המשורר המברבר

הָמֶשורֵר



חָלָל הַבּוֹהֵק בְּשׁוּלֵי הַדְּבָרִים

לֹא מַתִּיר לְפֵשֶׁר לִבְקֹעַ

רֵיקָנוּת אֵין סוֹפִית וְגֹדֶשׁ מִלִּים

גַּם הֵן לֹא יוֹסִיפוּ מַרְגּוֹעַ



רֹב שׁוּרוֹת וְעֹדֶף מִלִּים

רַק יוֹסִיפוּ מַרְעִין בִּישִׁין

וְגַם אִם תָּתוּר לְלֹא לְאוֹת

דָּבָר אֵין בֵּין הַשִּׁיטִין



מִי שֶׁפּוֹלֵט רַב מִלִּים

מְמַלֵּא עַד אֵינְסוֹף הַבֶּטֶן

בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ כֵּלִים

אָז לָרֹאשׁ עוֹלֶה לוֹ הַשׁ



זֶה גּוֹרָלוֹ שֶׁל כָּל פִּזְמוֹן

גַּם אִם יֻצַּג בְּרָב הָמוֹן

תָּמִיד יִזָּכֵר לְדֵרָאוֹן

אַף אִם יֻשַּׁר בְּרֹב שָׁאוֹן
 
למעלה