המרדף אחר קונספירציות

Free Smile

New member
המרדף אחר קונספירציות

יצא לכם לחשוב על למה בכלל אנחנו (מי מבינינו אשר) נמשכים לדברים כאלה? למה יש בנו השאיפה לגלות משהו נשגב או לחשוב בכלל שיש משהו שם שאפשר לגלות ושכדאי אם כך? איפשהו פתחתי את האמונה שזו איזושהי דלת שהושארה לתודעה שלנו להתרחב בכיוונה. אמנם כיוונה יכול להדמות לבור ללא תחתית (אם כבר אנחנו פורומטריקס וחובבי אליס בwonderland) שיש בנו הרצון לדעת מי שם, כי מלכתחילה יש שם מישהו, וזו איזושהי תכונה שננטעה בנו כדי יום אחד לפרוח אולי, תחת התנאים הנכונים.
 

Gilliana

New member
לדעתי זה הרבה פחות "רומנטי"

א. אני אישית לא חושבת שאני "נמשכת לזה" - פשוט יש לי זוג עיניים בראשי ואני לא סובלת שמוליכים אותי באף. קונספירציות הן חלק משגרת היום יום שלנו בדיוק כמו כל דבר אחר. יש אנשים שמעדיפים להיות בנות יענה ולחיות כפי שהממשלה והתקשורת מובילים אותם ויש אנשים, קצת יותר אינטילגנטים, שלא מוכנים להיות חלק מהעדר - לא פחות ולא יותר. ב. בהחלט ישנם אלו המחפשים קונספירציה תחת כל עץ רענן ואינם בוחלים בתאוריות הזויות שאין מאחוריהן דבר, ולו רק לשם האפשרות לצאת בצעקות "קונספירציה, קונספירציה" (ונדמה לי שנתקלנו בכמה כאלו לאחרונה) - כאן כבר קיימת בעיה קשה למדי שאין לי כוונה כרגע להתחיל ולנתח אותה, מה שמפריע לי הוא שכתוצאה מהתנהגותם של "משוגעי הקונספירציות" - כל התחום זוכה ליחס מזלזל וחסר אמינות, מכיוון שמעטים הם אלו המסוגלים לעשות את האבחנה בין עובדות ודמיון.
 

0Pandemonium0

New member
למה יש בנו השאיפה לגלות משהו נשגב?

אני חושב שהשאיפה היא לא בכולנו, כלומר לא קיימת בכל בני-האדם. חלקתי עליך בנושא הזה גם בשרשור פה למטה. ושנית, השאיפה היא לאו דווקא לגלות, אלא לעשות. וגילוי וחשיפה הם סוג של עשייה. כולנו מחפשים דרך להיות מיוחדים, לעלות על שאר האנשים מכל מיני בחינות, להצטיין. אני לא חושב שקונספירציות מרחיבות את התודעה שלנו בכלל, אלא רק את הידיעה שלנו לגבי נושאים מסוימים, ואני חושב שאין צורך בדוגמאות בנוגע למשפט הזה. וכמו שאמרתי בשרשור אחר, אני לא חושב שבהכרח יש שם מישהו, ולכן שום תכונה לא בהכרח ננטעה בנו. לסקרנות יש הרבה סיבות "טבעיות" להתפתח, ואין צורך להניח שהיא נובעת מהתערבות מלאכותית. וכאמור, קונספירציות לא ירחיבו את התודעה שלנו בכל מקרה.
 

Free Smile

New member
הרשה לי לחלוק עליך באבועבואה

סיבות "טבעיות" להתפתח? סקרנות? ברמת ההשרדות אין לנו שום סיבה לחפש בעולם הרוח שמעבר לחומר. תן לי אוכל, נקבה, מקום לחרבן בו, ואני אהיה מסופק - אבל רק חלק שלי יהיה מסופק. תן לי אהבות, אהדות, אנשים וריגושים - עוד חלק יהיה מסופק תן לי מידע, שביעות דעת, ריבוי וגיוון זכרונות - עוד אחד מסתדר ועדיין תהיה הכמיהה, למשהו אחר, משהו יותר. לגבי הכל אחד? תחליט אתה עם עצמך , אתה האומר "כולנו מחפשים דרך להיות מיוחדים" -> הדימוי הזה של כולנו אצלך לא ברור לי. ואני בספק אם לך? באשר לתכונות שננטעו בנו, זה רחוק ממני מדי, אבל קשה לי לחשוב שלא ננטעו בכל אחד תכונות כאלה או אחרות. טרם פגשתי אדם נטול תכונות
אולי כאלה בפקולטה להנדסה
 

0Pandemonium0

New member
תגדיר "סקרנות".

סקרנות היא הרצון שלנו לדעת עוד, לחקור ולגלות, וזו תכונה שיש לכל בעלי-החיים. ראית פעם חתלתול שרק נולד? האם אתה לא מזהה סימנים של סקרנות אצלו? האם חיות לא זקוקות לסקרנות שתעזור להן להכיר את העולם מסביבן, את הסכנות והאויבים, את ההורים והתומכים שלהן? האם שיפנזה שלומדת להשתמש באבנים לפיצוח אגוזים לא עושה זאת על-ידי התבוננות בבוגר, והאם ההתבוננות הזו לא נובעת מיצר כלשהו? מצורך להבין? זוהי סקרנות, תכונה טבעית לחלוטין ככל התכונות. העניין בסקרנות הוא, מה אנחנו עושים איתה? במהלך השנים התפתחה חברה אנושית עם חוקים מסוימים שאומרים לנו כיצד עלינו להתנהג, גם כשמדובר בתכונות הטבעיות שלנו. שהרי, אם כולנו היינו פועלים כפי שהטבע תכנת אותנו, היינו אונסים, למשל, ללא הרף. פרויד קרא לזה "איד", אותו מרסן מה שמכונה ה"סופר אגו", שמתפתח עם הזמן ככל שאנחנו גדלים ולומדים את חוקי החברה. עכשיו, אני לא חסיד גדול של פרויד, אבל יש לו נקודה, לא? הכמיהה לחיפוש בעולם הרוח שמעבר לחומר, כפי שאתה קורא לה, היא בסך-הכל התנייה חברתית. מאחר שאנחנו יצורים בעלי תודעה ותבונה ברמה מסוימת, יצרנו במוחנו דברים שהחיות האחרות לא יצרו: מדע, אמנות, כתב, טכנולוגיה, פילוסופיה ודת. דת ופילוסופיה קיימות רק בעולם בני-האדם, כלומר יש משהו שונה בנו שגורם לנו לחפש בעולם הרוח שמעבר לחומר. האם זו קיומה של סקרנות? לא, מאחר שבפיסקה הקודמת הראיתי שסקרנות קיימת אצל כל בעלי-החיים. מה ששונה אצל בני-האדם הוא פשוט...מה ששונה אצל בני-האדם, מה שמבדיל אותם מן החיות. מה זה, אנחנו עדיין לא יודעים. ושוב, אני טוען שהרצון הזה לדעת יותר על העולם הרוחני מגיע מן החברה, שחלק ממנה הם הדת והפילוסופיה, שעוסקות בעולם הרוחני. בחברה כמו חברת בעלי-החיים, בה לא קיימות דת ופילוסופיה, בה אף-אחד לא יודע מהו העולם הרוחני, לא תהיה גם כמיהה לחפשו. סקרנות, לעומת זאת,תהיה. באשר לכך שכל-אחד רוצה להיות מיוחד, אולי לא הבנת את כוונתי. אין כאן רצון של אף-אחד להיות סופרמן, אבל בהחלט יש רצון להתבלט. אף-אחד אינו רוצה להישאר בשוליים מבלי שיסתכלו בו ויכירו בכישוריו. עוד לפני מאה שנה ניטשה איבחן את קיומו של הרצון לעוצמה בכל יצור חי: רצון זה כולל את הרצון לחיים של שופנהאואר, אך הוא יותר ממנו: אין כאן רצון פשוט להתקיים, אלא להתפתח ולגדול, להתעצם. בין אם זו התעצמות כלכלית, חברתית, מקצועית, רוחנית, דתית, מחשבתית, גופנית, ועוד. זהו הרצון לעוצמה שמניע אותנו.
 

Free Smile

New member
יותר משירדת לתום דעתי

התחמקת ממנה כמו ממרק לוהט של תפוחי אדמה ממולאים בגזר. נתחיל מהסוף "הרצון לעוצמה שמניע אותנו" - אז למה שיש לנו רצון לעוצמה שמניע אותנו? תזכור איפה התחלנו את השרשורון הזה, בשאלת הסקרנות. אני בחרתי שלא להתיחס לסקרנות כתשובה אלא לשאול לגביה. לגבי השוואת בני אדם לבעלי חיים - אשמח מאד אם נסכים שאיננו באותה רמה של בעלי החיים, ואם נאמר שאין אנו יכולים לדעת זאת, אז גם אין אנו יכולים לדעת שאין להם דת ופילוסופיה. אך נניח שאין להם ונניח שאיננו באותה רמה, ושאנחנו מדברים על סקרנות ברמה אחרת לחלוטין. בטח שלא סקרנות של חיקוי אלא סקרנות של חיפוש. מה הדת יכולה לעשות? מהי בכלל? זרם תודעה? שנוצר על ידי האדם? שהתגלה בפני האדם? הדת היא סיבה למה אנשים הולכים למלחמה או למה אנשים מחפשים שלום ואהבה? ולמה שהדת תביא לכך שאנשים יחפשו רוח מעבר לחומר? כאן שוב אני רואה ההפך. אנשים שבאים לדת כיון שמחפשים את הרוח מעבר לחומר. מה אתה מכיר יותר, אנשים שהבינו שחייב להיות משהו מעבר ואז חיפשו או אנשים שאמרו להם "יש משהו מעבר" ואף שמעולם לא חשבו על זה בעצמם ולא התעסקו עם השאלות האלה במגע ישיר ואינטימי , אמרו - "וואלה אתה צודק אני סומך עליך בוא תראה לי את האור" ? לגבי התכנות של הטבע - קודם כל פרויד לא חקר את הנפש של אבוריג'יני בגינאה החדשה, והבא לא נשכח להגביל את דבריו לתרבות אותה חקר. שנית, מי אמר שהטבע יצר בנו את האיד, אבל מה שמעבר לאיד זה לא הטבע? זה נראה לי קצת מוזר, האם שני דברים יצרו אותנו, אחד טבע ועוד משהו שאינו טבע? שלישית - היה והיה לנו רק איד, יתכן מאד שלא היינו אונסים כל היום אלא פשוט חיים חיים של בהמות ומז***ים כל היום. סיכוי גבוה שזה לא היה אונס אלא בהסכמה - זה לא שהאיד היה מתוסכל ומוציא את האגרסיה או some bullshit like that. אלא לא היה סופראגו, לא היו נורמות, שמכוונות את האנרגיה הליבידיאנית שלנו, לא היו איסורים שמעכבים את הדחפים שלנו ויוצרים בנו תסכול... אבל זה לא כזה חשוב לדמיין מצב כזה. אלא אם יום יבוא ומישהו ירסס בעזרת טיל חומר כימי שימוסס את כל אזורי תהליכי החשיבה שלנו שמייצגים את הסופראגו ואגו היקרים. אגב סוגיה שאני שוקל להעלות כאן - עד כמה פרויד ניסח משהו או יצר אותו בעצמו? למשל נניח שלפני פרויד לא הפנו יותר מדי תשומת לב בדיבור על מין. אחרי שהוא התקבל - מין הפך למשהו מאד מדובר. וגם היום כל ילד בן 16 שומע על איד ואגו, כלומר המונחים האלה התכוננו בנו. אנשים מתחילים לראות את עצמם בראי של פרויד (שזה די ברור ואירוני בהינתן וזה נובע ממה שהוא אומר). ואולי יש מודלים אחרים לנפש האדם, שהם פשוט פחות מוכרים וכיון שאנו כה משוכנעים ושקועים במודל ישן שלו אנו מפספסים הרבה? כמובן שמי שמחפש מפספס פחות. מה שאם ירצה השם יחזיר את השיח שלנו ל"סקרנות". אגב ביקשת להגדיר את המילה הזאת - אז אנו יכולים לחקור ולנסח כמה מובנים לה. אני לא מסופק מההסבר שאתה נתת כאן, נראה לי חסר בו הרבה מעולם הסקרנות ומלא מדי בעולם הביולוגיה. או שנמצא דרך אחרת לכנות את מה שאני התכוונתי בקוראי לו סקרנות _____ אגב הערה לגבי משהו שמשעשע אותי בכתיבה שקורית לי וקרתה לך ובכלל - "מה ששונה אצל בני האדם, מה שמבדיל אותם מן החיות" ... אותם? את האלה, הבני אדם האלה שהם גוף שלישי ואינני חלק מהם?
 

סליידר

New member
סוג של מזוכיסטיות ? ../images/Emo13.gif

סוג של מעדיף לדעת את האמת מאשר להענג באיזה מסעדה על סטייק שלא באמת אמיתי. ההפך מהסייפריזם.
 

0Pandemonium0

New member
הטענה שהאמת כואבת היא הטענה הכי מטופשת שעולה

תמיד בויכוחים האלה, והיא כל-כך ישנה עד שאין לי מושג אפילו מי החמור שהמציא אותה. מי אמר שהאמת כואבת? אולי קשה לקבל אותה, אולי קשה לתפוש אותה, אולי צריך לעבוד בשבילה, אבל כואבת? HELL NO! האמת היא הדבר הכי אמיתי, הכי טהור והכי נעלה שאתה יכול לחוות. לא הייתי מגדיר זאת כ"כאב".
 

Gilliana

New member
ממש לא נכון!

האמת יכולה לכאוב באבו אבו אבוהא! למשל: אם אשה, שלמרות שבעלה מבטיח לה השכם וערב שהוא נאמן לה והיא לפתע מגלה שהוא מתראה בסתר עם אשה אחרת, זה לא רק כואב - אלא סופר כואב! אין בזה שום דבר נעלה ושום חוויה חוץ מסטירת לחי מצלצלת בפרצוף.
 

0Pandemonium0

New member
אני מזכיר שוב שאנחנו מדברים על פילוסופיה, ולא

על שקרים קטנוניים של יום יום.
 

Gilliana

New member
לזה אתה קורא שקר קטן של יום יום???

ה-"שקר הקטן" הזה יכול להרוס חיים של בני אדם ושל משפחות שלמות, ולהביא לתוצאות הרסניות בקנה מידה נרחב. אני חוששת שאתה לא תופס את הדברים בפרופורציות הנכונות. מלבד זאת - אמת היא אמת, לא משנה אם כזו הנוגעת לדברים גדולים יותר או גדולים פחות, זו עדיין אותה אמת.
 

0Pandemonium0

New member
Boo-fuckin'-hoo.

האם את מדברת על פילוסופיה ועל מושג האמת בפילוסופיה? כי יש לי הרגשה שלא. על-כן, לדיון הזה אין שום טעם.
 

Gilliana

New member
בוא נעשה תיאום ציפיות

תגדיר "אמת" פילוסופית - בקצרה כמובן, כדי שנבין שנינו על מה אנחנו מדברים.
 
למעלה