המשך לענין התביעות היצוגיות נגד חברות התעופה https://www.themarker.com/news/aviation/.premium-1.8784694?utm_source=smartfocus&utm_medium=email&utm_campaign=daily&utm_content=https://www.themarker.com/news/aviation/.premium-1.8784694
בקשות לתביעה ייצוגית הוגשו נגד שש חברות תעופה שביטלו טיסות לישראל בשל המשבר וסירבו להשיב כספים לעשרות אלפי לקוחות ■ בארגוני צרכנות מזהירים: אם הממשלה לא תתערב, החברות עלולות לפשוט את הרגל והנוסעים יעמדו מול שוקת שבורה
החוב הגדל של חברות התעופה הזרות לצרכנים הישראלים — העומד על יותר מחצי מיליארד שקל — מוביל לגל של תביעות ייצוגיות. עם זאת, בארגוני צרכנות מזהירים כי ללא התערבות ממשלתית, חלק מחברות התעופה לא יוכלו להשיב לצרכנים את כספם גם אם בתי המשפט יאשרו את התביעות.
השבוע הוגשו שתי בקשות לתביעה ייצוגית בטענה לאי החזרת כספים בגין טיסות שבוטלו עקב משבר הקורונה ואי מתן פיצוי — נגד חברת התעופה טאפ אייר פורטוגל בסך 18.8 מיליון שקל ונגד חברת התעופה ההולנדית טראנסאוויה בסך 78 מיליון שקל.
בקשות אלה מצטרפות לבקשה של המועצה הישראלית לצרכנות לבית המשפט המחוזי לאישור תביעה ייצוגית נגד יונייטד איירליינס, יוקריין איירליינס, וולינג איירליינס ואג'יאן איירליינס. לפי הנטען, החל ב–1 בפברואר החלו החברות לבטל טיסות, אך לא החזירו ללקוחות את כספם או לא יידעו אותם בנוגע לאפשרות קבלת הכסף — בניגוד לחוק.
המועצה טוענת כי אי־מתן החזר והצעה של שובר עתידי במקום היא פסולה ונוגדת את חוק שירותי תעופה הישראלי, המחייב את חברות התעופה להציע ללקוח השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע.
הבקשות לתביעות ייצוגיות מגיעות ברקע הסכומים האדירים שחייבות חברות התעופה הזרות וגם הישראליות ללקוחות הישראלים. על פי בדיקת TheMarker, חברות התעופה הזרות וסוכני הנסיעות חייבים לצרכנים הישראלים 525 מיליון שקל בגין כרטיסי טיסה שבוטלו. חובן של החברות הישראליות הוא כמה עשרות מיליוני שקלים.
במקרים רבים מסתפקות החברות בהבטחות להחזר עם חידוש הפעילות השוטפת; אחרות מציעות ואוצ'רים לשימוש עתידי, ללא החזר; ויש גם חברות שאינן מספקות תשובות כלל. על רקע חוסר הוודאות שאופף את הענף, חברות תעופה וסוכני נסיעות רבים מעדיפים לשמור את הכסף אצלם.
בדיקה שערכה הרשות להגנת הצרכן עבור TheMarker, העלתה כי ברשות התקבלו אלפי פניות בפברואר ובמארס בנושא החזרים בגין כרטיסי טיסה וחבילות נופש — זינוק של מאות אחוזים בהשוואה לחודשים קודמים. כך למשל, בתביעה שהוגשה נגד טאפ אייר פורטוגל, על ידי עו"ד טל ספיר ממשרד שיפמן, ספיר שטורם ושות', נטען כי החברה נוקטת מדיניות מכוונת: "החברה מוכרת כרטיסי טיסה לקווי תעופה שונים (העיקריים שבהם — תל אביב־ליסבון; ה"ק), אך למרות ביטול גורף של טיסותיה אלה, בחרה הנתבעת כעניין של מדיניות שלא להשיב את תמורת הכרטיסים לרוכשי הכרטיסים, ואפילו לא ליידע אותם כי עומדת להם הזכות לבחור בין 'השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע'. במקום זאת, הנתבעת כופה על נוסעיה לקבל אך ורק שובר זיכוי למימוש בעת רכישת כרטיס טיסה חלופי, שתקף לשנה אחת בלבד".
הכסף יוחזר לצרכנים?
סביר להניח כי הבקשות לתביעות אלה הן רק ההתחלה וכי תביעות נוספות יוגשו בהמשך נגד חברות נוספות. עם זאת, עולה השאלה האם מדובר בכלי יעיל בהתחשב במצב. תביעה ייצוגית היא מנגנון שמיועד לכלול מספר רב של נפגעים, כאשר עבור כל אחד מהם הנזק הוא קטן יחסית ואינו מצדיק תביעה אישית מצדו, או שעלותה של תביעה אישית היא גבוהה מדי ביחס לנזק.
עו"ד שחר בן מאיר, העוסק בתביעות ייצוגית, מסביר: "במקרה של החזר כרטיסי הטיסה, הדבר בהחלט מתיישב עם המנגנון האמור, מדובר בעשרות אלפי נפגעים, אם לא יותר, כאשר ביחס לכל אחד הנזק הוא מאות דולרים בודדים. כשהמסכת העובדתית והמשפטית היא זהה, זה מקרה כמעט קלאסי לשימוש בכלי של תובענה ייצוגית".
עם זאת, ההחזר בהליך זה מותנה גם באיתנות הכלכלית של החברות ובשאלה אם יצליחו לשרוד את המשבר. חברות תעופה רבות בעולם נקלעו למצוקה בעקבות משבר הקורונה, והן מבקשות מהממשלות שלהן חילוץ כלכלי. חברות התעופה בישראל, ובראשן אל על, גם בסכנת קיום ממשית, ואף הן מבקשות חילוץ מהמדינה על ידי הלוואות בערבות מדינה, והנושא נמצא במשא ומתן משרד האוצר.
בענף התעופה מעריכים כי חברות קטנות או בינוניות לא יצליחו לשרוד את המשבר ויעברו להליכי פירוק או שייקנו על ידי חברות אחרות. במקרים אלה, כספם של הצרכנים בבעיה. כפי שמסביר בן מאיר, "במקרים שבהן חברות יפשטו רגל, הלקוחות הופכים לנושים לא מובטחים, והסיכוי שיראו את הכספים אינו גבוה. אני לא יודע כמה מחברות התעופה יצליחו לעמוד בתשלומים. חברות רבות במצוקה כלכלית וחייבות כספים לצרכנים בכל העולם, לא רק בישראל".
רונן רגב כביר, המנהל המקצועי בארגון אמון הציבור, סבור כי על הממשלות להתערב בנושא: "אין ספק שבמצב שבו חברת התעופה לא מספקת את הטיסה שרכשתי זכותי לקבל חזרה את כספי ומובן למה הציבור פונה לבית המשפט כשמאות מיליוני שקלים מכספו מוחזקים למעשה אצל חברות התעופה בניגוד להוראות החוק.
"בפועל, במצב הנוכחי, לא ברור כמה בתי המשפט יועילו לציבור. להערכת ארגון אמון הציבור, רק מעורבות הממשלות בעולם בהתמודדות של חברות התעופה עם הרי החובות וסכנת הקריסה תכריע בפועל אם הלקוחות יקבלו את כספם, או את חלקו לפחות, חזרה. נכון להיום, גם אם בית המשפט יכריע לפי דין ויורה לחברה הנתבעת להשיב את הכסף, יש סיכוי שהדבר רק יקרב את החברה לפירוק מהר יותר".
חברות התעופה בארה"ב יושבות על 10 מיליארד דולר שלא הוחזרו ללקוחות
סוגיית החזרי תשלומים בגין ביטולי נסיעות מעוררת זעם במדינות רבות בעולם. ביום שישי פורסמו בארה"ב נתונים שלפיהם חברות התעופה האמריקאיות מחזיקות 10 מיליארד דולר שלא הוחזרו ללקוחות.
לפי הודעה שפורסמה מטעם הסנטורים האמריקאים אד מרקיי, אליזבת וורן וריצ'רד בלומנטל, חברות התעופה יכולות להציע לצרכנים ואוצ'רים במקום החזר מלא על טיסה שבוטלה, אך לצרכן עומדת הזכות לדרוש החזר כספי. "ואולם חברות תעופה רבות מסתירות את הזכות הזו ומציעות זיכויים כאפשרות ברירת מחדל, ובנוסף דורשות מהנוסעים לנקוט צעדים מתישים אם ברצונם לקבל החזר כספי במקום זיכוי", נכתב בהודעה. הסנטורים דרשו מחברות התעופה האמריקאיות לספק פרטים מלאים על מדיניות ההחזרים שלהן.
ביום שישי הוגשה לבית משפט באטלנטה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת התעופה דלתא, מכיוון שלא החזירה פיצוי כספי או שהתעכבה בהשבת פיצוי כספי ללקוחות שטיסותיהם בוטלו. תביעות דומות הוגשו גם נגד חברות התעופה יונייטד וסאות'ווסט.
במדינות נוספות בעולם הממשלות מתערבות במדיניות ההחזרים של חברות תעופה. משרד התעופה האזרחי בהודו הודיע ביום חמישי כי כל חברות התעופה הפעילות במדינה יחויבו להחזיר ללקוחות את מלוא סכום כרטיסי הטיסה ללא הפחתות לטיסות שבוטלו בגלל ההסגר שהוכרז במדינה.
באירופה פירסמה הנציבות האירופית הנחיות לכל חברות התעופה הפעילות ביבשת כי עליהן להעניק פיצוי כספי ללקוחות שטיסתם בוטלה. ואולם בבריטניה, שעזבה את האיחוד האירופי, ניסו כמה חברות תעופה לחמוק מהאחריות, ובסופו של דבר הסכימו להעניק פיצוי כספי ללקוחות בלחץ הממשלה.
בקשות לתביעה ייצוגית הוגשו נגד שש חברות תעופה שביטלו טיסות לישראל בשל המשבר וסירבו להשיב כספים לעשרות אלפי לקוחות ■ בארגוני צרכנות מזהירים: אם הממשלה לא תתערב, החברות עלולות לפשוט את הרגל והנוסעים יעמדו מול שוקת שבורה
החוב הגדל של חברות התעופה הזרות לצרכנים הישראלים — העומד על יותר מחצי מיליארד שקל — מוביל לגל של תביעות ייצוגיות. עם זאת, בארגוני צרכנות מזהירים כי ללא התערבות ממשלתית, חלק מחברות התעופה לא יוכלו להשיב לצרכנים את כספם גם אם בתי המשפט יאשרו את התביעות.
השבוע הוגשו שתי בקשות לתביעה ייצוגית בטענה לאי החזרת כספים בגין טיסות שבוטלו עקב משבר הקורונה ואי מתן פיצוי — נגד חברת התעופה טאפ אייר פורטוגל בסך 18.8 מיליון שקל ונגד חברת התעופה ההולנדית טראנסאוויה בסך 78 מיליון שקל.
בקשות אלה מצטרפות לבקשה של המועצה הישראלית לצרכנות לבית המשפט המחוזי לאישור תביעה ייצוגית נגד יונייטד איירליינס, יוקריין איירליינס, וולינג איירליינס ואג'יאן איירליינס. לפי הנטען, החל ב–1 בפברואר החלו החברות לבטל טיסות, אך לא החזירו ללקוחות את כספם או לא יידעו אותם בנוגע לאפשרות קבלת הכסף — בניגוד לחוק.
המועצה טוענת כי אי־מתן החזר והצעה של שובר עתידי במקום היא פסולה ונוגדת את חוק שירותי תעופה הישראלי, המחייב את חברות התעופה להציע ללקוח השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע.
הבקשות לתביעות ייצוגיות מגיעות ברקע הסכומים האדירים שחייבות חברות התעופה הזרות וגם הישראליות ללקוחות הישראלים. על פי בדיקת TheMarker, חברות התעופה הזרות וסוכני הנסיעות חייבים לצרכנים הישראלים 525 מיליון שקל בגין כרטיסי טיסה שבוטלו. חובן של החברות הישראליות הוא כמה עשרות מיליוני שקלים.
במקרים רבים מסתפקות החברות בהבטחות להחזר עם חידוש הפעילות השוטפת; אחרות מציעות ואוצ'רים לשימוש עתידי, ללא החזר; ויש גם חברות שאינן מספקות תשובות כלל. על רקע חוסר הוודאות שאופף את הענף, חברות תעופה וסוכני נסיעות רבים מעדיפים לשמור את הכסף אצלם.
בדיקה שערכה הרשות להגנת הצרכן עבור TheMarker, העלתה כי ברשות התקבלו אלפי פניות בפברואר ובמארס בנושא החזרים בגין כרטיסי טיסה וחבילות נופש — זינוק של מאות אחוזים בהשוואה לחודשים קודמים. כך למשל, בתביעה שהוגשה נגד טאפ אייר פורטוגל, על ידי עו"ד טל ספיר ממשרד שיפמן, ספיר שטורם ושות', נטען כי החברה נוקטת מדיניות מכוונת: "החברה מוכרת כרטיסי טיסה לקווי תעופה שונים (העיקריים שבהם — תל אביב־ליסבון; ה"ק), אך למרות ביטול גורף של טיסותיה אלה, בחרה הנתבעת כעניין של מדיניות שלא להשיב את תמורת הכרטיסים לרוכשי הכרטיסים, ואפילו לא ליידע אותם כי עומדת להם הזכות לבחור בין 'השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע'. במקום זאת, הנתבעת כופה על נוסעיה לקבל אך ורק שובר זיכוי למימוש בעת רכישת כרטיס טיסה חלופי, שתקף לשנה אחת בלבד".
הכסף יוחזר לצרכנים?
סביר להניח כי הבקשות לתביעות אלה הן רק ההתחלה וכי תביעות נוספות יוגשו בהמשך נגד חברות נוספות. עם זאת, עולה השאלה האם מדובר בכלי יעיל בהתחשב במצב. תביעה ייצוגית היא מנגנון שמיועד לכלול מספר רב של נפגעים, כאשר עבור כל אחד מהם הנזק הוא קטן יחסית ואינו מצדיק תביעה אישית מצדו, או שעלותה של תביעה אישית היא גבוהה מדי ביחס לנזק.
עו"ד שחר בן מאיר, העוסק בתביעות ייצוגית, מסביר: "במקרה של החזר כרטיסי הטיסה, הדבר בהחלט מתיישב עם המנגנון האמור, מדובר בעשרות אלפי נפגעים, אם לא יותר, כאשר ביחס לכל אחד הנזק הוא מאות דולרים בודדים. כשהמסכת העובדתית והמשפטית היא זהה, זה מקרה כמעט קלאסי לשימוש בכלי של תובענה ייצוגית".
עם זאת, ההחזר בהליך זה מותנה גם באיתנות הכלכלית של החברות ובשאלה אם יצליחו לשרוד את המשבר. חברות תעופה רבות בעולם נקלעו למצוקה בעקבות משבר הקורונה, והן מבקשות מהממשלות שלהן חילוץ כלכלי. חברות התעופה בישראל, ובראשן אל על, גם בסכנת קיום ממשית, ואף הן מבקשות חילוץ מהמדינה על ידי הלוואות בערבות מדינה, והנושא נמצא במשא ומתן משרד האוצר.
בענף התעופה מעריכים כי חברות קטנות או בינוניות לא יצליחו לשרוד את המשבר ויעברו להליכי פירוק או שייקנו על ידי חברות אחרות. במקרים אלה, כספם של הצרכנים בבעיה. כפי שמסביר בן מאיר, "במקרים שבהן חברות יפשטו רגל, הלקוחות הופכים לנושים לא מובטחים, והסיכוי שיראו את הכספים אינו גבוה. אני לא יודע כמה מחברות התעופה יצליחו לעמוד בתשלומים. חברות רבות במצוקה כלכלית וחייבות כספים לצרכנים בכל העולם, לא רק בישראל".
רונן רגב כביר, המנהל המקצועי בארגון אמון הציבור, סבור כי על הממשלות להתערב בנושא: "אין ספק שבמצב שבו חברת התעופה לא מספקת את הטיסה שרכשתי זכותי לקבל חזרה את כספי ומובן למה הציבור פונה לבית המשפט כשמאות מיליוני שקלים מכספו מוחזקים למעשה אצל חברות התעופה בניגוד להוראות החוק.
"בפועל, במצב הנוכחי, לא ברור כמה בתי המשפט יועילו לציבור. להערכת ארגון אמון הציבור, רק מעורבות הממשלות בעולם בהתמודדות של חברות התעופה עם הרי החובות וסכנת הקריסה תכריע בפועל אם הלקוחות יקבלו את כספם, או את חלקו לפחות, חזרה. נכון להיום, גם אם בית המשפט יכריע לפי דין ויורה לחברה הנתבעת להשיב את הכסף, יש סיכוי שהדבר רק יקרב את החברה לפירוק מהר יותר".
חברות התעופה בארה"ב יושבות על 10 מיליארד דולר שלא הוחזרו ללקוחות
סוגיית החזרי תשלומים בגין ביטולי נסיעות מעוררת זעם במדינות רבות בעולם. ביום שישי פורסמו בארה"ב נתונים שלפיהם חברות התעופה האמריקאיות מחזיקות 10 מיליארד דולר שלא הוחזרו ללקוחות.
לפי הודעה שפורסמה מטעם הסנטורים האמריקאים אד מרקיי, אליזבת וורן וריצ'רד בלומנטל, חברות התעופה יכולות להציע לצרכנים ואוצ'רים במקום החזר מלא על טיסה שבוטלה, אך לצרכן עומדת הזכות לדרוש החזר כספי. "ואולם חברות תעופה רבות מסתירות את הזכות הזו ומציעות זיכויים כאפשרות ברירת מחדל, ובנוסף דורשות מהנוסעים לנקוט צעדים מתישים אם ברצונם לקבל החזר כספי במקום זיכוי", נכתב בהודעה. הסנטורים דרשו מחברות התעופה האמריקאיות לספק פרטים מלאים על מדיניות ההחזרים שלהן.
ביום שישי הוגשה לבית משפט באטלנטה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת התעופה דלתא, מכיוון שלא החזירה פיצוי כספי או שהתעכבה בהשבת פיצוי כספי ללקוחות שטיסותיהם בוטלו. תביעות דומות הוגשו גם נגד חברות התעופה יונייטד וסאות'ווסט.
במדינות נוספות בעולם הממשלות מתערבות במדיניות ההחזרים של חברות תעופה. משרד התעופה האזרחי בהודו הודיע ביום חמישי כי כל חברות התעופה הפעילות במדינה יחויבו להחזיר ללקוחות את מלוא סכום כרטיסי הטיסה ללא הפחתות לטיסות שבוטלו בגלל ההסגר שהוכרז במדינה.
באירופה פירסמה הנציבות האירופית הנחיות לכל חברות התעופה הפעילות ביבשת כי עליהן להעניק פיצוי כספי ללקוחות שטיסתם בוטלה. ואולם בבריטניה, שעזבה את האיחוד האירופי, ניסו כמה חברות תעופה לחמוק מהאחריות, ובסופו של דבר הסכימו להעניק פיצוי כספי ללקוחות בלחץ הממשלה.
