המרובע הזה
הייתי נוגע בו כמעט כל יום הייתי צופה בו ומרגיש את החום הייתי אוהב את איך שהתנהג ואיך שהיה מגיב לנגיעותיי הקלילות הוא היה מניע את עצמו לעיתים רחוקות החשמל, האורות שבקעו ממנו כל פעם מחדש פעם היה מחשיך ופעם היה כה צבעוני פעם כה קר אלי ופעם כה עצבני, עד כדי הרעשה והשתוללות וחוסר אונים אבל הפעם הוא אכזב, כן הוא אכזב התמוטטות עצבים וקריסה מערכתית ניסיתי להנשימו בעזרת פקודות כמו פורמט ואחרות תוכניות שרות לא עזרו ואפילו לא הטכנאי שבא מדבקה קטנה על מצחו המרמזת על המוות הסופי או כמה עצוב...עם כל המחשבות שנרשמו בתוכו ויצאו מתוכי כל הדברים שאמרתי ושמרתי אצל החבר הלבן-אפרפר כבר אינם הו אלוהים, נקווה שהחבר החדש יהיה יותר טוב וגם הוא ישמע לקולי ויאהב את מה שאעשה הו אלוהים, המרובע הזהה..כמה טוב שיש חברים מה זהה? לא יודע - סתם שיר או סיפור לא יודע להגדיר זאביק
הייתי נוגע בו כמעט כל יום הייתי צופה בו ומרגיש את החום הייתי אוהב את איך שהתנהג ואיך שהיה מגיב לנגיעותיי הקלילות הוא היה מניע את עצמו לעיתים רחוקות החשמל, האורות שבקעו ממנו כל פעם מחדש פעם היה מחשיך ופעם היה כה צבעוני פעם כה קר אלי ופעם כה עצבני, עד כדי הרעשה והשתוללות וחוסר אונים אבל הפעם הוא אכזב, כן הוא אכזב התמוטטות עצבים וקריסה מערכתית ניסיתי להנשימו בעזרת פקודות כמו פורמט ואחרות תוכניות שרות לא עזרו ואפילו לא הטכנאי שבא מדבקה קטנה על מצחו המרמזת על המוות הסופי או כמה עצוב...עם כל המחשבות שנרשמו בתוכו ויצאו מתוכי כל הדברים שאמרתי ושמרתי אצל החבר הלבן-אפרפר כבר אינם הו אלוהים, נקווה שהחבר החדש יהיה יותר טוב וגם הוא ישמע לקולי ויאהב את מה שאעשה הו אלוהים, המרובע הזהה..כמה טוב שיש חברים מה זהה? לא יודע - סתם שיר או סיפור לא יודע להגדיר זאביק