המרגל שחזר מהקפור...

[leper]

המרגל שחזר מהקפור...

ככה זה כשאתה מנסה לרדוף אחרי אוטובוסים, לפעמים אתה נידרס. זה היה לילה חשוך, אורות מהבהבים סימנו לי את דרכי, דמויות אפלות בצידי הדרכים צמרמורת עברה בעורפי... המקום אלנבי, הזמן לפני 4 חודשים... לא היה לי כוח לכלום, נמאס לי מפיזוזים סביב סביב, אחותי הקטנה, הדס, אמרה שני מגוכח בהתנהגות שלי ושאם אני רוצה להיות מישהו, שאפסיק לשחק משחקים טיפשיים, אז ברגע של בהירות, עזבתי את הפלסטיישן 1.75 (הוספתי לו גו'ק לא חוקי) והרמתי צילצול לחבר טוב. לקח לי חצי שעה לשכנע אותו לעזוב את הפלסטיישן 2.32 לבסוף הדס שהייתה לחוצה על הטלפון, חטפה לי אותו מהיד וצרחה "יא פדלאה תעיף תתחת שלך לפה" אני לא מבין איך היא עושה את זה אך כעבור רבע שעה הוא היה אצלי לאחר מקלחת. ההמשך יבוא...

 

[Vdrums]

היי בן אדם מה קורה?

קפור=כפור...

 

[leper]

מטורף, ממש כמו להיות

הכובען בכנס נוסדיסטים...

 

[סקארלט אוהארה]

כבר יום+ עבר. איפה ההמשך?!!?!?!

וברוך שובך

 

[leper]

אהה... ההמשך....

לאחר התיצבות מידיית והצדעה, זזנו לנו, או יותר נכון האוטו גרר אותנו (ולעיתים אנחנו אותו) לכיון איזור הדימדומים... כאשר הגענו לת"א חברי העלה תיאוריה שבני האדם הם בסך הכל תרביות חידקיים אשר ניזונות מעשן מכונית, הבטתי עליו... הוא הביט עלי... והחלטתי מה איכפתי לי להיות ללילה אחת תרבית? את התיאוריה הנהדר הזו שאת פרטיה אני יחסוך, פיתחנו במשך שעה וחצי, למרבה הפלא היא לא הייתה כל כך מעניינת כמו שלא מצאנו חניה באיזור אלנבי(וגם לאור העובדה שלא היתה לנו את היכולת לפתח גרורות של עצמינו, שזה מרכיב חשוב לפי אחד המודלים שפיתחנו), לאחר שהחננו בין פח זבל לעמוד חשמל, ראינו מכונית יוצאת כמה מטרים מאיתנו מחניה, הצעתי לחברי להזיז את האוטו לחניה, אך הוא טען שאחרי שהוא חנה בת"א הוא לא מזיז את המכונית לפחות שלושה ימים. התלנו לצעוד בניחישות קדימה, אנחנו נקרע את העיר!!! הסתובבנו כך במשך חמישים דקות במעלה ובמורד הרחוב, תמיד שינה את הדילמה לאן יוצאים, ולכל מקום יש את הסיבה שאילון לא ניכנסים או כן נכנסים, כמה מוכרי קיוסק כבר הינהנו לעברינו לשלום לאחר שראו אותנו מספר פעמים כשעצרתי לרגע לקנות קולה (פרסומת סמויה), המוכר חייך אלי והרים טלפון למישהו ואמר למי שזה לא היה בקו השני שהוא חייב לו 10 שקל, הוא אמר לי תודה בחיוך רחב, שאלתי אותו על מה, והוא ענה לי שהוא ושאר אנשי הקיוסק עושים התערביות בניהם תוך כמה זמן אנשים מיחוץ לעיר ישברו מההליכה ויכנסו לקיוסק,שאלתי אותו כיצד הוא יודע שאני מחוץ לעיר ובכלל איך הוא ידע מתי נשבר והוא ענה שרואים לפי המבט הזגוגי והתמים בעיניים וחוץ מיזה בת דודה שלו מצד סבתו היא קוראת בעלי נענע של תה והוא ירש חלק מיזה, כך שהוא יכול להבחין בכיוונים החיים של אנשים, הרמתי גבה, הוא אמר לי "אם אתה לא מאמין לך לצ'רס (פרסומת סמויה), יש מישהי שמחכה לך שם". לקחתי את הקולה, החבר שלי ניסה להתחיל עם משהי שאמרה לו שהוא נורא נחמד אך חולצות סגולות עם הדפס של נוער שוליים (פרסומת סמויה) זה לא עושה לה את זה. הוא התישב על ספסל קרוב, הוריד את הסנדל ואז את הגרב, ועיסה את כף הרגל שלו, "אולי נחזור הביתה?", אולי... התחלנו ללכת מישם ושמעתי שריקה מאחורי, כשהסתובבתי ראיתי את המוכר מחייך ומצביע לכיון השני, "זה שם", טוב נו... יותר גרוע מזה לא יכול להיות (שיט,שיט,שששששששייייייייטטטטטטטטטטטט!!!!!!!). הלכנו לצ'ירס (פרסומת סמויה) בעודי מצטלב, קורע ברך נושא קדיש ותורם את ממוני לנזקקים. יש דברים שאסור להגיד... אחד הקבצנים נע במזרון שלו בזמן שהנחתי כמה מטבעות, רגל חשופה נגעה ברגלי, זה היה סימון מאלוהים שנסלח לי, נתתי לו עוד כמה שקלים. "נו כבר אתה והשטיות שלך!" חברי אמר. הלכתי משם כאשר הילתו של אלוהים זורחת עלי, ואני מרחף באויר, הלילה הזה הוא שלי!!! שלי!!! שלי!!! (כמעט לא הכניסו אותנו לצ'ירס (פרסומת סמויה) בגלל חולצה סגולה והדפס של נוער שולים... (פרסומת סמויה))