המרווח בין אני לעצמי - תרגיל
תרגיל זה מתבסס בחלקו על המאמר של ליאור בריל המדבר על הטכניקה הראשונה של הטנטרה - הנשימה !! : המרווח בין השאיפה לשאיפה, המרווח בין סגירת העיין לפקיחתה (המצמוץ) המרווח בין מחשבה למחשבה המרווח בין מילה למילה המרווח בין תו לתו. מרווחים אלו ועוד, גם הם חלק מהחיים, חלק גדול שאנחנו לא מודעים אליו. הנה תרגיל פשוט לחווית המרווחים הללו : נשב בנוח ונעצום עיניים , ננשום כמה נשימות עמוקות מבטן האדמה ומהקוסמוס בעת ובעונה אחת, נתחיל לשים לב למרווח שיש בין השאיפה לנשיפה. הרי אנחנו שואפים אוויר לריאות ואז יש רגע בו אין נשימה, מין עצירה כזאת, ואנחנו נושפים אוויר ומרוקנים את הריאות, ואז שוב יש רגע בו אין נשימה , עד שנמלא שוב את הריאות באוויר. נתרכז רק ברגעים המתים הללו, ונראה שהנשימה לא חשובה פתאום , אלא המרווחים. נמשיך לתת לגף לנשום לבד , בלי לעצור אותו, בלי לתכנן. זה קורה בכל מקרה גם אם לא נשים לב, ניתן לנשימה להיות טבעית ורק נשים לב למרווחים. עכשיו נעבור למחשבות שלנו : ננסה לשים לב למרווחים שיש בין מחשבה אחת לרעותה, ויש כאלו!! אם נשים לב אזיי גם נראה שיש שם במרווחים הללו שקט אחר, אין שם מחשבות. משסיימנו להביט במרווחי הנשימה ומרווחי המחשבה, נפקח עיניים. נשב בשקט ונתחיל לשים לב למצמוץ העיניים שלנו, נשים לב שבין מצמוץ למצמוץ יש רווח של מאית שניה, אבל יש, נביט בו זמן מה. עכשיו נעבור למרווחים בין תו לתו נשים מוסיקה נעימה,שהכנו מבעוד מועד, ופשוט נקשיב לה, לאט לאט נשים לב שיש מרווחים בין הצלילים , יש צליל ואין צליל, נמשיך להאזין ותוך כדי אנחנו יכולים לעצום עיניים ולראות את המרווחים בין הנשיפה לשאיפה, בין מחשבה למחשבה, ובין צליל לצליל והכל ביחד. פשוט נעשה זאת ונשים לב , זה קיים שם תמיד!!! פשוט שכחנו איך עושים את זה. ביום יום של כל אחד ואחת מאיתנו נשים לב למרווחים בין המילים שאנו מדברים ושמדברים אלינו. נשים לב שיש הפסקה בין מילה למילה, בין אות לאות. תרגיל זה מבוסס על הטנטרה למי שלא מכיר. הטנטרה מאמינה באי עשייה, שם קיים עולם ומלואו שאיננו מודעים אליו. מומלץ לגלות אותו הוא חצי מהחיים שלנו. בהצלחה
תרגיל זה מתבסס בחלקו על המאמר של ליאור בריל המדבר על הטכניקה הראשונה של הטנטרה - הנשימה !! : המרווח בין השאיפה לשאיפה, המרווח בין סגירת העיין לפקיחתה (המצמוץ) המרווח בין מחשבה למחשבה המרווח בין מילה למילה המרווח בין תו לתו. מרווחים אלו ועוד, גם הם חלק מהחיים, חלק גדול שאנחנו לא מודעים אליו. הנה תרגיל פשוט לחווית המרווחים הללו : נשב בנוח ונעצום עיניים , ננשום כמה נשימות עמוקות מבטן האדמה ומהקוסמוס בעת ובעונה אחת, נתחיל לשים לב למרווח שיש בין השאיפה לנשיפה. הרי אנחנו שואפים אוויר לריאות ואז יש רגע בו אין נשימה, מין עצירה כזאת, ואנחנו נושפים אוויר ומרוקנים את הריאות, ואז שוב יש רגע בו אין נשימה , עד שנמלא שוב את הריאות באוויר. נתרכז רק ברגעים המתים הללו, ונראה שהנשימה לא חשובה פתאום , אלא המרווחים. נמשיך לתת לגף לנשום לבד , בלי לעצור אותו, בלי לתכנן. זה קורה בכל מקרה גם אם לא נשים לב, ניתן לנשימה להיות טבעית ורק נשים לב למרווחים. עכשיו נעבור למחשבות שלנו : ננסה לשים לב למרווחים שיש בין מחשבה אחת לרעותה, ויש כאלו!! אם נשים לב אזיי גם נראה שיש שם במרווחים הללו שקט אחר, אין שם מחשבות. משסיימנו להביט במרווחי הנשימה ומרווחי המחשבה, נפקח עיניים. נשב בשקט ונתחיל לשים לב למצמוץ העיניים שלנו, נשים לב שבין מצמוץ למצמוץ יש רווח של מאית שניה, אבל יש, נביט בו זמן מה. עכשיו נעבור למרווחים בין תו לתו נשים מוסיקה נעימה,שהכנו מבעוד מועד, ופשוט נקשיב לה, לאט לאט נשים לב שיש מרווחים בין הצלילים , יש צליל ואין צליל, נמשיך להאזין ותוך כדי אנחנו יכולים לעצום עיניים ולראות את המרווחים בין הנשיפה לשאיפה, בין מחשבה למחשבה, ובין צליל לצליל והכל ביחד. פשוט נעשה זאת ונשים לב , זה קיים שם תמיד!!! פשוט שכחנו איך עושים את זה. ביום יום של כל אחד ואחת מאיתנו נשים לב למרווחים בין המילים שאנו מדברים ושמדברים אלינו. נשים לב שיש הפסקה בין מילה למילה, בין אות לאות. תרגיל זה מבוסס על הטנטרה למי שלא מכיר. הטנטרה מאמינה באי עשייה, שם קיים עולם ומלואו שאיננו מודעים אליו. מומלץ לגלות אותו הוא חצי מהחיים שלנו. בהצלחה
