המשאלה שלי

ice prince

New member
המשאלה שלי

אתמול סיימתי מילואים בעזה. אני לא מתלונן באמת. זאת סגירת מעגל. אין לי הרגשת ניכור כלפי זה שאני עושה 50 יום מילואים בשנה ותלונות כלפי החברה הישראלית. הרי זה מה שעושה אותך חייל קרבי לדעת לתת לא?. אני מכיר כל אבן ואבן בעזה כשהייתי חייל צעיר הייתי ארבעה חודשים בלבנון ואז יצאנו ואת שאר השירות שלי מחייל ועד סמ"פ עשיתי בכל המקומות ההזויים בעזה. אז אתם שואלים את עצמכם מה יש לי להגיד הרי תלונות אין לי ואישית אם זה כבר פורום שיחות אם אלוהים אני לא מאשים אותו הוא יודע טוב מאוד מה הוא עושה מה זאת אומרת עושה??!!! אני מתכוון לכל המלחמות האלה בגדול. היום ישבתי בפאב בתל אביב עם חבר והוא שאל אותי שאלה באנלית ביותר :"אם הייתי נותן לך משאלה אחת מה היית מבקש?" אז.....באמת חשבתי ונכנסתי לזה בצורה הכי צלולה שיכולתי,וזה בא לי...קצת ילדותי אבל מהלב. אמרתי לו הלוואי וכל כלי הנשק בעולם יהפכו ברגע אחד לפרחים ורדים לבנים יפים כאלו,דמיינתי בהקיץ איך חיילים אזרחים עבריינים מאבטחים בכל העולם מסתכלים במתכת הקרה שהופכת לפרח עדין ומבושם ואז הבנתי במקביל לדמעה שעמדה נוצצת על העין ואותה השתדלתי להסתיר ברפלקס גברי מבוייש,שיום אחד הוא מתכנן שזה יקרה אומנם לא נראה לי בצורה הזאת אלא אחרת אפילו יותר חזקה ....תהליך ....הם לא מתו סתם חייבת להיות סיבה הם בטח כבר יודעים אותה הרי .......זה כל כך ברור שזה מיותר על מה כולם נלחמים הרי ?? אני יודע! כי השנאה נותנת לאנשים אנרגיה בדיוק כמו אהבה רק לכיוון שלילי זה הכול ואלוהים פותח לנו את הגבולות עד הקצה הקיצוני בכדור הזה שנתן לנו ככתה . טוב אז פה אני יסיים כי אני ממש עייף ושתוי אבל שפכתי כמה דברים שישבו לי על הלב בפורום המעניין שלכם. על קצה המזלג אבל התפרקות קטנה לילה טוב.
 

גריני

New member
מצטרפת אליך בחום רב ../images/Emo140.gif

ומקווה שעוד אזכה לראות את היום הזה
גמני תוהה על היצר ההרסני הזה שישנו בנו - בני האדם, על כך שאנחנו ניזונים משנאת האחר ויותר מכל - על כך שחלק גדול מהמלחמות נעשו "בשם אלוהים"...
 

bios

New member
נקודת מבט אחרת

ice prince היקר, המשאלה שלך היא אכן חזון יפה מאוד, אבל אני רוצה להציע לך הסתכלות אחרת על הדברים. אתה מדבר על כך שגם המלחמות וגם השלום הן חלק מתוכנית של אלוהים. אני (וספרי "שיחות עם אלוהים") רוצה להגיד לך שאין לאלוהים שום תוכנית מלבד לתת לנו לעשות מה שאנחנו רוצים בעודנו מגדירים את עצמנו. אלוהים הוא לא מישהו מחוצה לנו, אלא אלוהים הוא חלק מאיתנו ואנחנו חלק מאלוהים. לכן התשובה לשאלה אם ומתי החזון היפה שלך יתממש לא תלויה בתוכנית מסתורית של מישהו, אלא באיך אנחנו כמין האנושי רואים את עצמנו ואת החזון שלנו. אם נאמין שמלחמות זה משהו שאלוהים מפיל עלינו, לא נוכל לשנות את זה. אם נאמין שזה משהו שאנחנו מביאים על עצמנו, נוכל לפעול ביחד כדי לממש את החזון הזה, ולהפוך למשהו טוב יותר.
 

ice prince

New member
bios היקר

קודם ברצוני לציין שלא קראתי את הספר שיחות עם אלוהים (אני משלים בגרות בספרות עכשיו אז אני יקרא את הספר בעתיד)התברר לי שהפורום עוסק בספר לאחר כתיבת ההודעה הנוכחית. כמו כן התאוריה שהעלית גוררת אותנו לדין ודברים פילוסופי, ומכאןמה שאני אמור להגיד לך עכשיו זה תוכיח, ואז סביר להניח שזה מה שתשיב לי ואז אני אביא לך ציטוטים מהתנ"ך("וחיטתו חרבותיהם לאיתים" וכו...)ואז יכול להיות שתשיב לי תוכיח את אמיתותו של התנ"ך וכו....ואז נכנס לשירשור באורך אסטרונומי ואף אחד לא ישכנע את השני אני בטוח בזה אני מציע כבר מלכתחילה לסגור על איש איש באמונתו יחיה. נ.ב.-אני חילוני נ.ב.ב-אפשר להפגש בפורום פילוסופיה. נ.ב.ב.ב.-או שיש לך משהו לחדש לי שאני יפול מהכסא.
אחלה לילה שיהיה לך ידידי הרבה שלום ואהבה.
 

bios

New member
המטרה שלי לא הייתה להתווכח איתך

אתה שיתפת אותנו במשהו שמטריד אותך וקשור לתפקיד של אלוהים בחיים שלנו, ונראה שרצית לקבל תשובה כלשהי. אני ניסיתי להציע לך תשובה. לדעתי יש סיכוי שיש לי הרבה לחדש לך, אבל זה יותר מדיי בשביל להציג כאן ורק ניסיתי לפתוח לך חלון לתפיסה שמוסברת בספרי "שיחות עם אלוהים". אני ממליץ לך לקרוא את הספרים, ולו רק בשביל העניין שבטח תמצא בהם מבחינה פילוסופית. נ.ב. אני לא "דתי". הפילוסופיה של שיחות עם אלוהים די שוברת את המשמעות של הדיכוטומיה חילוני-דתי, ולדעתי למעשה לחילוני יכול להיות יותר קל להשלים עם הרעיונות שיש שם. גם התנ"ך ע"פ הספרים האלה הוא לא מקור מהימן במיוחד ללמוד על אלוהים. נ.ב.ב. אפשר בכל מקרה לסגור על "איש באמונתו יחיה". למעשה זו התשובה של הספרים לשאלה הראשונה שלך על הפסקת המלחמות בעולם - ברגע שכולם (למשל מנהיגי דתות, מדינות) יכריזו "דרכנו היא רק עוד דרך", זה יהיה צעד גדול לקראת החזון שדיברת עליו. בהצלחה בבחינה והמון שלום ואהבה גם לך :)
 

tmaz

New member
תשובה על קצה המזלג

האנוכיות. האנוכיות היא היא שורש כל רע (ואני לא הולכת לייסד על זה דת 0 אמרו את זה עוד לפני). היא שורש כל רע כי אם אתה אנוכי, אתה רואה את עצמך כנפרד מאנשים אחרים, ואז אתה יכול להתייחס למצבים כאל win-lose situation, כלומר שצד אחד חייב להפסיד כדי שהשני ירוויח (וזה כמובן לא נכון - אני עושה קריירה שלמה מלגרום לאנשים אחרים להרוויח). אנוכיות גם מאפשרת לך להיות אלים ולפגוע בזולת. כי אם באמת לא היית אנוכי, אם היית יודע ומרגיש בלבך שאתה חלק מכל העולם, באמת מחובר אליו, - לא היית יכול לפגוע במישהו אחר, זה היה מרגיש לך כמו לפגוע בעצמך. אי-אנוכיות, בעיני, זה להיות מחובר עם אלוהים ועם כל העולם. לא חייבים להיות דתי בשביל זה - תוציא מדברי את המילה אלוהים ותשאיר את כל השאר. אם אתה באמת מחובר - אתה לעולם לא תרגיש בודד. מפוחד. שונא. זה לחשוב על הזולת באותה מידה של אכפתיות כמו על עצמך. יעני - ואהבת לרעך כמוך. יש אנשים שאפילו לעצמם הם לא מחוברים, הם שונאים כל מיני חלקים של עצמם, וזה עצוב. אהוב את עצמך אהבה לא-אנוכית, כפי שהיית אוהב ילד אהוב. אבל קודם כל אהוב את הזולת. וזהו.
 
סיפור קצר שקשור לעניין

לאחרונה כתבתי סיפור קצר שעוסק בדיוק בנקודה הזאת. בעיקרון אני מאמינה שאין טעם לבכות לאלוהים על דברים כאלה, כי אלוהים לא קשור לזה. הרי אנחנו הבאנו את זה על עצמנו, ואנחנו צריכים להוציא את עצמנו מזה. למי שרוצה לקרוא: http://www.tapuz.co.il/blog/hamikledet/main/viewentry.asp?id=386036 תבלו.
 
למעלה