המשך סיקור המשקל כבד
בפעם הקודמת כתבתי סקירה על מצב המשקל כבד והיחס של ה-UFC למשקל. הביקורת היא קודם כל "למה לא לטפח לוחמים שיש להם כבר בסיס למשהו במשקל כבד?". משהו אגב שה-UFC עשו עם לוחם יפני אחד, סאטושי אישי, לאחר שזכה בזהב בג'ודו בבייג'ינג במשקל כבד (100+) והחליט להיכנס ל-MMA. ה-UFC לקחו אותו ובנו לו מחנה אימונים מיוחד והכינו הכל כדי שישתתף ב-TUF עונת המשקל כבד הזכורה, חרף העובדה שלא דיבר אנגלית. אך רגע לפני אישי עזב וחתם בארגון דרים היפני. הוא לא היה מציאה גדולה ואח"כ גם ירד ל-LHW.
חשוב לציין שכל הלוחמים שאני מפרסם הם לוחמים שיכולים להילחם כיום ב-UFC עפ"י הקריטריונים שה-UFC מביאים לוחמים במשקל הזה לארגון, עד שמביאים כמובן, והקרטריון זה "נראה נחמד, אפשר להמר עליו".
אז כולם כאן פרוספקטים, כלומר לא בטוח שיהיו לוחמים גדולים אבל יש להם בסיס טוב וגם רקורד לא רע בתחילת הדרך ואם ימשיכו להשקיע אין סיבה שלא יגיעו לרמות הדרושות. אם ה-UFC היו נורמלים יותר הם היו עוזרים לפרוספקטים להגיע ליעדם כי טובת הלוחמים היא גם טובת העסק. מה לצערינו תלוי ב-UFC זה המסע להביא את הכשרונות לארגון וזה לא ממש קורה.
אז מה היה לנו בפעם הקודמת:
ג'אן ג'ורגנסן – מתאבק חזק וגדול עם רקע בפוטבול, רפאל באטלר – מתאגרף דועך אך עם נסיון עשיר וכניסה טובה ל-MMA, טיילר איסט – ילד פרובלמטי עם עודף של כשרון ויכולות, לבאן רזמאדזה – ג'ודוקא מהרמות הגבוהות שמתייבש ללא סיבה ביפן חסרת הכשרון במשקל, אלכסיי קודין – קיקבוקסר מלא כשרון שנמצא ברצף של 1-13 ב-MMA, רואן פוטס – ספורטאי ותיק ולוחם שלם, איילין אחמיץ' – הדבר הבא במשקל כבד בקרואטיה.
מכולם היחיד שנלחם בשבועיים האחרונים היה רואן פוטס שניצח ב-TKO ושמר על התואר שלו בדרום אפריקה.
הנה השביעייה הבאה..
בפעם הקודמת כתבתי סקירה על מצב המשקל כבד והיחס של ה-UFC למשקל. הביקורת היא קודם כל "למה לא לטפח לוחמים שיש להם כבר בסיס למשהו במשקל כבד?". משהו אגב שה-UFC עשו עם לוחם יפני אחד, סאטושי אישי, לאחר שזכה בזהב בג'ודו בבייג'ינג במשקל כבד (100+) והחליט להיכנס ל-MMA. ה-UFC לקחו אותו ובנו לו מחנה אימונים מיוחד והכינו הכל כדי שישתתף ב-TUF עונת המשקל כבד הזכורה, חרף העובדה שלא דיבר אנגלית. אך רגע לפני אישי עזב וחתם בארגון דרים היפני. הוא לא היה מציאה גדולה ואח"כ גם ירד ל-LHW.
חשוב לציין שכל הלוחמים שאני מפרסם הם לוחמים שיכולים להילחם כיום ב-UFC עפ"י הקריטריונים שה-UFC מביאים לוחמים במשקל הזה לארגון, עד שמביאים כמובן, והקרטריון זה "נראה נחמד, אפשר להמר עליו".
אז כולם כאן פרוספקטים, כלומר לא בטוח שיהיו לוחמים גדולים אבל יש להם בסיס טוב וגם רקורד לא רע בתחילת הדרך ואם ימשיכו להשקיע אין סיבה שלא יגיעו לרמות הדרושות. אם ה-UFC היו נורמלים יותר הם היו עוזרים לפרוספקטים להגיע ליעדם כי טובת הלוחמים היא גם טובת העסק. מה לצערינו תלוי ב-UFC זה המסע להביא את הכשרונות לארגון וזה לא ממש קורה.
אז מה היה לנו בפעם הקודמת:
ג'אן ג'ורגנסן – מתאבק חזק וגדול עם רקע בפוטבול, רפאל באטלר – מתאגרף דועך אך עם נסיון עשיר וכניסה טובה ל-MMA, טיילר איסט – ילד פרובלמטי עם עודף של כשרון ויכולות, לבאן רזמאדזה – ג'ודוקא מהרמות הגבוהות שמתייבש ללא סיבה ביפן חסרת הכשרון במשקל, אלכסיי קודין – קיקבוקסר מלא כשרון שנמצא ברצף של 1-13 ב-MMA, רואן פוטס – ספורטאי ותיק ולוחם שלם, איילין אחמיץ' – הדבר הבא במשקל כבד בקרואטיה.
מכולם היחיד שנלחם בשבועיים האחרונים היה רואן פוטס שניצח ב-TKO ושמר על התואר שלו בדרום אפריקה.
הנה השביעייה הבאה..