המשך הדיווחים : ליאור וליאת
- פגישה שניה בביה"ס ליאור (צוות) בתחילת מאי : הצוות היה : מחנכת, מנהלת, סגנית מנהלת, יועצת, פסיכולוגית, פסיכיאטרית (מקופ"ח), עובד סוציאלי (פרטי). הפעם המקום שלנו היה אחרת. הם כבר מכירים את ליאור, מכירים אחד את השני ועשינו עבודה ביחד דרך השיחה כדי להבין איך מתקדמים הלאה עם ליאור. לפני הפגישה, היתה תקופה טובה של ליאור שהגיע בכל יום לביה"ס כמעט, אבל בשבוע האחרון לפני הפגישה שוב יש ירידה. הוסכם שהשיחה עם המנהלת עזרה לו. היא תחזור על שיחה זו איתו, להזכיר לו שביה"ס יעזור אך הוא חייב לבוא כל יום. דברנו על הטיול השנתי שלו שנערך למחרת הפגישה. חשבנו אולי אפשר לשכנע אותו לנסוע ליום אחד ולחזור עם ליווי של מורה הביתה משם. זה רחוק להגיע מהצפון לבד וגם לישון קשה לו במקום זר. הוא צריך להתרגל לשהות במחיצתם קודם כל שעות היום וכל הזמן. זה מה שאמרתי אני וחזקה אותי הפסיכיאטרית. דברנו על פעילות הקיץ שלהם. זוהי כמו קייטנה. הולכים לבריכה, לפעילות בחוץ וגם בביה"ס, אבל הכל בכיף. לבריכה תהיה לו בעיה, בגלל דימוי גוף נמוך. אם הוא יסכים ללכת שגם זה בספק, אז בטח לא ללבוש בגד ים ובטח לא להכנס למים, למרות שהוא יודע לשחות ולצלול. דובר גם על שנה הבאה, שאנחנו וגם ביה"ס לא יודעים עדיין מי תהיה המורה ומי יהיו התלמידים. חשובה תהיה פגישה כזאת שוב לאחר החופש הגדול בכל מקרה. - יום הורים בביה"ס ליאור : (יום שנותנים הערכות ע"י כל המורים).המורה שאלה איזה מקצועות הוא יותר אוהב ואיזה פחות. הוא ציין פחות את יזמות וגם טבחות. טבחות - החלק הלימודי יותר קשה. יזמות - יצירת מוצר שהם המציאו. לדעתי הוא במצב רוח מאוד לא טוב ולכן נמאס לו להשקיע וקשה לו. לפני יום זה אמרה לו המנהלת שאנגלית זה לבגרות. הוא נבהל ולא רוצה יותר אנגלית. היא באה במיוחד ביום זה לכיתה ואמרה לו שזו לא חובה אלא רק זכות. מי שלא רוצה בגרות, לא יעשה. המורה שאלה אותו על הילדים ועל ביה"ס. האו ענה לה על שאלות מנחות כמו : זה נראה לך שהמקום בשבילך? הילדים מתייחסים אליך יפה? המורים מתייחסים יפה ? מקשיבים לך ? הוא הסכים שביה"ס הזה הוא בשבילו. זה עשה לי המון טוב באותו רגע. בסוף גם אני אמרתי שביה"ס זה המקום שלנו. משקשיבים לנו (גם לי), תומכים בנו, עוזרים לנו. - פגישה עם הנוירולוג (ליאת) : היה לי קשה להסביר לה למה היא צריכה לבוא לשם (איזה רופא זה). הסברתי לה שזה רופא שמומחה למוח, שאם יש בעיה בתפקוד של המוח. שהוא יבדוק קצת תזוזות והליכה, זה בהמשך לאבחון בביה"ס. לי היה יותר נוח כי את הרופא הזה אני מכירה ויש לי שפה משותפת איתו כבר כמה שנים והוא מכיר את המשפחה. הוא כמבון המליץ לישם את המלצות ועדת השילוב (עזרה בעברית, באנגלית ובמתמטיקה). הוא דרש אבחון פסיכולוגי (דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי בביה"ס, דרך תחנה לבריאות הנפש בשכונה או פרטי). הוא לא המליץ בינתיים על שום בדיקה. את נושא הקשב והריכוז יבדוק אחרי האבחון הפסיכולוגי. אז נחזור אליו. הוא המליץ מאוד להמשיך את הבירור הגנטי. - ליאור - המינון עלה ל- 3/4 כדור. הוא מבין שמצב הרוח שלו משתנה לפעמים גם בלי גורם חיצוני ולפעמים עם גורם כזה. בפגישה הבאה עם הפסיכיאטרית אנחנו נדבר על הבקרים הקשים ונמשיך את הנושא של היחס בין ליאור וליאת.
- פגישה שניה בביה"ס ליאור (צוות) בתחילת מאי : הצוות היה : מחנכת, מנהלת, סגנית מנהלת, יועצת, פסיכולוגית, פסיכיאטרית (מקופ"ח), עובד סוציאלי (פרטי). הפעם המקום שלנו היה אחרת. הם כבר מכירים את ליאור, מכירים אחד את השני ועשינו עבודה ביחד דרך השיחה כדי להבין איך מתקדמים הלאה עם ליאור. לפני הפגישה, היתה תקופה טובה של ליאור שהגיע בכל יום לביה"ס כמעט, אבל בשבוע האחרון לפני הפגישה שוב יש ירידה. הוסכם שהשיחה עם המנהלת עזרה לו. היא תחזור על שיחה זו איתו, להזכיר לו שביה"ס יעזור אך הוא חייב לבוא כל יום. דברנו על הטיול השנתי שלו שנערך למחרת הפגישה. חשבנו אולי אפשר לשכנע אותו לנסוע ליום אחד ולחזור עם ליווי של מורה הביתה משם. זה רחוק להגיע מהצפון לבד וגם לישון קשה לו במקום זר. הוא צריך להתרגל לשהות במחיצתם קודם כל שעות היום וכל הזמן. זה מה שאמרתי אני וחזקה אותי הפסיכיאטרית. דברנו על פעילות הקיץ שלהם. זוהי כמו קייטנה. הולכים לבריכה, לפעילות בחוץ וגם בביה"ס, אבל הכל בכיף. לבריכה תהיה לו בעיה, בגלל דימוי גוף נמוך. אם הוא יסכים ללכת שגם זה בספק, אז בטח לא ללבוש בגד ים ובטח לא להכנס למים, למרות שהוא יודע לשחות ולצלול. דובר גם על שנה הבאה, שאנחנו וגם ביה"ס לא יודעים עדיין מי תהיה המורה ומי יהיו התלמידים. חשובה תהיה פגישה כזאת שוב לאחר החופש הגדול בכל מקרה. - יום הורים בביה"ס ליאור : (יום שנותנים הערכות ע"י כל המורים).המורה שאלה איזה מקצועות הוא יותר אוהב ואיזה פחות. הוא ציין פחות את יזמות וגם טבחות. טבחות - החלק הלימודי יותר קשה. יזמות - יצירת מוצר שהם המציאו. לדעתי הוא במצב רוח מאוד לא טוב ולכן נמאס לו להשקיע וקשה לו. לפני יום זה אמרה לו המנהלת שאנגלית זה לבגרות. הוא נבהל ולא רוצה יותר אנגלית. היא באה במיוחד ביום זה לכיתה ואמרה לו שזו לא חובה אלא רק זכות. מי שלא רוצה בגרות, לא יעשה. המורה שאלה אותו על הילדים ועל ביה"ס. האו ענה לה על שאלות מנחות כמו : זה נראה לך שהמקום בשבילך? הילדים מתייחסים אליך יפה? המורים מתייחסים יפה ? מקשיבים לך ? הוא הסכים שביה"ס הזה הוא בשבילו. זה עשה לי המון טוב באותו רגע. בסוף גם אני אמרתי שביה"ס זה המקום שלנו. משקשיבים לנו (גם לי), תומכים בנו, עוזרים לנו. - פגישה עם הנוירולוג (ליאת) : היה לי קשה להסביר לה למה היא צריכה לבוא לשם (איזה רופא זה). הסברתי לה שזה רופא שמומחה למוח, שאם יש בעיה בתפקוד של המוח. שהוא יבדוק קצת תזוזות והליכה, זה בהמשך לאבחון בביה"ס. לי היה יותר נוח כי את הרופא הזה אני מכירה ויש לי שפה משותפת איתו כבר כמה שנים והוא מכיר את המשפחה. הוא כמבון המליץ לישם את המלצות ועדת השילוב (עזרה בעברית, באנגלית ובמתמטיקה). הוא דרש אבחון פסיכולוגי (דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי בביה"ס, דרך תחנה לבריאות הנפש בשכונה או פרטי). הוא לא המליץ בינתיים על שום בדיקה. את נושא הקשב והריכוז יבדוק אחרי האבחון הפסיכולוגי. אז נחזור אליו. הוא המליץ מאוד להמשיך את הבירור הגנטי. - ליאור - המינון עלה ל- 3/4 כדור. הוא מבין שמצב הרוח שלו משתנה לפעמים גם בלי גורם חיצוני ולפעמים עם גורם כזה. בפגישה הבאה עם הפסיכיאטרית אנחנו נדבר על הבקרים הקשים ונמשיך את הנושא של היחס בין ליאור וליאת.