המשך יסוריי
אין לי למי לכתוב, אז תסבלו אותי אתם לרגע.
לא שיש על מה לכתוב, אבל אני אנסה לאלתר קצת. על אותם האקורדים כמו תמיד. על אותו מוטיב, בדידות. על חיים מונוטונים, על קול דממה רמה, רועמת. מתוך גרון שרוצה רק לשיר ויודע רק להחנק.
בקיצור, אני לא יודע לכתוב. או לדבר עם אנשים. או לתקשר בכל צורה שהיא.
הנפש שרה, הגוף נחנק.
אני חצי מת. רבע מת. או שליש או שלוש שמיניות. שבר טוב ובריא של מת.
לנושא הפורום הזה, כן. כתבתי כאן לפני כמה זמן. בשם אחר. אז היה קצת מאוחר, עכשיו מאוחר, מחר יהיה מאוחר מאוד. ואז אני מת לגמרי.
אז אלה החיים שלי, עבר הווה עתיד.
אבל הנפש עדיין שרה (כמו שאמרתי קודם).
פעם שאלתי מנוע חיפוש "איך נהיים נזיר?", כי חשבתי שאולי זה יתאים לי, אבל מסתבר שצריך להיות דתי בשביל זה. זאת אומרת, ממש להאמין והכל. באל מסוים עם איש מסוים שאומר לך בוודאות מה האל המסוים שלו אמר לו (לאיש המסוים) שאתה צריך לעשות כדי שתוכל להיות נזיר ולשתוק כל היום ולהעביר את כל זמנך הפנוי בלהעתיק כתב יד ישן כלשהו בזהירות גדולה כמו שאני עושה בחלומותיי הורודים והמתוקים ביותר.
בקיצור זה לא ילך, ואני תקוע בחיים חילוניים. חסרי אל וחסרי אהבה (כי אין אהבה בלי אל שהנפש שרה אליו, כמו שאיש מסוים כתב).
אז אני עדיין כאן. כי בלעדיי היקום פשוט לא יהיה אותו דבר. הוא יהיה יקום דומה מאוד, אבל כזה שאני לא נמצא בו. לכן, לא אותו דבר.
יש לי חשבון באתר הכרויות, כי זה מה שאיש בלי אל עושה. אני פשוט שונא את כל מי ששם. כלומר, זה לא אתם, זה אני ואתם, כלומר אנחנו, שלא מתאימים בכלל אחד לעולם של השני. לפעמים אתם מזכירים לי את זה במשהו שאתם עושים. מדי פעם אומרים לי את זה ישירות.
לכן קשה לי ואני סובל.
אבל, מה שיותר מעניין הוא שיש אור ואהבה בעולם. גם כאן ועכשיו.
(כאן.)
והחיים שלי בזבל. אני חצי מת. אולי אפילו מת באמת.
זה מאוד אכזרי מצדי, לחפש מישהי למשוך אותה לחור השחור הזה שהוא החיים לידי. במקרה הטוב, אני מתסכל. אתם רואים אותי רק במיטבי, אז אתם לא מאמינים לי עכשיו, אבל זה נכון.
הדבר היחיד שטוב בי, באמת, הוא שאני שונא את החיים של כולם, לא רק את שלי. כולנו חיים בזבל. (כאן.)
אני שונא את זה שיש לי גוף ופנים וגם שלאנשים אחרים יש גוף ופנים.
אחת השאלות שלא הכנסתי עדיין למנוע חיפוש היא "איך אפשר להפטר מהגוף ולהעלות את התודעה שלי לאינטרנט או כלי קיבול מתאים אחר שבאמצעותו אני אוכל להיות בקשר ישיר עם העולם היקום האנשים שבו ואלוהים וכל שאר היצורים החיים או חלקם או אפילו רק אחד מהם אבל בצורה טוטאלית שתגרום לבדידות להראות כמו כל הזיה ילדותית אחר של המח האנושי הזה שלנו כמו מפלצת שמתחבאת מתחת למיטה או בארון או סתם בחושך?", אבל אני חושש (כאן.) שהתשובה של החיפוש הזה תהיה מספקת באותה מידה כמו זו לשאלה הקודמת שלי.
אז, לא, אני לא חושב שללכת לנערת (כאן.) ליווי יהיה פתרון, מגיב יקר.
אני לא רוצה לסיים בזה.
בפעם הבאה אני אחשוב מראש מה מפריע לי ועל מה אני רוצה לכתוב. אני אבקש ממכם עצה שבן אדם יכול לתת.
נו, בקיצור, גבר, 29, נאה, אינטליגנט, קצת ביישן, רק קצת ממורמר, באישה, לא משנה, לא משנה, אינטליגנטית כנראה קצת משנה, לא משנה, דרגת מרמור לא משנה אבל עדיף שיהיה שם קצת, לקשר רציני.
רק לא לפנות אם את חופרת.
ביבליוגרפיה.
https://www.youtube.com/watch?v=vvxJVk0Nw5g
https://www.youtube.com/watch?v=O2djOhXfw2g
https://www.youtube.com/watch?v=xdO9SzDd3OU
https://www.youtube.com/watch?v=UhPuZStjtnE
אין לי למי לכתוב, אז תסבלו אותי אתם לרגע.
לא שיש על מה לכתוב, אבל אני אנסה לאלתר קצת. על אותם האקורדים כמו תמיד. על אותו מוטיב, בדידות. על חיים מונוטונים, על קול דממה רמה, רועמת. מתוך גרון שרוצה רק לשיר ויודע רק להחנק.
בקיצור, אני לא יודע לכתוב. או לדבר עם אנשים. או לתקשר בכל צורה שהיא.
הנפש שרה, הגוף נחנק.
אני חצי מת. רבע מת. או שליש או שלוש שמיניות. שבר טוב ובריא של מת.
לנושא הפורום הזה, כן. כתבתי כאן לפני כמה זמן. בשם אחר. אז היה קצת מאוחר, עכשיו מאוחר, מחר יהיה מאוחר מאוד. ואז אני מת לגמרי.
אז אלה החיים שלי, עבר הווה עתיד.
אבל הנפש עדיין שרה (כמו שאמרתי קודם).
פעם שאלתי מנוע חיפוש "איך נהיים נזיר?", כי חשבתי שאולי זה יתאים לי, אבל מסתבר שצריך להיות דתי בשביל זה. זאת אומרת, ממש להאמין והכל. באל מסוים עם איש מסוים שאומר לך בוודאות מה האל המסוים שלו אמר לו (לאיש המסוים) שאתה צריך לעשות כדי שתוכל להיות נזיר ולשתוק כל היום ולהעביר את כל זמנך הפנוי בלהעתיק כתב יד ישן כלשהו בזהירות גדולה כמו שאני עושה בחלומותיי הורודים והמתוקים ביותר.
בקיצור זה לא ילך, ואני תקוע בחיים חילוניים. חסרי אל וחסרי אהבה (כי אין אהבה בלי אל שהנפש שרה אליו, כמו שאיש מסוים כתב).
אז אני עדיין כאן. כי בלעדיי היקום פשוט לא יהיה אותו דבר. הוא יהיה יקום דומה מאוד, אבל כזה שאני לא נמצא בו. לכן, לא אותו דבר.
יש לי חשבון באתר הכרויות, כי זה מה שאיש בלי אל עושה. אני פשוט שונא את כל מי ששם. כלומר, זה לא אתם, זה אני ואתם, כלומר אנחנו, שלא מתאימים בכלל אחד לעולם של השני. לפעמים אתם מזכירים לי את זה במשהו שאתם עושים. מדי פעם אומרים לי את זה ישירות.
לכן קשה לי ואני סובל.
אבל, מה שיותר מעניין הוא שיש אור ואהבה בעולם. גם כאן ועכשיו.
(כאן.)
והחיים שלי בזבל. אני חצי מת. אולי אפילו מת באמת.
זה מאוד אכזרי מצדי, לחפש מישהי למשוך אותה לחור השחור הזה שהוא החיים לידי. במקרה הטוב, אני מתסכל. אתם רואים אותי רק במיטבי, אז אתם לא מאמינים לי עכשיו, אבל זה נכון.
הדבר היחיד שטוב בי, באמת, הוא שאני שונא את החיים של כולם, לא רק את שלי. כולנו חיים בזבל. (כאן.)
אני שונא את זה שיש לי גוף ופנים וגם שלאנשים אחרים יש גוף ופנים.
אחת השאלות שלא הכנסתי עדיין למנוע חיפוש היא "איך אפשר להפטר מהגוף ולהעלות את התודעה שלי לאינטרנט או כלי קיבול מתאים אחר שבאמצעותו אני אוכל להיות בקשר ישיר עם העולם היקום האנשים שבו ואלוהים וכל שאר היצורים החיים או חלקם או אפילו רק אחד מהם אבל בצורה טוטאלית שתגרום לבדידות להראות כמו כל הזיה ילדותית אחר של המח האנושי הזה שלנו כמו מפלצת שמתחבאת מתחת למיטה או בארון או סתם בחושך?", אבל אני חושש (כאן.) שהתשובה של החיפוש הזה תהיה מספקת באותה מידה כמו זו לשאלה הקודמת שלי.
אז, לא, אני לא חושב שללכת לנערת (כאן.) ליווי יהיה פתרון, מגיב יקר.
אני לא רוצה לסיים בזה.
בפעם הבאה אני אחשוב מראש מה מפריע לי ועל מה אני רוצה לכתוב. אני אבקש ממכם עצה שבן אדם יכול לתת.
נו, בקיצור, גבר, 29, נאה, אינטליגנט, קצת ביישן, רק קצת ממורמר, באישה, לא משנה, לא משנה, אינטליגנטית כנראה קצת משנה, לא משנה, דרגת מרמור לא משנה אבל עדיף שיהיה שם קצת, לקשר רציני.
רק לא לפנות אם את חופרת.
ביבליוגרפיה.
https://www.youtube.com/watch?v=vvxJVk0Nw5g
https://www.youtube.com/watch?v=O2djOhXfw2g
https://www.youtube.com/watch?v=xdO9SzDd3OU
https://www.youtube.com/watch?v=UhPuZStjtnE
