המשך לשאלה שלי לגבי צירופי מקרים ..

  • פותח הנושא y936
  • פורסם בתאריך

y936

New member
המשך לשאלה שלי לגבי צירופי מקרים ..

שלום [: קודם כל תודה על כל התגובות שלכם ! עכשו אני מבינה שאתם לא כ"כ הבנתם אותי ואת השאלה שלי אז אני רוצה לחדד יותר את המסר ולקבל תשובה יותר ברורה .. אני לא רוצה לספר על המקרה שלי מפני שאני מפחדת לספר אותו ותגידו לי שהוא הזוי מידי ואין סיכוי זה יקרה ואני יאבד תקווה סתם . לכן אני מעדיפה את השאיפות שלי לשמור לעצמי ולא לספר ולהביא דוגמאות אם אותו המסר . אז ככה .. סתם דוגמא אני יתן לך סיטואציה כזאת שמישהו נורא רוצה לקנות אוטו מסוים שחמש המספרים הראשונים שלו הם 45353 . במשך מספר חודשים הוא רואה את עצמו נמצא בתוך האוטו הזה . נוהג ושהאוטו הזה רשום על שמו . לפניכן שהסוד מתממש הוא נתקל בצירופי מקרים מאוד מענינים כמו לדוגמא הוא מחליף מספר פלאפון ויוצא שהמספר שלו זה המספר כמו חמש המספרים הראשונים של הרכב שהוא רוצה 45353 . תקופה קצרה אחרי זה הוא הולך להצגה ומגלה שמס' הכרטיס הוא 45353 . ותקופה לאחר מכן הוא מגלה שמספר המבחן של הטסט שהוא עבר פעם היה 45353 . אני סתם הבאתי דוגמא בשביל שתבינו אותי יותר . האם לדעתכם זה סימן שיש סיכוי שמשהו יקרה ? שאני פועלת כמו שצריך בדרכי הסוד ?
 
השתקפות אלפא ../images/Emo13.gif

ככה קוראים לתופעה שאת מתארת, וזו דרכו של היקום לומר לך שהבקשה שלך התקבלה. שימי לב שזה עדיין לא אומר בהכרח שהבקשה שלך תתגשם. זה עדיין תלוי, במידה רבה, בך (בגישה שלך ו/או במעשים שלך - תלוי בבקשה הספציפית). ובעניין הזה, קבלי טיפ: מחשבות בסגנון של "אני מפחדת לספר שמא תגידו שזה הזוי מדי ואני אאבד תקווה" לא ממש מכוונות אותך לכיוון הנכון. ומעניין שאת מזכירה חמישה מספרים ראשונים של אוטו. כי בדיוק אתמול אני נתקלתי באוטו עם חמישה מספרים ראשונים שיש להם משמעות עבורי. ומשעשעת במיוחד העובדה, שהמספר הראשון בחמישיה הזאת הוא "4" והאחרון הוא "3" בדיוק כמו בדוגמא שלך. איזה כיף לי... עושה רושם שגם אני קיבלתי השתקפות אלפא
עכשיו רק צריך להקפיד לא לטרפד את העסק עם גישה שלילית. וזה נכון לגבי שנינו.
 

y936

New member
[:

וואי איזה דבר זה .. מה אתה ממליץ ? אף פעם לא להתיאש ולחשווב שזה לא יקרה ? כי ממש לפעמים ישל י הרגשה כאילו כאילו המחשבות שלי הם סתם בזבוז זמן וציפיות .. ומה זאת אומרת לגבי "אני מפחדת לספר שמא תגידו שזה הזוי מדי ואני אאבד תקווה" לא ממש מכוונות אותך לכיוון הנכון. למה לא ?
 
קודם כל, כמעט ואין כזה דבר "הזוי מדי" ../images/Emo13.gif

אמנם לא ארחיק לכת עד כדי-כך שאטען שהכל אפשרי, אבל מה שכן שאפשרי הוא הרבה מעבר למה שרוב האנשים חושבים. מה היית אומרת לצעיר עם פיגור שכלי שרוצה לעשות תואר באוניברסיטה? או לבטטת כורסא בן 70 שמחליט יום אחד שהוא הולך לרוץ מרתון? או לנער בכיסא גלגלים שרוצה להצטרף לקבוצה בליגה הבכירה בכדורגל? כל אלה הן דוגמאות אמיתיות של חלומות אמיתיים שאנשים אמיתיים הגשימו. אז את עדיין חושבת שהיעד שלך הזוי מדי? וגם אם הוא כן הזוי מדי, אז לא עדיף לדעת את זה? אם את חותרת למשהו שהוא באמת בלתי-אפשרי, אז כדאי לך לגלות את זה כמה שיותר מהר, לא? אבל אני בספק גדול אם זה המצב. תראי, אני כבר שנים מסתובב בפורומים כמו זה, ומעולם לא נתקלתי במישהו שביקש את הבלתי-אפשרי. מדובר באלפי חלומות ויעדים של מאות אנשים, ואף לא אחד מהם חרג מגבולות האפשר. אז את באמת חושבת שאת הולכת להיות הראשונה? אז אני מציע לך שכן תספרי לנו, לפחות בקווים כלליים, מהו הדבר שאת רוצה. ואני מבטיח לך שאף אחד פה לא יגיד לך "זה הזוי מדי" כי חברי הפורום הזה פשוט לא נוטים למחשבות מהסוג הזה. בדיוק בשביל זה אנחנו פה - כדי להתרחק מכל הספקנים והמרעילים למיניהם (שלצערי מאוד נפוצים שם בחוץ) ולתמוך זה בזה.
 

GMjoy

New member
y936 כנסי בבקשה

כשאת ממוקדת במטרה ומרגישה בטוחה וללא התנגדות, את נותנת לתת-מודע שלך הוראה לקדם אותך להגשים את זה! הבעיה שבעצם לא נותנת לנו להעיז לשחרר את החשיבה הפשוטה הזו, הוא ההיגיון ! כשאנחנו "תקועים" בהיגיון - אנחנו בהחלט לא מסוגלים יותר לראות אפשרות למטרות מסויימות, כי זה נראה בלתי אפשרי, ולגמרי לא הגיוני!!! המחשבות הן לא ביזבוז - החששות הן הביזבוז לכול! כשיש לך מטרה ומיקוד ברור, תנתקי את ההיגיון לרגע, ותשימי לב להרגשה שלך...איך ההרגשה? אם ההרגשה עושה לך טוב, ומשחררת אותך לדמיון חופשי, אז תנתקי את ההיגיון לשטויות שהוא לא מבין בהם. בהצלחה!!
 
האמת היא, שמחשבות מגבילות זה לא באמת "הגיון"

אין שום דבר הגיוני בלהגיד לעצמך "אני לא יכול". מה שלא יהיה היעד שלך, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של אנשים שהתחילו בנקודת פתיחה גרועה משלך ועדיין השיגו יותר. אז אם אתה באמת חושב בהגיון, המסקנה הסבירה היחידה שאליה אתה יכול להגיע היא: "אם הם יכולים, גם אני יכול!" לא מדובר פה באמונה עיוורת. לא מדובר פה בכיבוי השכל ובהטלת כל יהבך על הדמיון. להיפך - מדובר בהיקש לוגי טהור. וכמובן שגם הפעלת הדמיון היא דבר חשוב מאוד. אבל הדמיון אינו נוגד את ההגיון. להיפך - מדובר בזוג כלים שמשלימים זה את זה.
 

GMjoy

New member
../images/Emo13.gifדיברתי על הלב וההיגיון

נכון שהלב "מושפע" מהמחשבות בראש, אבל פה נכנס הדימיון - שהוא ללא היגיון !! כל אחד מסוגל לדמיין לכמה שניות דברים, ולפנטז בצורה הכי "לא הגיונית" שהוא בוחר בה - וזה יתן הרגשה מדהימה !!! העניין הוא, שאנשים עם פחד לא מסוגלים להרשות לעצמם את התענוג הזה, כשמדובר בהיגיון ! הם נתפסים בהיגיון שמוציא להם את האוויר מהמפרשים, ושם זה ניגמר. אני למשל, החלטתי לנתק כל קשר עם ההיגיון - הוא ואני לא נהיה חברים יותר. זה קרה בגלל שכל פעם נוצר עימות קשה בין הרגש בלב, לבין ההיגיון שהמומחיות שלו להרוס ולהקשות על כל דמיון. מי שחושב ומרגיש אחרת, אני מאוד שמח בשבילו.
 

GMjoy

New member
אגב, הכוונה הייתה להיגיון שבא על חשבון מטרות.

 
שוב - הדבר שאתה מתאר איננו "הגיון"

כשיש עימות בין הדמיון ל"הגיון", זהו בעצם עימות בין הדמיון למחשבה מגבילה כזו או אחרת. והעובדה שמחשבות האלה באות מהחלק החושב של המוח, לא הופכת אותן אוטומטית להגיוניות. הגיון אמיתי לא מוציא לאנשים את האוויר מהמפרשים. הגיון אמיתי לא מונע מהם לפנטז. ואם אתה מרגיש ככה בקשר להגיון, אז כנראה שפשוט לא למדת איך להשתמש בו כמו שצריך (ואתה בחברה טובה מאוד). ואני אגיד לך עוד משהו: אתה "כבול" לחוקי ההגיון, בין אם אתה מכיר בכך ובין אם לא. נסה לדמיין עיגול שהוא גם מרובע, ותיווכח שהדבר בלתי-אפשרי. ואם ניקח דוגמא שהיא יותר רלוונטית לנושא הפורום: אם תנסה לזמן לעצמך מציאות שיש בה שני אלמנטים שסותרים זה את זה, אתה תשלח ליקום אנרגיות סותרות ותצא קריח מכאן ומכאן. בדיוק כמו חוקי הפיסיקה, ובדיוק כמו חוק המשיכה של "הסוד", חוקי ההגיון פועלים בין אם אתה מכיר בהם ובין אם לא.
 

GMjoy

New member
שוב - הלב וההיגיון../images/Emo13.gif

אמונה מגבילה - מה היא ? אולי שנינו מבינים אחרת את המילה הזו, אבל אמונה מגבילה, פירושה: פחד. מאיפה נובע הפחד? לדעתי, מההיגיון. מאיזה היגיון? היגיון שזה "בלתי אפשרי". אז ההיגיון מדבר אל אנשים מסויימים בדיוק בצורה הזו - שאין היגיון לזה. תצא החוצה, ותגיד למישהי שהיא מסוגלת לשנות את חייה - היא בטוח לא תחושב כמוך. למה? כי היא "כבולה" בהיגיון "הבריא" שמאותת לה כמה חייה בזבל, ושהיא לגמרי משרת את רצון הגורל שככה מתעלל בה. גור, יום אחד נשב איתך לשיחה על הנושא
 
פחד זה רגש, לא?

אז איך אתה יכול להגיד שהפחד נובע מההגיון? איך רגש של פחד יכול לבוא מההגיון? אתה קולט עד כמה האמונות המגבילות האלה ערמומיות? הן מתחפשות למחשבות שקולות והגיוניות, כשבפועל מדובר בדבר אחר לגמרי. ואחר-כך אנשים מאשימים את ההגיון, פשוט כי הם לא יודעים להבדיל בין המתחזים האלה לבין הדבר האמיתי. ויש פה בעיה עוד יותר חמורה: ברגע שהראש שלך מלא באמונות מגבילות, אז גם ההגיון האמיתי לא יוכל להועיל לך. אתה יודע למה? כי כל תהליך חשיבה הגיוני חייב להתחיל מנקודת מוצא כלשהי. בעגת הלוגיקאים קוראים להנחות היסוד שמהן אנחנו מתחילים בשם "אקסיומות". ואם בין האקסיומות שלך מסתתרות אמונות מגבילות כלשהן, אז הן מרעילות את כל תהליך החשיבה שלך. אפילו אם אתה משתמש בהגיון בצורה נכונה, אתה תגיע למסקנות מגוכחות ואף מזיקות אם תצא מהנחות היסוד הלא-נכונות.
 

GMjoy

New member
אוקיי.

תגיד לי בבקשה: מה ההבדל בין אמונה מגבילה, היגיון ופחד , לדעתך ?
 
מדובר בדברים שונים לחלוטין, גם אם קשורים

אמונה - משהו שאנחנו מקבלים כמובן מאליו. או בעגת הלוגיקאים: אקסיומה. אמונה מגבילה - אמונה שמגבילה אותנו (איזו הגדרה מדהימה בגאוניותה, נכון?
) היגיון - התהליך המחשבתי של הסקת מסקנות מהנחות יסוד מסויימות. ופחד זה בכלל רגש - או ליתר דיוק: תחושה. אין לי הגדרה מדוייקת לפחד, אבל כולנו חווינו אותו לפחות פעם אחד בחיים, אז כולנו יודעים במה מדובר. ואיך הדברים השונים האלה מתקשרים זה לזה? על-ידי ה"משוואה" הבאה: אמונה מגבילה + הגיון => מסקנות לא רצויות => פחד והפתרון לסילוק הפחד איננו סילוק ההגיון, אלא בדיקת האמונות המגבילות שלנו יותר מקרוב. לסלק את אותן אמונות שאין בהן שום תועלת, ולאמץ אמונות שנותנות לך את כוח לצמוח. שים לב שאין פה המלצה להאמין שאתה כל-יכול ואדון היקום. לפעמים אמונה במגבלות חיצוניות (כמו אמונה בחוקי הפיסיקה, בחוק של "הסוד" או בקיומו של כוח עליון שקובע את החוקים) זה בדיוק הדבר שמקדם אותך בפועל. מה שחשוב הוא, שהאמונות שלנו צריכות להיקבע לפי מה שעובד בשטח, ולא לפי מה שמקובל או מה שהחברים שלנו אומרים.
 

GMjoy

New member
הבנתי אותך :)

ואני מקבל את הדרך שאתה מבין בה את הדברים. אני מבין אותם בדרך שלי. אני בכוונה שאלתי איך אתה מגדיר את האמונה המגבילה, ההיגיון והפחד, כי הרגשתי שאנחנו חושבים על שני מישורים שונים לגמרי. זה ברור. העניין הוא, שאני בדיוק הגעתי למקום הזה, "שהאמונות שלנו צריכות להיקבע לפי מה שעובד בשטח, ולא לפי מה שמקובל או מה שהחברים שלנו אומרים." - אומנם אתה מסביר בצורה נהדרת את האמונה המגבילה + ההיגיון = מסקנות לא רצויות => פחד. אבל אצלי אין פחד. אני לא זוכר אפילו אם הרגשתי אי-פעם "פחד", כשרציתי הישגים במשהו. אני לא התעמקתי בשום דבר, כי ההיגיון לא דיבר אליי. ושוב - אני מדבר על ההיגיון שלא מאפשר לחצות את הגבול בדימיון, וגורם לאבד את זה. "כל מה שהאדם יכול לדמיין, זה מה שיכול להשיג." בכל מקרה, אני מאוד אוהב את הראש שלך, ותודה לך על הדיון הזה
 
למעלה