ליפא העגלון
New member
המשך פרק טו´"מתחת לעץ הלימון הצהוב"
"סע ימינה מתחת לעץ הלימון,בבקשה" כיוונה מימ את הקליינט החדש כפי שעשתה עם כל שאר לקוחותיה,חייכה לעצמה כשראתה את ביישנותו שלא הוציא אף מילה ונראה מכונס בתוך עצמו.מימי רצתה לפנק אותו ואת עצמה,בפעם הראשונה בחייה חשה ברגשה אחרת כלפי גבר אם בתחילה היה אצלה הסקרנות כיצר הראשי כשהייתה אצל סיסי ואחר כך בא המטרה לעשותה כסף וכמה שיותר.הפעם הרגישה באותו יצר שנראה ונדמה לה כאהבה לא יכלה להבין בדיוק מה חשה בפנים. "נעים מאוד אני מימי" הציגה מימי את עצמה כשחנו בחניה הושיטה לו את כף ידה לבחור שהעצבות בעיניו העידו על אופיו השונה משאר הגברים שהגיעו אליה. אבל מצד שני חשבה שאם הוא פה אז אוליי הוא לא כל כך שונה מאלו הבוגדים בבנות זוגם. ברטו חש באותה ההרגשה שחש כשראה בפעם הראשונה את רוחמה באותו אירוע משפחתי בנתיבות.ניסה לדחוק את עצמו מההרגשה בו הוא נמצא כעת אך הדבר היה חזק ממנו. "אני ברטו,שלום גם לך" השיב ברטו בביישנות כאילו שהוא באיזשהו מפגש עם מנהל בנק ולא עם יצאנית.מיד התחרט שהסגיר את שמו ולא שיקר כפי שכנראה שזו ממולו עשתה.שלף מארנקו בין תעודת החוגר לבין תעודת הזהות שטר בודד של חמישים שקלים ונתן ליצאנית כפי שביקשה ויכל לשמוע את פעימות ליבו כשהתרגש. "בוא נעבור למושב האחורי" ביקשה מימי והזיזה את המושב הקידמי קדימה לכיוון שמשת החלון כדי שיהיה מספיק מקום מאחור וסימנה לברטו בראשה שיעשה כמוה.מימי פתחה את דלת המכונית ועברה לצד האחורי,החלה להינות מהסיטואציה בעוד ברטו מהסס ביציאתו מהרכב ומסתכל ימינה ושמאלה אם אין אף אחד שמסתכל עליו.נכנס למושב האחורי וחש לא בנוח גם בשל הצפיפות כששניהם היו זה לצד זו במושב הקטן וגם בגלל הביישנות ממנה. "תדליק את האור הפנימי" ביקשה מימי וברטו עשה כבקשתה עכשיו יכל לראותה טוב יותר ולהתפעם מיופייה.מימי פשטה תחילה את חולצת הטריקו ונשארה בחזיה שחורה ומגרה,הסירה באיטיות את חגורת מכנסיה המאובזר אותו הניחה במושב הקידמי כשהיא מבחינה שהבחור שלידה נמנע מלהסתכל עליה.לא זז ממקומו ומחכה שזו תגיד לו מה לעשות.החליטה להשתעשע עימו מעט ולכן לא ביקשה ממנו שייפשוט את בגדיו בעוד היא פושטת את מכנסיה תחתוניה ולבסוף את חזייתה ונותרת עירומה לגמרי מול הבחור שהתבייש מלהסתכל עליה.ניגשה עם ידה אל כפתורי חולצתו והכניסה את ידה אל החזה של הבחור שעדיין לא זז ממקומו. "איזו בטן נעימה יש לך" אמרה לו בחושניות וחשה בעצמה מעט מגורה.בידה השניה נגעה בברכיו ואט אט עלתנ כלפי מעלה. ברטו היה המום מהמהלך שביצה אך התשוקה בערה בו ובעוד היא פושטת מעליו את בגדיו החל לנגוע בגופה בהתחלה בהיסוס אך עד מהרה נגע וחש באיבריה האינטימים עד ששכח מאהובתו שנישאת ברגעים אלו ובטח כבר הפכה לאשת איש והיא אבודה בשבילו לעולמים.אחרי רגעים של ליטופים ומעט נשיקות הדדיות כשברטו מעניק את המעט שידע והודה על הפעמים ההיא שהיה עם ענת ליבוביץ שלימדה אותו להתנשק וללטף. במשך כל הזמן הזה גם כששמה על איברו קונדום לא שמה לב לאיתותיו של מורדוך שכבר כמה פעמים אותת לה שתזדרז אך ראשה היה במקום אחר. "עכשיו תחדור לתוכי" ביקשה מימי ומתחה את גופה לאורך המושב הצפוף כדי שיהיה להם קצת יותר נוח.דפיקות קלות נשמעו על החלון האחורי בצד הימיני בו היתה מימי כשראשה מתחת לחלון והיא מביטה בבחור המנסה לתפוס עמדה נוחה יותר לביצוע המשימה ורק הוכיח את חוסר נסיונו. "מימי,מימי?"נשמע קולו של מורדוך כשדפק על החלון.מימי הרימה את ראשה וראתה את קצה ראשו של מורדוך המציץ מעבר לחלון.ברטו נבהל מאוד ונלחץ למראה האיש הזר שהופיע ממולו וקטע את פעולותיו ועוד בדיוק בזמן הקובע. מימי סובבה את ידית החלון."מימי מה קורה? אני מאותת לך כבר הרבה זמן ואת אפילו לא מתייחסת" אמר מורדוך בקול דואג ודי כועס וכבר חשב שקרה לה משהו. מימי הביטה עליו במין מבט של "מצטערת לא שמתי לב" ולא התרגשה להישאר עירומה מול מורדוך שלמרות הקירבה ביניהם מעולם לא ראתה אותה עירומה ממרחק קצר. "הזינזאנה של המשטרה עורכת אמבוש רציני הלילה באזור וכבר העמיסו כמה בנות מהאיזורים שלידנו" סיפר מורדוך על המבצע המשטרתי שנראה הפעם רציני מתמידוביקש ממנה להזדרז על מנת שיעזבו את המקום במהירות האפשרית. ברטו נותר קפוא במקומו וכששמע את המילה "משטרה" ואת מה שסיפר לה האיש שהפריע להם נלחץ עוד יותר וקפא במקומו.זה מה שחסר לו עכשיו בושות בישיבה ובמיוחד מה יחשוב עלךיו רבי אליהו שבמקום להיות בחתונה כשהוזמן כבן משפחה הוא נתפס עם יצאנית במכוניתו. "תמשיך אל תדאג הכל בסדר" אמרהמימי לברטו כשמורדוך חזר למונית כשזו הבטיחה לו שהיא כבר מסיימת.מימי ניסתה לחזור למצב בו ביו קודם אך ברטו מהלחץ והפחד כבר לא יכל לתפקד לאכזבתה הרבה. "מימי עיזבי נמשיך פעם אחרת" השיב ברטו שחש חופשי מעט יותר לנערה היפה באכזבה רבה.אך לפחות ידע שלא שיקרה לו כשהזדהתה בשמה האמיתי ורק עכשיו אחרי שאתו נהג מונית קרא בשמה ידע שלא שיקרה לו. "אז אני חייבת לך בפעם הבאה" אמרה מימי ואחזה בידו כשאצבעותיה משתלבות במרווחי אצבעותיו."מבטיח שתבוא עוד פעם?" שאלה מימי וברטו רק הינהן בראשו,עדיין לא עיכל את כל המתרחש ואיך כל זה בא לו ככה פתאום. "אני מקווה שלא יהיו לך בעיות עם המשטרה" אמר לה ברטו בדאגה אמיתית כשרכס את מכנסיו ונעל את נעלי הספורט שלו. "זה בסדר הם באים מדי פעם ואין שום סיכויי שייתפסו אותי" השיבה מימי והצביעה לעבר המונית בו ישב מורדוך."הוא המלאך ששומר עליי באדמה ואלוהים שומר עליי מלמעלה" אמרה לו מימי באמונה שלמה בכל מילה שהוציאה מפיה. כששניהם היו כבר לבושים עברו למושב הקידמי "יש לך עט?" שאלה מימי כשהביטה במראה וסידרה את שערה בגומיה שהיתה מונחת על ידה. ברטו השיב בחיוך מבוייש והוציא עט מהמגירה שלידו.מימי רשמה על דף את מספר הטלפון שבביתה."תתקשר מתי שנוח לך ונקבע במקום נוח ודיסקרטי יותר" המשיכה מימי בדבריהולא ידעה את הרגשתו ואם ישוב אליה אי פעם,דבר שמאד רצתה וקיוותה שיקרה אך היתה בספק לאחר אותו הפרעה בדיוק ברגע השיא. מימי הבחינה בחוסר הסובלנות של מורדוך שאותת לה שוב ונראה לחוץ מתמיד וידעה שרק אם המקרה דחוף באמת אז מורדוך יתנהג כך.אך מצד שני רצתה להיות עוד קצת עם הבחור שבתחילה השתעשעה עימו ועכשיו חשה קצת מאוהבת בו דבר שאסור בשום פנים ואופן שיקרה לה בעבודה הזו. "מבטיח להתקשר?" שאלה מימי בקול רך וחושני כשהיא מתעלמת מההיגיון נכנעת לרגש ונשקה ללחיו. "בעזרת השם" אמר ברטו את המילים שלא התאימו לזמן ולמקום בו היה אך לא היה איכפת לו חש מאוהב בנערה שממולו למרות שידע שאסור לו לחוש בכך. "אז להתראות" נפרדה ממנו מימי ורצה בריצה קלילה למונית בעוד ברטו עדיין במוכניתו שם מתחת לעץ הלימון הצהוב. המשך הסיפור יבוא יום טוב "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"
"סע ימינה מתחת לעץ הלימון,בבקשה" כיוונה מימ את הקליינט החדש כפי שעשתה עם כל שאר לקוחותיה,חייכה לעצמה כשראתה את ביישנותו שלא הוציא אף מילה ונראה מכונס בתוך עצמו.מימי רצתה לפנק אותו ואת עצמה,בפעם הראשונה בחייה חשה ברגשה אחרת כלפי גבר אם בתחילה היה אצלה הסקרנות כיצר הראשי כשהייתה אצל סיסי ואחר כך בא המטרה לעשותה כסף וכמה שיותר.הפעם הרגישה באותו יצר שנראה ונדמה לה כאהבה לא יכלה להבין בדיוק מה חשה בפנים. "נעים מאוד אני מימי" הציגה מימי את עצמה כשחנו בחניה הושיטה לו את כף ידה לבחור שהעצבות בעיניו העידו על אופיו השונה משאר הגברים שהגיעו אליה. אבל מצד שני חשבה שאם הוא פה אז אוליי הוא לא כל כך שונה מאלו הבוגדים בבנות זוגם. ברטו חש באותה ההרגשה שחש כשראה בפעם הראשונה את רוחמה באותו אירוע משפחתי בנתיבות.ניסה לדחוק את עצמו מההרגשה בו הוא נמצא כעת אך הדבר היה חזק ממנו. "אני ברטו,שלום גם לך" השיב ברטו בביישנות כאילו שהוא באיזשהו מפגש עם מנהל בנק ולא עם יצאנית.מיד התחרט שהסגיר את שמו ולא שיקר כפי שכנראה שזו ממולו עשתה.שלף מארנקו בין תעודת החוגר לבין תעודת הזהות שטר בודד של חמישים שקלים ונתן ליצאנית כפי שביקשה ויכל לשמוע את פעימות ליבו כשהתרגש. "בוא נעבור למושב האחורי" ביקשה מימי והזיזה את המושב הקידמי קדימה לכיוון שמשת החלון כדי שיהיה מספיק מקום מאחור וסימנה לברטו בראשה שיעשה כמוה.מימי פתחה את דלת המכונית ועברה לצד האחורי,החלה להינות מהסיטואציה בעוד ברטו מהסס ביציאתו מהרכב ומסתכל ימינה ושמאלה אם אין אף אחד שמסתכל עליו.נכנס למושב האחורי וחש לא בנוח גם בשל הצפיפות כששניהם היו זה לצד זו במושב הקטן וגם בגלל הביישנות ממנה. "תדליק את האור הפנימי" ביקשה מימי וברטו עשה כבקשתה עכשיו יכל לראותה טוב יותר ולהתפעם מיופייה.מימי פשטה תחילה את חולצת הטריקו ונשארה בחזיה שחורה ומגרה,הסירה באיטיות את חגורת מכנסיה המאובזר אותו הניחה במושב הקידמי כשהיא מבחינה שהבחור שלידה נמנע מלהסתכל עליה.לא זז ממקומו ומחכה שזו תגיד לו מה לעשות.החליטה להשתעשע עימו מעט ולכן לא ביקשה ממנו שייפשוט את בגדיו בעוד היא פושטת את מכנסיה תחתוניה ולבסוף את חזייתה ונותרת עירומה לגמרי מול הבחור שהתבייש מלהסתכל עליה.ניגשה עם ידה אל כפתורי חולצתו והכניסה את ידה אל החזה של הבחור שעדיין לא זז ממקומו. "איזו בטן נעימה יש לך" אמרה לו בחושניות וחשה בעצמה מעט מגורה.בידה השניה נגעה בברכיו ואט אט עלתנ כלפי מעלה. ברטו היה המום מהמהלך שביצה אך התשוקה בערה בו ובעוד היא פושטת מעליו את בגדיו החל לנגוע בגופה בהתחלה בהיסוס אך עד מהרה נגע וחש באיבריה האינטימים עד ששכח מאהובתו שנישאת ברגעים אלו ובטח כבר הפכה לאשת איש והיא אבודה בשבילו לעולמים.אחרי רגעים של ליטופים ומעט נשיקות הדדיות כשברטו מעניק את המעט שידע והודה על הפעמים ההיא שהיה עם ענת ליבוביץ שלימדה אותו להתנשק וללטף. במשך כל הזמן הזה גם כששמה על איברו קונדום לא שמה לב לאיתותיו של מורדוך שכבר כמה פעמים אותת לה שתזדרז אך ראשה היה במקום אחר. "עכשיו תחדור לתוכי" ביקשה מימי ומתחה את גופה לאורך המושב הצפוף כדי שיהיה להם קצת יותר נוח.דפיקות קלות נשמעו על החלון האחורי בצד הימיני בו היתה מימי כשראשה מתחת לחלון והיא מביטה בבחור המנסה לתפוס עמדה נוחה יותר לביצוע המשימה ורק הוכיח את חוסר נסיונו. "מימי,מימי?"נשמע קולו של מורדוך כשדפק על החלון.מימי הרימה את ראשה וראתה את קצה ראשו של מורדוך המציץ מעבר לחלון.ברטו נבהל מאוד ונלחץ למראה האיש הזר שהופיע ממולו וקטע את פעולותיו ועוד בדיוק בזמן הקובע. מימי סובבה את ידית החלון."מימי מה קורה? אני מאותת לך כבר הרבה זמן ואת אפילו לא מתייחסת" אמר מורדוך בקול דואג ודי כועס וכבר חשב שקרה לה משהו. מימי הביטה עליו במין מבט של "מצטערת לא שמתי לב" ולא התרגשה להישאר עירומה מול מורדוך שלמרות הקירבה ביניהם מעולם לא ראתה אותה עירומה ממרחק קצר. "הזינזאנה של המשטרה עורכת אמבוש רציני הלילה באזור וכבר העמיסו כמה בנות מהאיזורים שלידנו" סיפר מורדוך על המבצע המשטרתי שנראה הפעם רציני מתמידוביקש ממנה להזדרז על מנת שיעזבו את המקום במהירות האפשרית. ברטו נותר קפוא במקומו וכששמע את המילה "משטרה" ואת מה שסיפר לה האיש שהפריע להם נלחץ עוד יותר וקפא במקומו.זה מה שחסר לו עכשיו בושות בישיבה ובמיוחד מה יחשוב עלךיו רבי אליהו שבמקום להיות בחתונה כשהוזמן כבן משפחה הוא נתפס עם יצאנית במכוניתו. "תמשיך אל תדאג הכל בסדר" אמרהמימי לברטו כשמורדוך חזר למונית כשזו הבטיחה לו שהיא כבר מסיימת.מימי ניסתה לחזור למצב בו ביו קודם אך ברטו מהלחץ והפחד כבר לא יכל לתפקד לאכזבתה הרבה. "מימי עיזבי נמשיך פעם אחרת" השיב ברטו שחש חופשי מעט יותר לנערה היפה באכזבה רבה.אך לפחות ידע שלא שיקרה לו כשהזדהתה בשמה האמיתי ורק עכשיו אחרי שאתו נהג מונית קרא בשמה ידע שלא שיקרה לו. "אז אני חייבת לך בפעם הבאה" אמרה מימי ואחזה בידו כשאצבעותיה משתלבות במרווחי אצבעותיו."מבטיח שתבוא עוד פעם?" שאלה מימי וברטו רק הינהן בראשו,עדיין לא עיכל את כל המתרחש ואיך כל זה בא לו ככה פתאום. "אני מקווה שלא יהיו לך בעיות עם המשטרה" אמר לה ברטו בדאגה אמיתית כשרכס את מכנסיו ונעל את נעלי הספורט שלו. "זה בסדר הם באים מדי פעם ואין שום סיכויי שייתפסו אותי" השיבה מימי והצביעה לעבר המונית בו ישב מורדוך."הוא המלאך ששומר עליי באדמה ואלוהים שומר עליי מלמעלה" אמרה לו מימי באמונה שלמה בכל מילה שהוציאה מפיה. כששניהם היו כבר לבושים עברו למושב הקידמי "יש לך עט?" שאלה מימי כשהביטה במראה וסידרה את שערה בגומיה שהיתה מונחת על ידה. ברטו השיב בחיוך מבוייש והוציא עט מהמגירה שלידו.מימי רשמה על דף את מספר הטלפון שבביתה."תתקשר מתי שנוח לך ונקבע במקום נוח ודיסקרטי יותר" המשיכה מימי בדבריהולא ידעה את הרגשתו ואם ישוב אליה אי פעם,דבר שמאד רצתה וקיוותה שיקרה אך היתה בספק לאחר אותו הפרעה בדיוק ברגע השיא. מימי הבחינה בחוסר הסובלנות של מורדוך שאותת לה שוב ונראה לחוץ מתמיד וידעה שרק אם המקרה דחוף באמת אז מורדוך יתנהג כך.אך מצד שני רצתה להיות עוד קצת עם הבחור שבתחילה השתעשעה עימו ועכשיו חשה קצת מאוהבת בו דבר שאסור בשום פנים ואופן שיקרה לה בעבודה הזו. "מבטיח להתקשר?" שאלה מימי בקול רך וחושני כשהיא מתעלמת מההיגיון נכנעת לרגש ונשקה ללחיו. "בעזרת השם" אמר ברטו את המילים שלא התאימו לזמן ולמקום בו היה אך לא היה איכפת לו חש מאוהב בנערה שממולו למרות שידע שאסור לו לחוש בכך. "אז להתראות" נפרדה ממנו מימי ורצה בריצה קלילה למונית בעוד ברטו עדיין במוכניתו שם מתחת לעץ הלימון הצהוב. המשך הסיפור יבוא יום טוב "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"