המקרה המוזר של הנוסע בשעת בוקר מוקדמת
חמש וחצי בבוקר, אחרי טיסת לילה ממושכת לבוסטון, אני יוצא -מוקדם ונטול מזוודות - משער הכניסה של "ברוכים הבאים לארצות הברית" בלוגן. מולי עומדים זוג גבוה ובלונדיני שנראים כמו פרסומת לאשכנזיות, הזכר מבינהם, זה שמחזיק זר פרחים אדומים, פונה אלי בנימוס ובעברית "הגעת מישראל"?
חייכתי והנהנתי, כי הם היו חמודים, ובכלל זה נחמד לשמח אנשים שממתינים למישהו אהוב.
ואז האישה מסתכלת בי בגועל ומתיזה - "כן. רואים."
חמש וחצי בבוקר, אחרי טיסת לילה ממושכת לבוסטון, אני יוצא -מוקדם ונטול מזוודות - משער הכניסה של "ברוכים הבאים לארצות הברית" בלוגן. מולי עומדים זוג גבוה ובלונדיני שנראים כמו פרסומת לאשכנזיות, הזכר מבינהם, זה שמחזיק זר פרחים אדומים, פונה אלי בנימוס ובעברית "הגעת מישראל"?
חייכתי והנהנתי, כי הם היו חמודים, ובכלל זה נחמד לשמח אנשים שממתינים למישהו אהוב.
ואז האישה מסתכלת בי בגועל ומתיזה - "כן. רואים."