המשך פרק טו"מתחת לעץ הלימון הצהוב"

המשך פרק טו"מתחת לעץ הלימון הצהוב"

המכונית הראשונה שעצרה לידה היתה מכונית ישנה מסוג סובארו בצבע דהויי הדומה לכחול או אפור כהה בתוכה ישבו שני בחורים צעירים ושחומים שנראו לה כבני מיעוטים גם לפי המוזיקה הרועשת שבקע מהרמקולים שבמכוניתם."היי כמה זה עולה?" שאל זה שישב ליד הנהג והסגיר במבטאו את מוצאו הערבי."כנראה ערבים ישראלים" חשבה מימי בליבה ולא התחשק לה לפתוח עימם את הקריירה החדשה למרות שהבחינה שמורדוך לא מאותת לה והשניים בסך הכל רצו להתפרק מינית אצל הנערה היפה שמולן."300 שקל לכל אחד" אמרה מימי והשניים מיהרו לעזוב את המקום לעברה של יצאנית אחרת,זולה הרבה יותר.אחרי כמה דקות שבהם חלפו לידה מכוניות שנהגיהם לא עצרו אלה רק שלחו מבטים לעברה,עצר לידה מכונית שברולט כחולה ומפוארת.נהג השברולט היה מזוקן ודי נאה כבן ארבעים בערך ונראה לה כחרדי שהוריד את הכיפה קודם לכן כך לפחות חשבה בליבה."ערב טוב" אמרה מימי למראה הנהג והמכונית שדי הרשימו אותה."תעלי" סימן לה בראשו במין ביטחון של אחד שאומר שעל המחיר לא יהיה בעיה."סע ימינה מתחת לעץ" כיוונה מימי את הקליינט הראשון שלה ושמה לב שמורדוך יושב במונית ומשגיח עליה דבר שנתן לה המון ביטחון וכוח."אני שלמה" אמר הנהג בבטחון עצמי ושלף שלוש שטרות בני מאה שקל מתוך חבילת שטרות שהיו בכיסו כדי להרשים את הנערה."את מכירה את טלי?" שאל שלמה בזמן שנתן לה את הכסף והתעניין בבחורה שעבדה לפניה ובה לא פגש זמן רב."לא,אני חדשה פה" השיבה מימי כשהבינה שזה אחד מלקוחתיה של טלי ועליה להיזהר עכשיו במיוחד."היום אני קצת עייף ואני רוצה רק מין אוראלי" ביקש הקליינט בנימוס תוך שהפשיל את מכנסיו והוריד קצת את משענת הכיסא לאחור.מימי פשטה את חולצת הטריקו ואת חזייתה וגילתה למיליונר את גופה הנאה שגרם לו הנאה ,מבלי להסתכל אליו הוציאה מתיק קטן שבידה קונדום."אני מעדיף את זה בלי קונדום" ביקש ממנה שלמה אך מימי הבהירה לו מידית שהיא עובדת רק עם קונדום מהרגע שהקליינט מתפשט ועד לסיום האקט המיני."על זה אני לא מתפשרת" אמרה מימי בניחרצות במצב רוח קרבי של אחת היודעת מה היא רוצה מעצמה.ידעה לפצות את שלמה שיצא מרוצה מהבחורה החדשה שידעה לענגו ומצאה חן בעיניו בשל השילוב של היופי והקשיחות שבה."אפשר לבוא שוב?" שאל שלמה כשחגר את חגורת מכנסיו."אני פה כל לילה מעשר עד חמש לפנות בוקר ואתה מוזמן" השיבה מימי כמו אחת ותיקה במקום ולא כמי שזה לה הקליינט הראשון .שלמה הוסיף לה טיפ של מאה שקל ורצה לנשקה."בלי נשיקות,אני שומרת על דיסטנאס ומרחק מהלקוחות מחוץ לעבודה" אמרה מימי וכבר רצתה לצאת מהרכב,ידעה שאיך שתרגיל בהתחלה את לקוחותייה כך יוקל לה בהמשך ונפרדה ממנו בשלום ולהתראות. אחרי עוד ארבעה קליינטים מרוצים אותת לה מורדוך שתיגש אליו וכך עשתה מימי כשנכנסה למוניתו."הגיע זמן להפסקה" אמר מורדוך ונסע כמה עשרות מטרים משם לצד השני אל "מאפיית הטאבון" שהתמחתה באפיית דברי מאפה בטאבון והיתה פתוחה עשרים וארבע שעות ביממה."סמבוסק עם גבינה צהובה" ביקשה מימי שנשארה במונית כשמורדוך ניגש למאפייה וקנה לעצמו פיתה חמה עם זעתר וחזר לרכב עם המאפה החם לצד כוס קפה חם נוסף מהתרמוס שהביא. "ראית איזה תור נהיה?" התפעל מורדוך כשחזרו למקום כעבור כמה דקות על טור המוכניות שחיכה לה כדי שתתפנה אליהם."רק עכשיו שמתי לב" השיבה מימי בצניעות ולא התגאתה בכך,היתה מעדיפה להתגאות בדברים אחרים אך כרגע זה המצב.מימי התייעצה עם מורדוך לגבי המחיר שעליה לגבות כעת "פה זה כמו הבורסה" צחק מורדוך והסביר לה "כשיש ביקוש גבוה המחיר עולה וכשיש ביקוש נמוך המחיר יורד בהתאם וכמו שאני רואה אצלך המחיר רק יעלה" המשיך מורדוך תוך כדי חיוך ונהיה רציני כשסיפר לה איך נפל והפסיד כסף שהתפתה להשקיע ולקנות מניות על ידי הבנק שלו.איך שהעשירים יחד עם הבנקים עושים יד אחת כשמווסתים את המניות ועובדים על החלשים.מצד אחד מארגנים עליה בשוק ויש מין תחושה של הצלחה בקרב הציבור הקונה ובמכה אחת כמו "רעם ביום בהיר" מתוכננת ומאורגנת היטב הם יוצאים עם הרווחים בעוד החלשים והמסכנים נשארים עם מניות שרק אתמול היו שווים המון ופתאום נהפכים לחסרי ערך שמחירן ירד להפליא ומפסידים את רוב רכושם וחסכוניתהם שחסכו בעמל רב.מימי נזכרה בילדותה כשהבורסה בתל-אביב התמוטטה כלכלית ואנשים רבים הגיעו אל אביה המקובל שייברך ויציל אותם והוא לא יכל לעשות כלום חוץ מלעודדם ולהגיד "השם יעזור" למראה התמימים שנפלו בפח מישכנו את דירותיהם ושמו את המעט שהיה להם בבורסה ובוקר אחד התעוררו אחוזי תזזית ובלי כלום. לאחר הפסקה קצרה ומרעננת חזרו לעבודה כשמימי מתפעלת שעדיין עומד שם טור מכוניות וממתין לה בסבלנות,דבר שהבטיח לה הכנסה טובה כבר מהערב הראשון שלה במקום עבודתה החדש. "אני לא מתפלא,עם יופי מיוחד כמו שלך" אמר מורדוך ונעם למימי במחמאותיו במקום החשוך והמדכא בו נמצאה."לא הולך לי היום" אמר לה הקליינט המבוגר החמש עשר שלה הערב שלא הצליח להגיע לסיפוקו."בפעם הבאה" אמרה לו מימי ברחמים ונפרדה ממנו לשלום ורק כשיצאה ממכוניתו חשה בעייפות בכל גופה. "הגיע הזמן ללכת" אמרה לעצמה כשהחושך החל להיעלם מהמקום.בבוקר כשחזרה לביתה ובאה לרדת מהמונית הוציאה מימי מארנקה ארבע מאות וחמישים שקל ונתנה למורדוך."זה הרבה" אמר מורדוך שגם ביום טוב של טלי לא קיבל סכום כזה ללילה.מימי הסבירה לו את החישוב הפשוט של שכרו "שלושים שקל על כל קליינט"."זה פי שניים מאצל טלי" אמר לה מורדוך למרות שהיה זקוק לכסף. "זה מגיע לך ואפילו יותר" השיבה מימי ונשקה לו על לחיו ושניהם התפשרו על סכום של עשרים שקלים שזה יקבל ממנה החל מהערב הבא."להתראות בערב" אמרה מימי בתשישות ונפרדה ממנו בחיוך אמיתי.כל מה שרצתה כעת זה להתקלח ולנקות את גופה מריח הגברים שדבק בה מהלילה הארוך והמתיש שרק הכסף פיצה על הכל. שוב התבוננה בערימת השטרות שהרוויחה ועשתה חישוב כמה תצטרך לעבוד בשביל להגיע למצב טוב יותר,עד שהעייפות הכריעה אותה כשנפלה על המיטה. במשך זמן קצר יחסית יצרה לה מימי חוג קליינטים קבוע שאליהם הצטרפו במשך כל לילה קליינטים מזדמנים.את הכסף שהרוויחו היא ומורודך בתקופה הראשונה נתנו לקליניקה שם טופלה טלי בהצלחה ונשלחה לשיקום שייערך במשך שנה בבית הבראה של כפר המכביה טיפול חינם לה היא זכאית מקופת החולים שלה. "את מה שנחסוך מעכשיו נערוך בר מצווה לגידי" אמרה מימי למורדוך שלא ידע איך להודות לנערה טובת הלב.כדי לצבור יותר כסף החליטה מימי להקדים את בואה לאיזור הבורסה והחלה לעבוד משעה תשע בערב עד אור הבוקר כשראושני הפועלים הגיעו למלטשות באזור. סוף פרק חמש עשר-המשך יבוא חג אורים שמח "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"
 
למעלה