ליפא העגלון
New member
המשך פרק יט"מתחת לעץ הלימון הצהוב"
ברטו נסע בלב שמח אל הישיבה להתקלח ללמוד קצת ולקחת כביסההבית אל הוריו כפי שעשה בכל יום שישי. "אוליי תבוא לעשות איתי שבת אצל הוריי" הציע לו הרב אליהו כשפגש בו בדרך החוצה מהישיבה."תודה כבוד הרב אבל הבטחתי לאימי שאגיע השבת"השיב ברטו והיה בטוח שיותר לא יוכל לנסוע לנתיבות אל הוריו של רבי אליהו,לא יהיה לו האומץ לפגוש ברוחמה.עדיין הכל טרי ולא התאושש לגמרי מאותו בשורה שבישרה לו.הבשורה שהיתה כמו חץ בליבו באותו מכתב.מה יאמרו זה לזו כשייפגשו למרות שעכשיו כאב לו פחות,יש לו ניצוץ של אהבה חדשה,אהבה טריה שהמשכה די מעורפל אך עם תקוווה גדולה. כשהגיעה מימי אל ביתה ראתה מכתב קטן בשולחן הסלון אותו השאירה טלי בו כתבה שהיא ומורדוך חיכו לה אבל היא היתה חייבת לחזור לבית ההבראה להמשך השיקום שלה אחרי החופשה הקצרה בשל האירוע."אקפוץ בערב" הוסיף מורדוך בכתב ידו בתחתית המכתב "לשיחה ארוכה וחשובה בארבע עינייים" כתב לה ולא פירט.שניהם לא ידעו בדיוק מה יהיה אחרי הבר-מצווה במהלך הבא שייעשו,הרי שניהם עבדו לכאורה כל אחד מסיבותיו גם בשל כך ובעיקר בשל האירוע.בערב לאחר שחשבה במשך כל היום מה להגיד למורדוך ומה הוא רוצה להגיד לה שמעה מימי את מוניתו של מורדוך שהפעם לא צפר לה מלמטה אלה עלה לדירתה בהחלטה נחושה שבסופו של דבר יצאו שניהם מרוצים ויעמדו במה שהבטיחו זה לזו.מימי חיפשה את המילים כדי להגיד למורדוך מה היא מתכננת בעתיד הקרוב למרות שידעה שזה יפגע בו מבחינה כלכלית ולה יהיה חסר בעיקר שיחות הנפש והנסיון בחיים שהיה למורדוך כששוחחו ודיברו ביניהם בשעות הלילה לא פעם שוחחו ארוכות והתעלמו מהקליינטים שחיכו.מורדוך ראה את היסוסיה והתלבטותיה של מימי שלא התנהגה כרגיל אפילו שכחה להציע לו כוס קפה ונראתה לא רגועה והוא שהכיר אותה כל כך טוב ויותר מכולם ידע מיד את מחשבותיה ומדוע היא מהססת.מורדוך פתח ראשון בשיחה "מימי אנחנו צריכים להפסיק את העבודה הזו ולמצוא כיוון חדש" אמר מורדוך בנימה של אב דואג. מימי שמחה לשמוע זאת דווקא ממנו בסתר ליבה ידעה שאפשר לסמוך עליו "גם אני חשבתי על כך" השיבה מימי והתלבטה אם לבספר לו על האהבה החדשה שמתפתחת אצלה ועל העדפתה לחיות אפילו בדוחק עם אותו בחוא שבטח גם לו אין הרבה כסף ושניהם יחד יעבדו ויחיו בכבוד בזיעת אפם והעיקר שלחייה יהיו תוכן ואושר וכל זאת בתנאי שאכן אהבה זו תצליח דבר התלויי גם בצד השני. במשך כל השישי וערב השבת ששהה בבית הוריו חשב ברטו מה לעשות,רעיון עלה בראשו כשמולו בשולחן ישב אחיו הגדול ניסים שבא להתארח אצל הוריו יחד עם אשתו ושני ילדיו.ניסים למרות הקושי בילדות למד משפטים השקיע בלימודים את כל זמנו תוך שעסק בעבודת מלצרות ושטיפת כלים באולמי חתונות עד שנעשה והפך לעור דין מצליח.בארוחת השבת סיפר ניסים על התפקיד האחרון שקיבל לפני חודשיים כשמונה ליועץ המשפטי ולסניגור של העיתון הגדול ביותר בארץ ואיך שהציל את עורך העיתון ממשפט דיבה שיכל לגרום לעיתון נזק בלתי הפיך. "ניסים אני צריך את עזרתך"פנה ברטו אל אחיו הגדול בסיום ארוחת השבת כשהיו לבד.ניסים היה די מופתע שאחיו מבקש ממנו משהו ומעולם לא ביקש ממנו כלום.תמיד כשהיה בצרה העדיף להסתדר ברטו לבדו. "כן אחי,מה הבקשה דבר חופשי" השיב ניסים,הרי לכולם עזר תמיד בשמחה,מדי פעם רצה לתת לאחיו כסף אך זה סירב וטען תמיד שיש לו מספיק והנה ההזדמנות לעזור לאחיו הקטן. "יש לי ידידה שסיימה ללמוד קורס לעיצוב גרפי"פתח ברטו וסיפר לאחיו על מימי חסרת הניסיון בתחום המנסה להתקבל לעבודה ללא הצלחה וביקש מאחיו אם יוכל לסייע לה למצוא עבודה דרך קשריו הענפים. "עד כמה זה חשוב לך?"שאל ניסים והסתכל לתוך עיניו שנים שלא דיברו ביניהם ביחידות ובאינטימיות כזו בפעם ראשונה שהביטו זה לזה בעיניים. "חשוב מאד מאד" השיב ברטו וידע שיש לו על מי לסמוךכשניסים במעין מבט חודר אליו אומר "תראה את העניין כמסודר".ניסים ידע מה יעשה מחר על הבוקר ואל מי יפנה כדי שהבחורה תוכל לעבוד ובכך למלא את בקשת אחיו."אז אתה מאוהב בה?" שאל ניסים כששמע את נימת קולו של ברטו כשדיבר על מימי ורק האהבה שלו אליה הביא אותו לבקש עזרה מאחיו.ברטו לא השיב רק הסמיק מעט וקיווה שניסיםאכן ימצא לה עבודה ואז ידע אם מימי רצינית בדבריה וברצונותיה לצאת מהעולם בו חיה לדרך חדשה.הנה עכשיו אוליי זה ההזדמנות שלה ולפי החלטת ישקול את צעדיו עימה.חוץ מאהבה הבין שעליו לקחת בשלב זה החלטות לפני שיהיה מאוחר ויישרף שוב באש האהבה.אמנם האהבה מנצחת אבל לא תמיד ולפעמים המחיר כואב מאד,זכר את מילות אימו כשהציעו לו מדי פעם איזו ידידת משפחה לשידוךוהוא דחה בטענה שלא חש כלפיה שום רגש של אהבה."האהבה נגמרת בסוף ונשארים רק עם הזיכרונות" היתה אומרת לו אימו. מורדוך התקשר מביתה של מימי אל הפיצריה הקרובה והזמין מגש פיצה לו ולמימי שניהם תיכננו להעביר את הערב מול הטלויזיה ולא לצאת יותר אי פעם לעבוד באזור הבורסה."למסעדת עץ הלימון הצהוב אני חוזר רק בשביל הבגאט עם השניצל ולימון טרי עליו" אמר מורדוך וחתך למימי משולש פיצה מלא אנשובי כמו שביקשה מימי כשבידו השניה סתם את אפו כמתלוצץ עימה על ריח הדג "זה עדיף מפטריות וגמבה מתוקה,נהיית לי אשכנזי לעת זקנה?"השיבה לו מימי בצחוק והחזירה לו על העקיצה הקודמת,שניהם היו במצב רוח טוב עם פנים לדרך חדשה. המשך הפרק יבו-יום חורף נעים וחמים בלב לכולנו "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"
ברטו נסע בלב שמח אל הישיבה להתקלח ללמוד קצת ולקחת כביסההבית אל הוריו כפי שעשה בכל יום שישי. "אוליי תבוא לעשות איתי שבת אצל הוריי" הציע לו הרב אליהו כשפגש בו בדרך החוצה מהישיבה."תודה כבוד הרב אבל הבטחתי לאימי שאגיע השבת"השיב ברטו והיה בטוח שיותר לא יוכל לנסוע לנתיבות אל הוריו של רבי אליהו,לא יהיה לו האומץ לפגוש ברוחמה.עדיין הכל טרי ולא התאושש לגמרי מאותו בשורה שבישרה לו.הבשורה שהיתה כמו חץ בליבו באותו מכתב.מה יאמרו זה לזו כשייפגשו למרות שעכשיו כאב לו פחות,יש לו ניצוץ של אהבה חדשה,אהבה טריה שהמשכה די מעורפל אך עם תקוווה גדולה. כשהגיעה מימי אל ביתה ראתה מכתב קטן בשולחן הסלון אותו השאירה טלי בו כתבה שהיא ומורדוך חיכו לה אבל היא היתה חייבת לחזור לבית ההבראה להמשך השיקום שלה אחרי החופשה הקצרה בשל האירוע."אקפוץ בערב" הוסיף מורדוך בכתב ידו בתחתית המכתב "לשיחה ארוכה וחשובה בארבע עינייים" כתב לה ולא פירט.שניהם לא ידעו בדיוק מה יהיה אחרי הבר-מצווה במהלך הבא שייעשו,הרי שניהם עבדו לכאורה כל אחד מסיבותיו גם בשל כך ובעיקר בשל האירוע.בערב לאחר שחשבה במשך כל היום מה להגיד למורדוך ומה הוא רוצה להגיד לה שמעה מימי את מוניתו של מורדוך שהפעם לא צפר לה מלמטה אלה עלה לדירתה בהחלטה נחושה שבסופו של דבר יצאו שניהם מרוצים ויעמדו במה שהבטיחו זה לזו.מימי חיפשה את המילים כדי להגיד למורדוך מה היא מתכננת בעתיד הקרוב למרות שידעה שזה יפגע בו מבחינה כלכלית ולה יהיה חסר בעיקר שיחות הנפש והנסיון בחיים שהיה למורדוך כששוחחו ודיברו ביניהם בשעות הלילה לא פעם שוחחו ארוכות והתעלמו מהקליינטים שחיכו.מורדוך ראה את היסוסיה והתלבטותיה של מימי שלא התנהגה כרגיל אפילו שכחה להציע לו כוס קפה ונראתה לא רגועה והוא שהכיר אותה כל כך טוב ויותר מכולם ידע מיד את מחשבותיה ומדוע היא מהססת.מורדוך פתח ראשון בשיחה "מימי אנחנו צריכים להפסיק את העבודה הזו ולמצוא כיוון חדש" אמר מורדוך בנימה של אב דואג. מימי שמחה לשמוע זאת דווקא ממנו בסתר ליבה ידעה שאפשר לסמוך עליו "גם אני חשבתי על כך" השיבה מימי והתלבטה אם לבספר לו על האהבה החדשה שמתפתחת אצלה ועל העדפתה לחיות אפילו בדוחק עם אותו בחוא שבטח גם לו אין הרבה כסף ושניהם יחד יעבדו ויחיו בכבוד בזיעת אפם והעיקר שלחייה יהיו תוכן ואושר וכל זאת בתנאי שאכן אהבה זו תצליח דבר התלויי גם בצד השני. במשך כל השישי וערב השבת ששהה בבית הוריו חשב ברטו מה לעשות,רעיון עלה בראשו כשמולו בשולחן ישב אחיו הגדול ניסים שבא להתארח אצל הוריו יחד עם אשתו ושני ילדיו.ניסים למרות הקושי בילדות למד משפטים השקיע בלימודים את כל זמנו תוך שעסק בעבודת מלצרות ושטיפת כלים באולמי חתונות עד שנעשה והפך לעור דין מצליח.בארוחת השבת סיפר ניסים על התפקיד האחרון שקיבל לפני חודשיים כשמונה ליועץ המשפטי ולסניגור של העיתון הגדול ביותר בארץ ואיך שהציל את עורך העיתון ממשפט דיבה שיכל לגרום לעיתון נזק בלתי הפיך. "ניסים אני צריך את עזרתך"פנה ברטו אל אחיו הגדול בסיום ארוחת השבת כשהיו לבד.ניסים היה די מופתע שאחיו מבקש ממנו משהו ומעולם לא ביקש ממנו כלום.תמיד כשהיה בצרה העדיף להסתדר ברטו לבדו. "כן אחי,מה הבקשה דבר חופשי" השיב ניסים,הרי לכולם עזר תמיד בשמחה,מדי פעם רצה לתת לאחיו כסף אך זה סירב וטען תמיד שיש לו מספיק והנה ההזדמנות לעזור לאחיו הקטן. "יש לי ידידה שסיימה ללמוד קורס לעיצוב גרפי"פתח ברטו וסיפר לאחיו על מימי חסרת הניסיון בתחום המנסה להתקבל לעבודה ללא הצלחה וביקש מאחיו אם יוכל לסייע לה למצוא עבודה דרך קשריו הענפים. "עד כמה זה חשוב לך?"שאל ניסים והסתכל לתוך עיניו שנים שלא דיברו ביניהם ביחידות ובאינטימיות כזו בפעם ראשונה שהביטו זה לזה בעיניים. "חשוב מאד מאד" השיב ברטו וידע שיש לו על מי לסמוךכשניסים במעין מבט חודר אליו אומר "תראה את העניין כמסודר".ניסים ידע מה יעשה מחר על הבוקר ואל מי יפנה כדי שהבחורה תוכל לעבוד ובכך למלא את בקשת אחיו."אז אתה מאוהב בה?" שאל ניסים כששמע את נימת קולו של ברטו כשדיבר על מימי ורק האהבה שלו אליה הביא אותו לבקש עזרה מאחיו.ברטו לא השיב רק הסמיק מעט וקיווה שניסיםאכן ימצא לה עבודה ואז ידע אם מימי רצינית בדבריה וברצונותיה לצאת מהעולם בו חיה לדרך חדשה.הנה עכשיו אוליי זה ההזדמנות שלה ולפי החלטת ישקול את צעדיו עימה.חוץ מאהבה הבין שעליו לקחת בשלב זה החלטות לפני שיהיה מאוחר ויישרף שוב באש האהבה.אמנם האהבה מנצחת אבל לא תמיד ולפעמים המחיר כואב מאד,זכר את מילות אימו כשהציעו לו מדי פעם איזו ידידת משפחה לשידוךוהוא דחה בטענה שלא חש כלפיה שום רגש של אהבה."האהבה נגמרת בסוף ונשארים רק עם הזיכרונות" היתה אומרת לו אימו. מורדוך התקשר מביתה של מימי אל הפיצריה הקרובה והזמין מגש פיצה לו ולמימי שניהם תיכננו להעביר את הערב מול הטלויזיה ולא לצאת יותר אי פעם לעבוד באזור הבורסה."למסעדת עץ הלימון הצהוב אני חוזר רק בשביל הבגאט עם השניצל ולימון טרי עליו" אמר מורדוך וחתך למימי משולש פיצה מלא אנשובי כמו שביקשה מימי כשבידו השניה סתם את אפו כמתלוצץ עימה על ריח הדג "זה עדיף מפטריות וגמבה מתוקה,נהיית לי אשכנזי לעת זקנה?"השיבה לו מימי בצחוק והחזירה לו על העקיצה הקודמת,שניהם היו במצב רוח טוב עם פנים לדרך חדשה. המשך הפרק יבו-יום חורף נעים וחמים בלב לכולנו "כמה טוב לא לדעת שידך כבר נוגעת בידו של אחר"