המרדף אחר ההערכה העצמית

[I Love Paige]

המרדף אחר ההערכה העצמית

.... או משהו כזה. בעיקרון, אני מרגיש חרא עם עצמי. שונא את השיער, שונא את הגוף, שונא את הפרצוף.. אני שונא את עצמי מבחינה חיצונית. אני יודע שהערכה עצמית לא מורכבת רק מהחיצוניות, אבל זה החלק שמשנה לי. כי וואלה, אני לא חושב שמישהי תלך ברחוב, תסתכל עליי ותגיד "וואי, הוא נראה אחלה בנאדם"-כי זה לא עובד ככה. מראה חיצוני זה מה שמושך. ואני חי בסביבה של אנשים שנראים טוב, ואני כל הזמן שומע כמה שזה נראה טוב וכמה שזה כוסון... ואף פעם, ובאמת שאף פעם-לא שמעתי מחמאה עליי. מקסימום אתה גבוה, זה טוב". וזה קשה. ומתסכל. ואני באמת רוצה להגיד "זין עליכם, אני נראה אחלה" אבל אין לי סיבות. אני לא אוהב את עצמי, אף פעם לא התחילו איתי או משהו כזה... וחלאס, נמאס. אבל אני לא יכול לעשות את זה תוך כדי כך שאני שומע את כל המחמאות האלה על כל העולם ואחותו. תזרקו לרז משהו קטן?

לא יודע. אולי זה סתם לכתוב מה שאני מרגיש ואולי זה לחפש עצה, אבל הייתי צריך להוציא את זה איפשהו - והבלוג שלי כבר לא המקום.

 

[lollapalooza]

אוף, טוב שלא תיארת את החיים שלי...

הממ, חיבוק של הזדהות יעזור

 

[I Love Paige]

תמיד ../images/Emo13.gif

 

[yuval k]

כנ"ל... |חיבוּקצוּב|../images/Emo4.gif

לפעמים רק צריך לחכות ל"אחת". אני מסכים עם מה שענת כתבה, למרות שזה בהחלט לא קל [גם לי]...

 

[לולו המשוגע]

../images/Emo24.gif רזרז../images/Emo60.gif

אפשר לשאול משהו? [נגיד שכן] אתה בעצם לא אוהב את המראה שלך בגלל שאתה חושב שאחרים לא?

 

[I Love Paige]

האמ, אי אפשר! >.<

לא, סתם.

מצד אחד, אני לא אוהב את המראה שלי כי אני חושב שאחרים לא. או לפחות, לא האנשים הנכונים. אבל מצד שני, אני יודע שלא הייתי מסתכל על עצמי ברחוב וחושב שאני נראה טוב [זה אולי קשור לעובדה שאני בן, אבל נניח שהייתי בת

]. המפ. זהו.

 

[A N I g M A]

../images/Emo24.gif כפרות,

רק שתדע לך שכשאני ראיתי אותך בפעם הראשונה אמרתי לעצמי יותר מ"אתה גבוה זה טוב". באמת אני יכולה נורא להזדהות איתך. מי שמתחיל איתי זה בד"כ נהגי מוניות שצופרים לי (שיזדיינו). בכלאופן, אין לך מה להרגיש רע עם עצמך. זה שלא מתחילים איתך לא אומר שומדבר. חוצמזה, שרוב הבנות שאני מכירה מפחדות להתחיל עם בנים, אולי זה חלק מהקטע. אין לי ממש עצה בשבילך, אני לא טובה בדברים האלה. אני יכולה להגיד שאם באמת רע לך תחפש משהו לשנות (וקשה לי להגיד שיש מה לשנות) - אם זה מכון כושר, אם זה בגדים.. או בכלל, סוג האנשים שאתה מסתובב איתם - לפעמים הם יכולים להיות נורא מרוכזים בעצמם, עד שהם לא שמים לב לשומדבר אחר.

מתה עליך

 

[I Love Paige]

האמ.

עזבי, מצידי שגם בנים יתחילו איתי. אבל... משהו, דאמיט. יש מה לשנות, אבל זה הכל נדחה. אז ביקשתי מאמא חדר כושר. אז ביקשתי. היא עכשיו תקועה על להיות איתי בקשר טוב, והעיקר לא מקשיבה לי. ואני לא מסתובב עם אנשים. אין לי חברים מהאיזור. אני מדבר עם אנשים, דרך המחשב, והם מודעים לזה. הם רק אומרים ש"אוי נו, די עם זה, אתה לא נראה רע", לא משנה מה הטיעון. לא משנה אם אמרתי למישהי שאני דלוק עליה והיא צחקה לי בפרצוף. העיקר אני לא נראה רע. האמ, תודה..

 

[ToryMaster]

נורא מסכימה עם סיון

אתה נראה טוב, אני אומרת לך את זה כבר הרבה זמן. ואתה יודע מה? בהנחה שלא, אתה כזה אדם מדהיםף ברצינות, מי עוד יכול היה לומר לי בדיוק מה שאני צריכה ולגרום לי ללכת להשלים עם גל כשרבנו במפגש? אולי, אולי פעם לשם שינוי, תנסה להקשיב לאלה שאומרים לך דברים טובים, ולסנן החוצה את אלה שלא?

 

[I Love Paige]

../images/Emo24.gif

 

[I Love Paige]

אוף, הוא נראה שמח מדי. |:

 

[n u t]

הממ...

אין לי מושג איך להתחיל לכתוב את התגובה שחשבתי להגיב... אני לא רוצה להגיד לך כמה אתה יפה/מכוער/גבוה/נמוך/שמן/רזה, כי האמת? זו לא ממש החלטה שלי... מה שכן, מה שהציק לי וגרם לי לענות זה כשקראתי את המשפט "כי וואלה, אני לא חושב שמישהי תלך ברחוב, תסתכל עליי ותגיד "וואי, הוא נראה אחלה בנאדם"-כי זה לא עובד ככה. מראה חיצוני זה מה שמושך." זה מאוד הזכיר לי את עצמי, כמו שהייתי פעם, והייתי פשוט חייבת להגיב... בתכלס? צודק... מישהי לא תבוא אל מישהו ברחוב אם הוא לא נראה סוף הדרך ותגיד לו שהיא רוצה אותו... מישהי באופן כללי לא תרצה מישהו שלא נראה סוף הדרך רק על סמך המראה שלו... השאלה היא עם מי אתה רוצה להיות? עם מישהי שתתחיל איתך כי היא חושבת שאתה נראה הכי טוב בעולם, או עם מישהי שתתחיל איתך כשהיא כבר מכירה אותך, יודעת את הפאקים שלך וגם את הדברים הטובים אצלך, ורוצה להיות איתך כי השילוב של הכל הופך אותך לבן אדם שהיא נמשכת אליו? ראית אותי, אני לא רזה ולא מהממת, וכן, זה גרר מצב שבו התחילו עם חברות שלי הרבה ברחוב ואיתי לא, וכן זה היה די מעצבן ודי מייאש... אבל בדיעבד? אני נמצאת עכשיו במצב הרבה יותר טוב ממה שהייתי יכולה להיות עם מישהו שיתחיל איתי על סמך המראה שלי... משהו גם שלמדתי מהקשר שאני נמצאת בו היום, זה שכשהבנאדם נמשך לאופי שלך, הוא יתחיל להמשך גם לגוף שלך... וכשהמישהי הזאת תגיע, אתה תקלוט פתאום כמה היה שווה לחכות כל כך הרבה

 

[I Love Paige]

האמ.

קודם כל, יותר התכוונתי לזה שהמראה החיצוני קובע, אם לא מכירים את הבנאדם. עכשיו, אמממ... אני יודע שאת צודקת. ובטח שאני מעדיף להיות עם מישהי שאוהבת אותי כמו שאני, אבל... מי מבטיח שזה "כש" ולא "אם"? ו, אמ, אם אנחנו כבר בקטע של מישהי שתכיר אותי... כולן מעדיפות[או העדיפו, יותר נכון, מניסיון] אותי בתור הידיד. אז מזה אני מסיק ש... מה, אם יכירו אותי אז לא ירצו אותי? הפאקים בי יותר מדי גדולים? האמ. זהו.

 

[יעל ניסן]

אתה יודע משו?

הערכה עצמית כשמה כן היא: ההערכה שאתה נותן לעצמך. אי לכך ובהתאם לזאת, אני לא מבינה אחרי מה המרדף. ההערכה העצמית שלך לא נמצאת אצל אחרים וחבל על כל רגע שאתה מבזבז כשאתה מצפה למצוא אותה שם. אתה מחפש מתחת לפנס כי שמה מואר כרגע אבל לא שם נמצאת ההערכה העצמית שלך.

 

[I Love Paige]

אני מודע לזה..

אני מניח שזה פשוט בא עם תחושת הלבד המעיקה הזו. הבעיה היא, שאני לא יודע איך לפתח כזו. אני יודע שזה יבוא רק ממני, ולא מאף אחד אחר-אבל אני לא יודע איך להביא את זה ממני. זהו.

 

[יעל ניסן]

זה משהו שאפשר ללמוד

ולתרגל בטיפול קוגניטיבי. אם אתה רוצה לעבוד על העניין באופן עצמאי יש ספר שאני אוהבת להמליץ עליו מכיוון שהוא כתוב בשפה קולחת כאילו המחבר "מדבר איתך" בגובה עיניים. שמו "בוחרים להרגיש טוב" שנכתב ע"י דר' ברנס. יש שם תרגילים שאפשר לעשות באופן עצמאי, לאלו שרוצים להתמודד לבד ללא מטפל/ת.

 

[יעל ניסן]

עוד ספר שנדבר אלי

הוא הספר של דר' פיל שתורגם לאחרונה שנקרא משהו כמו 'העצמי האותנטי' אם אני לא טועה. גם לספר זה יש מעין חוברת תרגילים שצריך לקנות בנפרד. אם מצליחים להתעלות מעל לזה שהתרגילים נשמעים שטחיים ובאמת לענות על השאלות שם לומדים דבר או שניים חשובים מאוד על סגנון ההתמודדות שלך.

 

[יעל ניסן]

מדבר לא נדבר ../images/Emo3.gif

 

[I Love Paige]

אממ.

מצד אחד, אני רוצה לקחת את העצה, ללכת לסטימצקי ולקבור את עצמי בתוך הספר. מצד שני, אני לא הבנאדם הראשון שזה קורה לו. ואני בספק אם כל מי שזה קורה לו הולך וקונה על זה ספרים או הולך לטיפול. מה שכן, אני מאמין [או יותר נכון, מקווה] שחלקם אף מפתחים את ההערכה העצמית ללא זה. אבל אם המחיר של הספרים בתקציב [הדל מאוד] שלי, אני מניח שאני אקנה. תודה.

 

[ToryMaster]

ובכן

לנסות לא יכול להזיק, נכון? הייתי משאילה לך שני ספרים ששינו לי את החיים והצילו אותי למדי, אבל עקב היותם כה חיוניים בחיי, אני לא מסוגלת לוותר עליהם לחודש