמן מסחר ונישואי-תערובת בין העמים (ראה למשל מגילת רות).

 

[אלי ו.]

על זמן מגילת רות ידעתי

מה שמענין זה מתי החלו ההשפעות האלה. הרבה לפני אזכור המואבים בתורה, היו שמות בעלי אותו עיקרון בתורה. (האל+מעשה, אליעזר למשל) מענין יהיה להשוות את ההסטוריה של השמות העבריים מול שמות מואביים ושל עמים אחרים באיזור.

 

[masorti]

ההשפעות היו מקדמת דנא...

הרי מדובר בעמים שכנים שחיו זה לצד זה כל הזמן ופרט לענין המונותיאיזם העברי הם חלקו ביניהם תרבות ולשון כמעט משותפים. אני מניח שההשפעה החלה ביום בו התיישב העברי הראשון בכנען.

 

[אלישמע]

העניין קצת יותר מסובך...

שכן מקבילות לשמות אלים פלוס הוספה כגון ´שמע´, ´נתן´ ´יריב´ ´יכין´ וכו´ מצויות גם בתרבויות שצמחו במקומות שונים לגמרי, בדרום אמריקה, או באסיה וכן הלאה. במובן זה, אנו נכנסים לסוגיה המדהימה של התפתחות השפה - שהתרחשה במקביל במספר מקומות שונים. לכן, לא הייתי מייחס הקבלות אלו להשפעה תרבותית. השפות השמיות כולם דומות מאד, בייחוד בתקופת המקרא שם גם כתיבתם היתה דומה, ולכן היגוי השמות היה קרוב, אולם משמעות השם איננה ענין של השפעה, כפי שציינתי. נושא השמות הוא מרתק, ואולי כדאי לדון עליו בהרחבה בפורום זה. דוגמה למורכבות הוא אחד השמות הנפוצים ביותר, ´משה´, שכידוע נחלקו המפרשים המסורתיים האם יש כאן תרגום (רש"י) או שם מיצרי (אבן עזרא) שדומה לפועל העברי ´משיתיהו´. כיום אנו יודעים שבמצרית עתיקה מבטא השם מ.ש.ה (כידוע אנו לא יודעים את היגוי העיצורים במצרית העתיקה אלא רק את כתיבתם) את המילה שלנו ´ילדי´ או ´בני´, ואכן זה המשך הפסוק ´ותקרא את שמו משה... כי מן המים משיתיהו´, כלומר כהסבר מדוע ילד אסופי זה נחשב ´הילד שלה´. והתנ"ך הדגיש כאן את הדמיון הסמנטי של ´לשון נופל על לשון´ משה-משיתיהו.

 

[masorti]

לגבי השם משה...

אחזור על פירוש אפשרי שהבאתי בעבר כאן. ידוע שבמצרית עתיקה: mw = מים sA = בן כלומר: השם musa (=משה) פירושו "בן מים". מה שמזכיר את הפסוק: "ותקרא את שמו משה.. כי מן המים משיתיהו". ניתן לבדוק את פירוש המילים הנ"ל במילון למצרית עתיקה המובא בלינק המצורף למטה.

 

[Dia Leoghann]

תיקון.

המילה ´ילדי´ או ´בני´ במצרית היא זא.י

 

[בינערביים]

גם כיום

יש השפעה של שמות עבריים על ערבים ,למשל עבדאללה =עבד אלוהים מוסא= משה וכו´.

 

[sandchicken]

מה עם

חניבעל-חננאל או אולי פוטיפרע-פוטיאל?

 

[אלישמע]

יקירי

אני לא יודע אם התכוונת לכך, אבל כתבת בהודעה משהו מדהים. שלח לי את האי מייל שלך, ואני אכתוב לך בצורה פרטית!

 

[sandchicken]

כתובת האימייל שלי מופיעה בפרטיי

האישיים